הסיפורים של Carmel Levy
שיחות קולניות עלו באודיטוריום ההומה. קורן הביט סביבו ממקום מושבו, מתרכז בשרשראות האור הכחול שעיטרו את הקירות כמו נחשי ברקים רוחשים. הוא נשא את מבטו למעלה, אל כדור הזכוכית הגדול […]
אולי זה לא היה רעיון רע להיעזר בדין – גם אם קורן שנא להודות בזה. דין צעק עליו ולעג לו, רב והתעקש איתו – אבל הוא ידע את החומר. וזה […]
מאיה בעצם לא ענתה על אף שאלה שלו. קורן כעס על עצמו שלא התעקש לקבל ממנה תשובות אמיתיות, ונתן לה למרוח אותו. אבל לפחות היא האמינה לו. אף מבוגר אף […]
"הקשב!" צעק התלמיד בימין הקיצון של הכיתה ונעמד, השאר ממהרים להיעמד כמוהו, ידיהם מתוות יהלום מאחורי גבם. קורן נעץ מבט בסהר, שצעד אל הבמה בקדמת הכיתה בצעד בוטח. "משוחררים!" קרא […]
"טוב, אז מאיפה נתחיל?" שאל קורן, נעמד יחד עם מאור בכניסה לספריה, שנראתה מבפנים כמו חללית יותר מאשר ספריה. שביל צר מוקף במדפי ספרים נמשך לפניהם, מוביל לרחבה עגולה ובה […]
וזו הייתה רק ההתחלה; שאר המורים במחוננים לא היו קלים יותר. עם המורה לכישוף צל קורן אפילו רב בצעקות באמצע השיעור. והוא חשב לתומו שסוף סוף מצא את המקום אליו […]
"איצ'י! ני! סאן!" ליאור המשיך לצעוק, כאילו שהם לא עמדו ממש מולו. השיעור בקושי התחיל וקורן כבר שנא אותו. הוא שלח את אגרופיו לפנים, מכה באוויר לפניו, יודע שגם אם […]
'קורן יוצא מהחדר על קצות אצבעותיו אל הלילה החשוך. אפילו מנורות הרחוב לא דלקו. הוא יודע שהוא חייב לראות את סהר לפני שיהיה מאוחר מדי. הוא רץ על קצות אצבעותיו, […]
"גם אתה עברת? ידעתי שאתה יכול," קרא אליו מאור בהתרגשות, רץ אליו. "סוף סוף נגלה את האמת על המקום הזה," קרא קורן, נותן לו כיף מהדהד. מורים לא יאמרו להם […]
לפתע האגרוף שניסה להטיח אותו באדמה נפתח באחת, משחרר את קורן. הצהוב והחום האטו לפתע, המדבר הופך שוב לסלעים ולחול. הצמרמורת שבה ולפתה בחוזקה את רגליו. קורן הביט מעלה, רואה […]
הם התאספו בראש ההר, לבושים בחליפות צניחה כחולות, אבזמים מהודקים היטב. קורן הביט בשמיים המחשמלים, שהיו כה בהירים עד שנדמה שעוד רגע יתפוצצו. עיט בודד ריחף מעליהם, בוחן את בני […]
"נו קורן, הכנת גם שיעורים או שרק ציירת שוב? אני לא יוכל להמשיך להציל אותך לנצח" ניגש אליו דין, מניד בראשו באנחה דרמטית. קורן טרק את המחברת שלו באחת, מרים […]
נשימתי נעתקה, פיצוץ אדיר קורע אותי ממקומי, האוויר נשאב החוצה מריאותי. החלשתי את הכבידה, בקושי מאט לפני שהתרסקתי על הגבעה. "אינכם רואים שזה מאבק אבוד מראש? כישוף אור חסר תועלת […]
קורן זינק ימינה, מתחמק ברגע האחרון מכדור נוסף, צולל מטה כשהוא עוקב אחריו וכמעט פוסל אותו. הוא בקושי ידע להרים כדור באוויר ולקלוע אותו למטרה, לכוון אותו למטרה נעה – […]
