הסיפורים של Lapis lazuli
לא הכרתי אותך ואת לא אותי לא דיברתי איתך ואת לא איתי. אני לא יודעת אם אהבתי אותך, רק שלא דיברת כל כך איתי. או שאולי זה לא נכון אני […]
כל כך הרבה בובות שבורות במיטות לבנות. וכל מילה מזכירה לי, גם אם זה לא מה שחוויתי. היה לי קשה אז, עם כל מה שראיתי. אז מה אם זה לא […]
כמו מיליון צעקות של בכי בבת אחת. נשארתי בבית אתמול, לא הלכתי לטקס. בכנות, לא עבר לי כלום בראש. ריק לחלוטין. אמא שלי אמרה שהצפירה עוד שתי דקות וסבתא, מבקשת […]
היא יושבת, ולא רואים אותה. היא רוצה שיראו, שידעו, שישמעו. אבל למי אכפת? למי אכפת שהיא שם? על אותו הכיסא באותה הפינה, לא שמעו ממנה מילה כבר כמעט חצי שנה. […]
עשר שנים חלפו מאז הפציעה שלי. עשר שנים מרות ואיומות כשכל יום עולה בי המחשבה להיזרק על חוף שומם אך הווסיפיסיה שנותרה בי אמרה לי לא. אני המנהיגה הראשונה שהודחה […]
אלפי מלחים טבעו ונעלמו… אלפי ספינות עלו על שרטון כשכל אחת מנפחת לנו את הגאווה עוד טיפה. בעקבות הגאווה באה התעוזה, אנחנו יכולות לעשות הכל. אנחנו מסוגלות לחטוף אותם מביתם […]
מי זה שיש לו הזכות לאכול את כולם ולמי היא הזכות לקלקל העולם, למי מותר לנצל את הכול ומי בוחר איך יזוז העולם, למי מותר זאת? מי מרשה לחיים לחיות […]
אני נזכרת. נזכרת בקבר, שלא היתה בו מצבה. ורק אדמה ואבנים מכסים את הגופה. בחלקה הקטנה, שהיתה שלנו ושל כל מי שאיבדנו. ואבנים גדולות ואבנים קטנות, הן היחידות שעוד נושקות […]
הי אנשים ואנשות חביבים! יש לי שאלה… לא תהרגו אותי בתגובות מפחידות נכון? (זאת לא השאלה) ואם כן, אז 1) אל תקראו את זה או 2) אל תגיבו על זה. […]
על מגזין, פרסומת ושלט חוצות ישנן נערות ונערות יפות, יפות. ושם בפינה יושבות נערות, ובוכות ובוכות ונערות גדולות, גדולות. ועליהן אומרים שהן מהממות, מושלמות ומדהימות לחלוטין ועליהן צועקים שהן דוחות […]
הרחק מכאן, על גבעה קטנה, מוקדם בבוקר, עוד לפני שעיטים החלו לדעות, ושועלים עוד לא זחלו החוצה ממאורותיהם, השעה שבה הערפל נוטף לו הלאה, במורד הגבעות, הוא עולה. עטוף ומוסתר […]
דניאל כבר ראתה דמות שחורה שמתקרבת לעברה ואמרה: "שלום מוות.." בלחישה קלושה. היא עצמה את עניה, וקול נפץ נשמע. היא פקחה עיניים, וגילתה שהדמות שברה את הענפים המסוקסים שכלאו אותה, […]
דניאל, בין השורשים, נוטה למות, החלה להציף עצמה בזכרונות. —- היא היתה בת שלוש, בדרך לגן החדש עם אנג'לין (אמא שלה) וליאו (אחיה התאום). הם נכנסו לגן, וכבר אז דניאל […]
דניאל התעוררה על אדמת היער הקשה מכוסה בזיעה קרה. היא נשמה עמוק ובהתה בעלים האדומים והכתומים שיצרו כתמי שמש על האדמה. היא נגעה בדאנקנה שישנה לצידה. הדרקונית שהיתה לבנה אתמול, […]
באותו הלילה דניאל חלמה. היא היתה מכורבלת באחד מכוכים באולם הגדול של אביה, שעה שהוא התהלך בחדר. "האדס…" הוא הסתובב באחת ואמר "כן יקירתי!" אישה לבושה שמלה אדומה מעוטרת ברימונים […]
