הסיפורים של החתול הסופר
במֵי האגם השחורים כמו דיו וכמו אַין מתנוצץ אור נרות ומשתקפות עיניים באר יחידה מלאה מים בלב האגם תהום רדומה בקהות בין־ערביים קול חרישי בוקע מתחתית הבאר בגדיי מכוסים דיו […]
הכל נראה בערך אותו דבר כמו אתמול השמש עלתה, כמה שעלתה וזרחה, כמה שזרחה, באור חיוור אולי שלוש דקות פחות מחוגי השעון נעים, טיק־טק טיק־טק אולי באיחור של עשירית שנייה […]
במִדְבַּר חוֹלִי זה אתן לך במתנה חול מִדְבַּר צהבהב. אין לי לתת לךְ במדבר חוֹלִי זה כי אם חול מִדבר אולי אצורים בתוכו זכרונות של גמלים ושל שמש מִדבר ורוח […]
אני מזמין אותךְ לָשֶׁבֶת לצדי על ענן נשב שנינו על צמר ענן על צמר צפוף ולבן צפוף בעולמי הקטן אך יותר נחמד כשאתְּ כאן אם תרצי להעביר את הזמן שְׁבִי […]
ראייתי מיטשטשת עיניי היפות בעבר מכוסות ענן עכור דלת האישון אינה פתוחה למבקרים צבעי העולם מתיישבים לידה באנחה ועוזבים בהדרגה שבילי הגן ריקים מאין אדם איני רואה, והצבעים מפנים את […]
תריסיי מוגפים וילונות מכסים עיניי עצומות אבנים רטובות מבעד לחלון גליי מתנפצים עננים נמוכים כוכבים אפורים דרכיי רדומות מלובן החלום שמותיי נשכחים רגליי מועדות כנפיים פרושות ידיים פשוטות תופשות אותי.
בין הערביים יקטירנה הכל בערפל סמיך שחקן עצוב על הבמה all eyez on me ואיני רואה דבר "שבע יפול צדיק וקם" אפשר גם עשר, העיקר לקום להיות כמו עוף החול, […]
גביע היין מתמלא ביין לבן מתוק העובש האצילי רק הופך אותו למתוק יותר כל־כך מתוק האוויר נשפך בהדרגה מהכוס המלאה למחצה חצי הכוס האחר מלא גם הוא עולה על גדותיו […]
הים שחור לחלוטין אני שט בסירתי על־פני מים איטיים אל ארץ עשויה קרח. אין שמש באזור הזה של העולם רק שלג, ערימות של שלג ומים מנשקים את שפת החוף בברכת […]
רווחים לנשימה בעולםכהרצוףמיליםומחשבותהתרחשויותעדבלידי מרחבים פתוחים ושתיקה מביכה כדלת פתוחה להיכנס יש מקום בין השורות כשלא הכל נאמר או נכתב וחלק נמחק המורהלציורמבקשתשאשתמשבלבןעדשהנייריהיהמלאבלימקום אלה שדות־לבן כלום זהוב בעולםכהמלאבקוויעיפרוןרועשיםבליסוף מרחק כדי לקרוא […]
אני חתול שמפחד מאנשים איני מבין את שפתם אני כותב את מילותיי בעברית כמו זאת שבשידת הספרים ובבית־הכנסת ולדבר איני יכול יללות העולם אינן נשמעות עבורי כשיחה בניב חתולים ואני […]
מי קורא את כתביי, הכתובים מילים בוכיות, הבוכות כתב סתרים בשפת הלבבות הגשומים, ובנהרות דומעים של דיו ומי אוצֵר את דמעותיי וסופג את כל הדיו? ומי מביט אל נבכי לבי […]
איני אוהב את כביש הלילה איני אוהב את הכביש המזכיר לי שכל מה שמעבר לשוליים עוין וקר טבע חסר־רחמים המאכל את הכל לאבק מדבריות דרך תעייה ביער והתנפצות על־גב הסלע […]
מבעד לאישון עיני המשתקף באישון עיני במראה ובאישון עינך נמצאת, בַּשחור חסר־ניצוץ כל האמת האמת כולה על בושה בלתי־מוסברת שמלווה את נשימותיי מוסיפה להן נופך צילי כמו הפחד מרעשי לילה […]
במעגל ששירטטתי צומחות אבנים: הן צולחות את המים וצונחות אל האַין. אני מתמוסס לתוכן. בידי קמע השומר עליי בשינה הסלעית מפני חלומות שאינם קיימים. הוא קשור במחרוזת אל לב מסתורי. […]
