הסיפורים של charly
פעם עוד היה אפשר לומר על עידו שהוא חתיך. אימא שלו הייתה משתפכת למראה עיניו הכחולות, קו הלסת החד והבלורית השטנית שלו, ואומרת שהם מקנים לו מראה של כוכב קולנוע. […]
עכשיו אלה רק אני והמכונית על הכביש, הטויוטה הישנה בצבע תכלת. קנית אותה ביד שנייה בלי לספר לי, וכבר אז היא הייתה בלויה וחצי מקולקלת. אמרת לי שזה לא באמת […]
"הם התגרשו", היא מספרת, צוחקת במבוכה, ומחייכת. חיוך מזויף, אבל גדול ואוהב, כמו כל חיוך שלה, חיוך מלא בכאב. יש לה קטע לספר סיפורים גדולים וקשים במבוכה והשפלת מבט, אצלנו […]
אולי אין שיר שמתאר את הרגע בו הרעש נגמר, ומתחיל השקט של העיר. המכוניות צפרו לפני שעה, עכשיו אני הולכת על הכביש אפשר לשמוע את סוליות הנעליים שלי דורכות על […]
אני שונא את חבר שלך, במיוחד כי את אוהבת אותו, ולא שוכחת להזכיר לי את זה בכל פעם שאנחנו שוכבים. כשאני גומר ואנחנו שוכבים במיטה, את מספרת לי (בלי שביקשתי) […]
הפסיכולוגית שלי אומרת שאני תלותית, אני לא מסכימה איתה. אחר כך היא לוקחת שחטה מהסיגריה וממשיכה "תשמעי, ענבר, אנחנו בטיפול כבר שנתיים וחצי ואת עדיין מתלוננת על בעיות של ילדה […]
את נורית פגשתי כשהיא עוד הייתה מלצרית בבית קפה בנמל תל אביב, שבוע ויומיים אחרי שסיוון זרקה אותי. כשבכיתי לו בטלפון, ברק אמר שאני צריך להמשיך הלאה, לצאת לדייטים להפסיק […]
אם הייתי יודע שזה היה הערב האחרון שלי איתה, הייתי מחזיק לה את היד. הייתי תופס בלחייה, בדיוק ליד האוזן, איפה שנמצאת נקודת החן שלה ומנשק אותה. אבל במקום, סתם […]
"תאהב אותי, אבל לא יותר מדי" אמרה לו שרון, אחרי שהתפשטו ונשכבו זו על זה במיטתה. הוא הבטיח לא לאהוב אותה יותר מדי, לאהוב אותה רק קצת. כמה שצריך. אבל […]
ההבדל הדק בין אנשים הוא אתגר קרת. יש שיגידו שסיפוריו מדכאים, חסרי תקווה. יש שיסברו שכתיבתו משעשעת ומעוותת את המציאות בדרך שגורמת לה להיראות הומוריסטית. האנשים האלה הם ההורים שלי. […]
היא יושבת איתי בבית הקפה היא קונה לי סודה יש לה נזם באף היא מדברת מהר, היא מדברת חלש יש לה חיוך קצת לא ברור ספק מסתיר, ספק מוותר, ספק […]
הנסיעה באוטובוס בימי חמישי לפסיכולוגית תמיד קשים ליניב. למרות האוזניות הגדולות שמקיפות את אוזניו ומבטו שנעוץ דרך החלון, עדיין תמיד הוא קורא בטעות את מחשבות הנוסעים. פעם לא האמינו לו […]
"אבא, למה מבוגרים לא מדמיינים?" "אני לא יודע, אולי כי אין להם זמן לזה". ענה גיא, אבא של דניאל, שגם הוא שאל את השאלה הזאת בעצמו. דניאל לא רצתה להפסיק […]
אנחנו שותקים, זה טוב. לפעמים השתיקות מבטאות את מה שאני מרגיש הרבה יותר טוב ממילים. אני מסתכל עליה, היא מסתכלת על הים. העיניים שלה חומות כמו הדבש הכי מתוק בחנות, […]
אישה קטנה בבית גדול. יושבת, הולכת, רואה טלוויזיה ואוכלת סלט. אבל לאט לאט, כי אם תיפול, מי ישמע אותה מבין המסדרונות? מחכה לשיחת טלפון מזדמנת, אבל מי יתקשר אליה כשהיא […]
הבניינים גבוהים מדי והילדים צועקים חזק ג'ינס וחולצה לבנה בכל חנות ראשונה ואני לא שייכת לכאן לשכונה ברחוב שלנו אין אנשים רק רצועות קשורות לכלבים והם שמנים כל כך אף […]
כשרינה שאלה אותי למה אני רוצה לחזור לכפר, לא ידעתי מה לענות לה. אולי בגלל משאיות הזבל שעברות מוקדם בבוקר ליד הדירה שלי בתל אביב ומעירות אותי. אולי בגלל המחירים […]
מהו האושר, עוד שאלה חשובה אחי אמר שלחייך כל היום, אימא אמרה שלהשיג מה שרוצים ואני אמרתי שמספיק לי להגיע לגיל עשרים. אז שלחו אותי לשם ותקעו לי עוד כדור […]
אל תלך, ואם תלך, תחזור, ביקשתי. צעקת וטרקת את הדלת מאחוריך והרגשתי את הלב נשבר בתוכי. נשארתי בודדה מחכה שתחזור. מחכה חודשים ליום שתחזור הביתה ותחבק אותי חזק. משאירה מפתח […]
וגם כשהיא הרגישה חלשה ופגועה, היא תמיד אמרה: "הכל אחלה, מה איתך?" כולם היו חשובים לה, חוץ מעצמה. היא כבר וויתרה, היא לא חשובה, היא חשבה, האחרים צריכים אותי יותר […]
רוני שלי, אנחנו נצליח להמשיך להוכיח שגם את יכולה רוני שלי, אני מאמינה מי שישמע אותך יבין כמה את חזקה את יודעת בפנים שהפצע נפתח בפעם ההיא ששוב הוא קם […]