הסיפורים של Blue Jean
אני נכנסת לבית הספר, תחושה מוזרה מלווה אותי. תחושה מעיקה, בכל בית הספר יש תחושה מעיקה. כמו עננה שמסתובבת מעליי מהרגע שנכסתי לבית הספר. מאחר ואני צריכה להשלים שעות על […]
אלישיה. אוון היה אתמול אצל אליס, היא הרוסה לגמרי, היא הגיעה לתחתית, היא נכנסה לדיכאון. אני לא אומרת שדיכאון זה התחתית, הכל היה יותר מידי בשבילה, והיא קרסה. אליס אפילו […]
אלישיה. אני יושבת בחדר ההמתנה, מחכה לה, שתצא. חושבת על הלילה הארוך הזה, שטיה הייתה בתוך ההתקף ואליס לא עזבה אותה לרגע. הן ישבו על הרצפה בסלון, אליס נשענה על […]
אוון היה אצלה כמעט כל השבוע, מצבה של טיה התדרדר, היא כבר לא מצליחה לנשום בכוחות עצמה וליבה נעצר ולא מצאו אצלה דופק. אליס מתחרפנת, אוון התקשר אליי לפני כמה […]
אוון הגיע בצהריים, ישבנו וקשקשנו במשך שעות. שיערו ארך כל כך, הוא אוסף אותו לקוקו קטן וכהה. התגעגעתי אליו כל כך, זה כל כך מוזר לראות אותו בנוף עכשיו. הוא […]
אני קוראת שוב ושוב, דומעת אל תוך המילים, מבינה את המסר, רואה את הכאב של אליס על הדף. מרגישה אותה, את הכאב שלה. את הרגש שלה, את היצירתיות והמופלאות שלה. […]
אליס עשתה סינון, היא הוציאה אנשים מיותרים מחייה. "חבל להשקיע מאמץ באנשים שלא מגיע להם" היא בטח אומרת. במשך ארבעת השבועות האחרונים, כשהגעתי, היה בנינו ריחוק, היה נתק. היא לא […]
אני חוזרת מעוד יום עבודה מיותר. לא שמעתי מטיה כבר חודש. אני זורקת את התיק אל עבר הספה, משליכה את הג'קט על הרצפה והולכת למיטה, להירקב שם לעוד סופ"ש עלוב. […]
טיה. אני נשכבת על המיטה, ממררת בבכי. אני לא מאמינה שאליס אחותו! אני כועסת, זועמת! היא שיקרה לי כל הזמן הזה! כל מה שעברנו ביחד, כל הזמן שהייתי איתה, היא […]
אני רצה בבית החולים, מנסה להגיע למיון כמה שיותר מהר. ג'נה התקשרה אליי, אמרה שטיה נדקרה והם בבית החולים, טיה מורדמת ומונשמת. נתקפתי פאניקה, אבל ג'נה אמרה שלא נשקפת סכנת […]
במקום אחר בזמן אחר אולי הייתי אדם אחר אולי הייתי בן או שאולי הייתי פרח אולי לא הייתי שונה ואולי היו לי חיי נצח במקום אחר בזמן אחר אולי אהבתי […]
אחרי התדרוך חיברו אותי למכשירי ההאזנה, נתנו לי משפטים לומר לו, אמרו לי לקלל, לצעוק. משפטים מוזרים, או לא כל כך מוזרים, כמו "הרגת את אמא, תודה בזה" או "למה […]
"קומי" טיה אומרת לפתע וקמה במהירות מהמיטה. "מה?!" אני שואלת, מנסה להבין מה היא מתכננת. "קומי אליס" היא עונה. אני קמה באיטיות מהמיטה, טיה תופסת בידי ומובילה אותי לארון. "תתלבשי […]
אליס שוכבת על הדשא בחוץ, אני מניחה שזה מנחם אותה, הרוח הקרירה, הלחות הנעימה של הדשא והריח של הגשם. אני מחליטה להצטרף אליה. אני יוצאת בזהירות אל המרפסת הקפואה ונשכבת […]
"אלישיה די! אם באת רק לצעוק עליי את מוזמנת ללכת" אליס צועקת. "תפסיקי לרחם על עצמך כל היום!" אלישיה צועקת. "אין לך מושג מה אני עוברת ואין לך זכות לשפוט […]