"הזמן נגמר! סגרו את מחברות הבחינה!" צעק המשגיח, קורן ממהר להקיף תשובה אחרונה ולטרוק את המחברת בנשיפה. עיניו ניסו להתמקד, העולם מסתחרר סביבו. המחשבות שלו כמו שחו בתוך ביצה טובענית, […]
קורן רץ במעלה המדרגות, מתנשף, מתאמץ לצוד את השלט המתאים. צללים! הוא ידע שהיה אסור לו לעזוב את מאור, גם אם הוא נזכר ששכח את הקלמר – ואת חוגר התלמיד […]
קורן פקח את עיניו, ממצמץ בבלבול אל מול החשיכה שעטפה אותו. הוא שיפשף את עיניו. על מה הוא חלם? איפה הוא נמצא? דפים על גבי דפים, הוא רושם במרץ מספרים, […]
הספקנות שבליבי אוכלת את כל האמת שבי; אף אם צללתי עמוק מדי – אל נשמתי ואלוהיי. לא זאת ביקשתי לקרות כבר התייאשתי; איני יודע שום דבר אשים את מבטחי בעבר; […]
"נו, מה הוא אמר? אתה בסדר? צריך שנלך אליו ביחד?" שאל אותו מאור כשנכנס לחדר, מביט בו בדאגה. "אני מרותק לחדר לשבוע. לא שזה כזה אכפת לי," משך קורן בכתפיו. […]
"נו, מה הוא אמר? אתה בסדר? צריך שנלך אליו ביחד?" שאל אותו מאור כשנכנס לחדר, מביט בו בדאגה. "אני מרותק לחדר לשבוע. לא שזה כזה אכפת לי," משך קורן בכתפיו. […]
"שניכם מרותקים השבוע, תסגרו את השבת יחד עם ליאור – אדאג שהוא יעסיק אתכם כך שלא יישאר לכם זמן לריב". "היי! אבל אני חייב לחזור הביתה", קרא דין במחאה. "יש […]
// הוא עמד בקצה המסדרון, היכן שהייתה הדלת הנעולה למקלט הישן. הגשם הלם בדחלת הזכוכית הנעולה של היציאה האחורית, שתמיד הייתה נעולה. קורן נשען על דלת המקלט, כועס שוב על […]
מהנקודה הזו הזמן החל לרוץ יותר מהר מכפי שרץ אי פעם. הימים והשבועות התערבבו זה בזה, קורן לא מספיק להתאושש משבוע אחד – וכבר שבוע נוסף עומד בפתח, ממתין לו, […]
ככה פתאום. לא האמנתי שהכל עומד ליפול; שכל מי שהכרתי רק חיכו לשאול – במי תבחר – בעצמך או שבהם? אולי כך צריך להיות. בסופו של דבר נשקע באדישות; אברח […]
"ראשון לציון הנה הנם ומירושלים מבשר אתן. להבת ישועות אשא ובשם האל אקרא!", קולו הסמכותי של סהר הידהד באולם הגדול, בו כל השולחנות פונו הצידה, וספירלת כיסאות עמדה במקומו, סהר […]
עליתי לאוטובוס מצחי שעון על החלון אזניות לאזני כי חם בחוץ אך המזגן קר. את הופעת מאחורי בשמי לי קראת ושאלת "מה אתה עושה פה?" חוזר מסטאז' ויוצא לחשוב; אני […]
אני לא מצליח לכתוב. המחסום הזה כבר עומד בפני כמה שבועות – והוא רק הולך ומתחזק. כמו שככל שמתקרבים למגדל גבוה רואים את גובהו האמיתי ונאלצים ליישר את הצוואר מעלה […]
ברכבת תמיד אתיישב הפוך פני פונות אל העבר; בראש מסתחרר זיכרון חשוך הרגע בו הפחד גבר. ברכבת אשב בקירבת החלון עיני בוהות באורות החולפים – בראש מתעורר פחד לטעות חרדות […]
יש לי שקט בראש הוא אוכל אותי מבפנים יש לי דופק נימוש נראה שאני בחיים יש לי רעש בלב את קוראת לו מבחוץ אני חש בכאב אך לא יכול לרוץ […]
את הירח שלי כל עוד את כאן עולים בי גלים – את הירח שלי. אדם כבר נחת הוא לא אני את הסהר הלבן מוסתר בעבים – ואין בי אור את […]