אני לא רוצה לבכות, ואני לא רוצה לראות, אני לא רוצה לשמוע, אף אחד, כי אתם רעים. אני לא רוצה לצחוק, אני לא רוצה לצעוק, ואני לא רוצה לנשום. רק […]
דניאל נשמה עמוק, וצעדה אל הטירה. בכניסה עמדו שני שלדים שעמדו על המשמר, אוחזים בחרבות שלופות. "מי זה מעז להגיע לארמונו של.." השלדים השפילו את מבטם על דניאל, וקרקשו בפחד. […]
זאת לא נימה נעימה לפתוח בשיר המאה שלי. אתה הלכת, נקברת, והשארת חלל. גם בעוד מיליוני שנים, החלל ישאר ריק. אתה מת. אין דרך חזרה. ואני, אני שבורה. אני חיה, […]
הנסיעה שעברה על דניאל היתה מלאת טלטלות, ועשתה לדניאל חשק להקיא את כל תכולת בטנה על המושבים המרופדים והישנים. אך כרגיל, נותרה ארשת פניה רצינית. בזמן הנסיעה, היא נתקפה בפרץ […]
"כל הכבוד." אמרה דניאל בחיוך מרושע, אך עגום למדי. הנשכן שגילפה, כאשר דאנקנה בקעה (לפני שבועיים), נח לפניה מנופץ לחתיכות. "נו?" שאלה דאנקנה בקולה המוחי, "מתי נבקר את אבא שלך? […]
כאשר דניאל קמה בבוקר, האיש נעלם, ובמקומו היתה שולית מים על הסלע שעליו ישב. הדרקון התעורר עוד לפניה, ויצא וסייר במחנה. היא הזדקפה, והדרקון זחל לכיוונה. הוא צייץ, והיא הבינה […]
היא רצה לחשכת היער ועיניה דומעות בהתרגשות, היא ניגשה לחלקת עצים, ונכנסה לחומה הצפופה, שבפנים היתה קרחת יער, היה זה מקום מושלם לגידול דרקון. שטח נרחב, קרבה לקצביה, ועדרי בר […]
זה היה ערב שליו, כאשר נערה חיוורת עור, וכחושה רצה ביער במהירות. בשולי היער היה סלע ענק, ועליו, נראתה אות, שלרגע הבליחה, ואז נעלמה. הנערה הביטה בעינייה הכהות לימין ולשמאל, […]
היי אנשים, זוהי הקדמה. לסיפור, מיתולוגיה כמובן. שימו לב: זה סיפור על חצויה, בת האדס (דיי, למה שאני אכתוב על חצוי "תוצרת" אל אחר?!) שמחנכת דרקון לידי, בסוד, וככה הוא […]
אי שם ביער ששמו נשכח, ביער שבו אף אדם לא דרך, חי לו יצור, יפה וגאה יצור שדבר לא נופל ממנו בתפארתו קשקשיו נוצצים כאבנים מלוטשות, ועיניו מבריקות כירח. כנפיו […]
בליל קיץ חם, ביער האפל. רצה אישה עטוית ברדס, ואחריה בריצה כושלת, ילדה קטנה, עם בובה, עטויה גם היא בברדס שחור. בקרחת יער מוארת באורן של גחלליות ופטרויות שונות, עצרה […]
בליל קיץ חם, ביער האפל. רצה אישה עטוית ברדס, ואחריה בריצה כושלת, ילדה קטנה, עם בובה, עטויה גם היא בברדס שחור. בקרחת יער מוארת באורן של גחלליות ופטרויות שונות, עצרה […]
סודות נצורים, כמו פרפרים. שאט אט הופכים לדבורים. שורטים עוקצים ומשנים. נשימות עמוקות, את האש מכבות. או, כך זה אמור להיות. אך האש שדועכת, מיד שוב בוערת, כואבת כפיסת ברזל […]
בבית מתפורר, ללא רע או חבר. ישנן שלוש מגירות. ישנות, עתיקות. אך מאד מיוחדות. אחת אחת. שונה מקודמתה. והרי הראשונה: פתחו את מנעול, סובבו המפתח, והביטו בפתח. עולם יפה, של […]