אליס הלכה לחדרה, נכנסה מתחת לשמיכה ונעלמה. היא שם כבר שעתיים, אני לא יודעת אם לפנות אליה או לא. לבסוף אני ניגשת לחדרה, אליס שוכבת בתנוחת עובר מתחת לשמיכה, רק […]
אני עולה לבמה, נושמת לרווחה עוצמת את עיניי לרגע "זה הרגע שלך" הלב אומר מרימה את ידי גבוה, מניפה את רגליי באוויר שוכחת מהכל, מנקה את הראש אלפי אנשים צופים […]
"טיה" אני קוראת והיא יוצאת בדילוגים מחדרה ומתקדמת אל עבר המטבח. היא השתקמה בשבועות האחרונים, התחילה ללמוד שוב אבל בבית, חזרה לחייך, לצחוק ואפילו לבכות. הטלפון שלי רוטט על השיש, […]
אני פותחת את דלת חדרה של טיה במחלקה באיטיות ולא מאמינה למראה עיניי. טיה שוכבת במיטה, שלוש אחיות לידה, מנסות להחדיר בה מחטים ועירויים, וטיה צורחת ונאבקת, שיערה פרוע והיא […]
"אליס, את סובלת! " היא אומרת. "אני לא סובלת" אני לוחשת לה. "אליס…" היא מתחילה לומר. "זה לא את" אני קוטעת אותה. "אז מה זה?" היא תוהה בקול. "זה… המקום" […]
בבוקר אליס הלכה לצעוק במשרדי המחלקה, היא ביקשה שישחררו אותי כמה שיותר מוקדם. היא אמרה שאגיע למעקב ולבדיקות רק שבמקום לשהות כאן אני אשהה בבית. "ומי את בדיוק?" צעקה עליה […]
היא רועדת, "אשפוז בכפייה" היא לוחשת, מבטה הופך למבועת ודמעותיה מתחילות לזלוג. אני מחבקת אותה חזק והיא פורצת בבכי. אשפוז בכפייה, לפחות מהחוויה שלי לא ממש עוזר. טרם הספקנו להתיישב […]
משהו קרה לה,היא חיוורת נורא והעיגולים הכהים סביב עיניה הולכים וגדלים. אני סוגרת את הדלת וטיה מתיישבת על הספה. אני מתיישבת לידה בעדינות ומניחה את ידי על לחיה. "אני יודעת […]
ט. אני מסוחררת נורא, אני לא מצליחה לאזן את שיווי המשקל שלי. אני אוחזת בקיר בחוזקה ומתיישבת על הרצפה. משהו רוטט בכיסי, מישהו מתקשר אליי. 'אליס' מופיע על הצג. אני […]
א. אני נכנסת לביתה של טיה, בית נחמד מאוד. אני מטיילת בין המסדרונות בביתה כי טיה נעלמה לי לרגע. טיה עומדת מול המראה באמבטיה, גבה חשוף. היא מעבירה את ידה […]
ט. אליס מניחה את הספל על השולחן ליד הכסא שהיא יושבת עליו, ומעבירה את אצבעותיה מתחת לעיניה, היא בוכה. אני תוהה למה היא בוכה, אני כמעט בטוחה שזה קשור אליי. […]
טיה תופסת לפתע את ראשה בידיה,"לא לא" היא לוחשת בשקט. אני מזדקפת בישיבתי, טיה שפופה. "אני לא מאמינה שזה קורה" היא לוחשת בתוך עצמה. אני מניחה את ידי על ראשה. […]
טיה עדיין יושבת על הספה, פניה עדיין מבוהלות. "יש לי תור לפסיכיאטרית" אומרת. אוי ואבוי לי, עכשיו אני צריכה שהוא ייאבחן שיש לה התקפי אלפא וזהו, הדימוי העצמי שלה ייהרס […]
אני יושבת במשרד, מעיל העור שלי נשרך מאחוריי הכסא. יום ממש קר, בעיקר מעונן. אני מתעוררת משקיעה אל תוך מחשבותיי מדפיקה קלה בדלת. הדלת נפתחת באיטיות, טיה עומדת שם. פניה […]
אחרי שיחת טלפון ארוכה עם טיה, שהיא לא דיברה הרבה, בעיקר בכתה בשקט. היא ניסתה להסתיר את הבכי שלה, בכתה בלי קול. אבל בקולה שמעתי את הבכי שלה, שאותו ניסתה […]