יד ביד, יחד אנכי עובר את הנהר, הזורם באיטיות מניחה את הדעת, לבד. העולם כעת רטוב וקר. איכשהו אני טהור, גם אם הכל נראה אותו דבר. אני פוסע פסיעה אחת. […]
אֶמוֹאוּ התקרבה אליי, עד שהיינו כמעט צמודים. באופן אינסטינקטיבי לקחתי צעד אחורה, אבל אמואו רק התקרבה עוד יותר. "תחזיק חזק, אני לא מבטיחה שזה לא יכאב…" היא תפסה אותי – […]
כעת ראיתי אותו: את העץ הכסוף, עליו הבוהקים בכסוף־עד על ענפי פלדיום עדינים, עתיק יותר מהיקום כולו, נמוך אך במעט ממני. שפשפתי את עיניי שוב ושוב כדי לוודא שאין זאת […]
מִלְּתא, סִיהֲרָא. אותן מילים אסורות לשעבר מצונפות כעת לצד חווה בשער המזרחי הסודי, תחת אור סהר קלוש וחושך ים האינסוף, המאפשר להן לזהור בצבעי קשת, ובצבעים בלתי־נראים עדינים אחרים. החושך […]
מילותיי אינן כרים וכסתות, הן אינן שמיכות פוך מלאות בנוצות. הן אינן סוודר צמר כבשים לבנות, הן אינן מעיל חורף בקור הלילות. אל תאשרן, אל תאמצן. אל תאמר להן דבר. […]
מי אתה, נפיל רוצח מי אתה, שטן נתעב כיצד עלית השמיימה וחיללת במת־עב? איך רמסת גדרות־י־ה איך טבחת בן־אנוש כי אָרִיתָ אוֹרֲרוֹ אָרוּר והכל בשם קדוש? פוֹל משמיים שאולה פוֹל […]
סוֹפִיָּה, החֲכָמָה, הצּוֹפִיָּה למרחקים, בת המלך הסקרנית מכולן, הצעירה אך הבוגרת לגילה – חסרת הגיל, אשר נולדה בפְּלֶרוֹמַה, ארמונות המרום, בטרם נבנו ארמונות כלשהם, אף זמן רב לאחר מכן. בחתונתה […]
עד מתי תשתקע לך בטיט עבה, נכד מתושלח? עד מתי תלגום מהטיפה המרה, שלא במידה, כדי להטביע את יגונך? לא כך היא המידה, לא לך שתוֹ יין, בן למך, לא […]
שממה אינסופית של הריסות, אבק, ולבנים חרוכות. גם אני זוכרת את המקום הזה. פעם זאת הייתה עיר, עיר של מילים. אלה היו בעבר הרחוק מאוד רחובות צפופי־בתים, שאכלסו אינספור ספרים, […]
כי יפול הנופל (אל גורלו) הנופל (זה מכבר) הֱיֵה אתה שם (הראשון) תפשהו תן (לו) (יד) הושט (הושט) אל תקפוץ (ידך) פתח (אותה) אל תאמץ (לבבך) פדעהו אמץ (עזור לו) […]
כדי להוסיף סיפור או שיר, או בלדה, כדי להוסיף אותם באמת לִבאר המילים לים הסיפורים לאגם היצירה, כדי שאותיותיך לא תלכנה לאיבוד ראשית עליך להתחבר. ראשית עליך להתחבר לאנימה מונדי, […]
יש לי שתי קופסאות ישנות מעופרת, לאחת אני זורק את כל הרגשות שלי, השנייה מחזיקה את כל המחשבות שלי. כבר כתבתי עליהן פעם, בשנה אחרת. ובכן, קופסאות עופרת, ארונות קבורה […]
אללי לי אלול, אללי אלול. תחת זריחתך אלול, תחת משבי רוחות אלול, משום־מה עדיין לא מצאתי את המילים שאני מחפש, או מוטב, מְאַלֵּל, אלול. משום־מה עדיין יללה מחרישת אוזניים מחרישה […]
נוצות ארגמן על השלג צובעות את השלג לבן כמו נוצה בשלוליות ארגמן, כמו דם רסיסי שְמֵי עָבָר חדים כמו תער מלאך מפוזרים על השלג כמו נוצות כנפי השבורה נרטבות מטיפות […]
דָּם, עוֹפֶרֶת, עָשָׁן הִגִּיעָה עֵת עֶרֶב, שְׁחֹרַת הֶעָנָן גַּם אִם אָבַד הַיּוֹם וְחָשְׁכוּ הַכּוֹכָבִים הַיָּפִים אַל תִּתַּךְ דִּמְעָתְךָ הֲלֹא עֶרֶשׂ־בַּרְזֶל לְךָ, שָׁן לַחַשׁ עוֹפֶרֶת יָשָׁן הַכֹּל שוֹקֵעַ בְּיָם אַרְגָּמָן סִלְעֵי־לֵב־אֹפֶל […]