הסיפורים של החתול הסופר
בחור כבן שלושים נכנס אל חדר החקירות, מחזיק בידו תיקיה. הוא לבש מכנסי דגמ"ח עבים בצבע תכלת שמיים וסוודר לבן פשוט. על זרועו הימנית היה קשור סרט כתום נאון, ובאוזנו […]
סגן הֵיְיל אַלְמוֹרַן ואני נולדנו בהפרש של שנה, על כוכב לכת קטן באזור המרכזי יותר של הרפובליקה, ששלטה אז ברוב הגלקסיה האהובה שלנו. כמו סַלָזַר, הוא היה ילד מוכשר שנולד […]
הקרב – אם אפשר לקרוא לו כך – היה קצר ועלוב. בקושי הספקנו לשלוף אקדחים וכבר התפוצצו לנו בפרצוף שלושה או ארבעה רימוני הלם, שהאירו את הלילה בהבזקים בהירים מברק, […]
השלג באמת היה מגעיל. הוא לא היה מלוכלך או לא נעים למגע, פשוט בכל צעד המגפיים שלי שקעו שלושה מטרים פנימה. ההליכה הייתה איטית, ובקושי יכולתי לסחוב את התרמילים שלי. […]
אני זוכרת שהתעוררתי כרב־סמל סַלָזַר טלטל אותי בחוסר עדינות מופגן. לא שמעתי את מה שהוא אמר, אבל נראה היה שהוא לא שמח במיוחד. הסַּרבל שלי היה מוכתם בדם, והפצע על […]
הייתי אומרת שהיום המשיך כרגיל, אבל קשה להשתמש במילה הזאת בהתחשב בכל מה שקרה בעשרים וארבע השעות האחרונות. אַלְמוֹרַן ואַדֶּפְּרִים הכריזו על הפסקת אש זמנית לטובת ארוחת בוקר או צהריים […]
אני זוכרת שכשהתעוררתי, האור היה דלוק, והרגשתי עייפה פחות. רוב הנורות היו שבורות, כך שהאור היה ספורדי ולא מרשים במיוחד. הן הבהבו בהבזקים איטיים, כאילו נלחמות בנחישות על חייהן. גם […]
הראש שלי כואב מכדי לכתוב משפט פתיחה מתוחכם, לכן פשוט אספר את מה שהיה. היינו כוח משימה קטן בדרך לכוכב מושלג מאוד ונידח מאוד. כל־כך נידח, שלא ברור איך החליטו […]
לא ידעתי להילחם אז, לא הייתי אמיץ אז; משום־מה קראו לי מנהיג. אֵלִי בחר בי מבלי בי להיוועץ, כי הוא ידע שאשאל יותר מדי שאלות, הוא ידע שידעתי שבתוקף לו […]
אחו ירוק דרך ארוך עוד מחכים לשנינו. הסוסים נמהרים לעבר הוד השקיעה, צבעי אהבה עדינים כמו דקות ושעות וימים נדהר עוד ונזכור השבועה שנשבענו: להיפרד, להישאר יחד; נתגבר על פחד […]
מבחינתי, רק משתף אותךָ קצת רגשות עכורים, אתה יודע. מבחינתךָ זה מכתב פרידה ברור שתִּקח אֶת זה קשה. מה לעשות, אתה לא חזק כמוני. החיים לימדו אותי לסבול לשאת בעול […]
כל הבחירות שתעשה מוצפות שקֵי אשפה, אתה תאהב אותם, כי הם שלךָ. לא קל לפלס דרך דרך זבל אינסופי; – רק כך תהיה חופשי, בּוֹץ הופך אותך לאנושי. דם ויזע […]
פנסי רחוב, דממה של לילה. בצדי כל השבילים פורחים להם ורדים כחולים, הם נושמים אור ירח וניזונים מהצללים. אותן טיפות קטנות אחרונות של גשם שזולגות לךְ על המצח; שנופלות על […]
ים העֶרֶב קורא! קול קדום מאז נפרדה ממנו יבשה. קול עתיק לצעוד אל הגלים – בשפה שנכחדה, מלמולים לאמץ אליו אותנו בחיבוק בַּל ישתחרר. הוא רוצה לכסות כאֵם אוהבת, שמיכה […]
אני שומר בלתי חמוש על העקרונות שלי מבקש בעדינות בחוסר סבלנות ואז בתוקפנות שלא תפגע ברגשות שלי שלא תיגע בנקודות הכואבות שלי. כי כבר הספיק לי אמרתי שוב ושוב אמרתי […]
יש לי קופסא ישנּה מֵעוֹפֶֿרֶת ויודע מה? אני אוהב אותה. היא מחזיקה בסבלנות את כל המחשבות שלי אתה לא תשמע אותן, אתה לא יכול לשמוע אותן אני יכול אני יכול […]
יש לי קופסא ישנּה מֵעוֹפֶֿרת לשם אני זורק את כל הרגשות שלי פיסה אחר פיסה הם קורעים אותי כמו מחלה ממארת. שם גם כל הסיפורים שלי לפעמים הייתי שמח שתציץ […]
אין לי מילים ולא מחשבות ולא רגשות כלום, כלום הכל כל־כך ריק הריקנות המוכרת מולדת כואבת כאב, כאב יום, לילה, אור, חושך הכל כואב בלי מילים או מחשבות או רגשות […]
חושך, חושך, ערפל שקט, שקט. לילה וענן אפל שזורחים אצלי בלב. הם מתפשטים כמו מחלה ממארת שממהרת לכסות הכל בייאוש לצבוע הכל בדום. הסכין רוצה את האדום להתעורר מהחלום אל […]
שוב לבד עם כל המחשבות שלך, עם כל הסיפורים המאוד־מעניינים, שלמען האמת שייכים רק לך, לא לאף־אחד אחר. לכן לאחרים בקושי אכפת מהם, שהרי יש להם סיפורים משלהם, שירים מלאים […]
אתה עומד מול המראה, השפם לא מגולח, השיער שמנוני והשקיות שמתחת לעיניים גרועות מאלו של אנשי זאב. אתה רגיל לומר שאתה בעצם שניים, אולי אפילו שלושה או ארבעה, שכל הזמן […]
זה מרגיש כמו הסוף, אתה יודע שבתוכך כבר החלטת. כבר מזמן ידעת שיגיע הרגע שתחליט. זה לא רגע דרמטי מדי, התפאורה יום־יומית ורגילה. היום הזה גם לא שונה מאוד משאר […]
זאבים עצובים מכורבלים בשקט השלג, השלג לבן כמו תמיד רך, נעים. הם לא רעבים עוד נמאס להם בשר לקרוע הם לא כועסים, לא עליך, אפילו לא על עצמם. הם בסדר, […]
אני רוצה שיר. לא שיר שמח; שמחה היא בסך הכל זיוף. לא שיר על תקווה, לא על אור שזורח מתוך החשכה; זה לא עובד. אני רוצה סיפור; לא יהיה לו […]
מעוד מקום לעוד מקום נגרר בעל כרחי רכבת הרגשות לא עוצרת הדיכאון שובר אותי רק לשים סוף למסע ללחוץ על הבלמים לתת לכל להתרסק לתוך תהום הנשייה. קור, קור, חוסר […]
מאחורי הבדיחות והשטויות העצב שם הוא שם, הוא שם אני לא רוצה לחייך או לצחוק כשהוא שם הוא לוקח כל חיוך והופך אותו לעצב, זה כואב יותר. אני לא רוצה […]
על שפת הים גלים גלים שרים לי שיר בלי מילים בתוך תוכי הם גועשים סודות לבי הם לוחשים איתם דובב החול הרך דממה דקה – תפילת הדך הוא קצת עייף […]
יללות, יללות זאבים רעבים בלילות, בלילות הם תופסים אותך. הם רואים אותך מתחת לשמיכות מריחים אותך יללות, יללות זכרונות עצובים הגיונות כואבים בלילות, בלילות מחכים לך. הם אורבים לך בשעות […]
כן, הארץ שלי חומה אפורה והשמיים שלי כחולים אפורים וגם השמש לא כל-כך מאירה ואת הכל עננים מסתירים כן, לא תמיד נותר בי עוד כוח ולא תמיד יש לי חשק […]