הסיפורים של Black soul
אם רק הייתי יכולה, אפילו רק לשנייה, לראות אותך שוב, פעם אחת אחרונה, להרגיש אותך מקרוב, לפני שתלך ותעזוב, להחזיק אותך לידי, ולעולם לא לעזוב, אבל הכל כבר נגמר, והחיוך […]
אם רק הייתי יכולה, אפילו רק לשנייה, לראות אותך שוב, פעם אחת אחרונה, להרגיש אותך מקרוב, לפני שתלך ותעזוב, להחזיק אותך לידי, ולעולם לא לעזוב, אבל הכל כבר נגמר, והחיוך […]
הוא נכנס ואוכל אותך מבפנים הוא בא מסיט אומך מהחייםואז לרגעאתה מרגיש בענניםופתאוםהוא מפיל אותך לקרשיםהוא זורק אותך לכלביםואתה שעוד תמיםמת בייסורים.
Rain start to fallPain start to growPeople without soulAnd nobody knowThat all the things at allIs not the same as I show So I lie in my bad staring at […]
פתאום,פתאום את מבינה,מה שלעולם לא הבנת,מה שלעולם לא ידעת.פתאום את מגלה,את כל הכח שיש לאהבה,את כל הכח ששמת בידיים שלה.את מתחרטת את אומרת שטעית,אבל את הכאב את כבר חווית.והייסורים חולפים […]
נעלמתי,בתוך האפלה,ונפלתי,לבאר עמוקה,נקרעתי,לאלפי חתיכות,ונירדמתי,לאלף שנים לפחות.
גשם כבד,יורד ויורד,והאמת הכואבת,מעבירה בי צמרמורת,וכל השקרים,אוכלים אותי מבפנים,סכינים בערמות,אין ספור צלקות,ואני לבד,אין לי אף אחד..
גשם חזק, עננים אפורים.מעיל מרופט, מכנס עם קרעים.עיפרון שחור, ודמעות שזולגות.סכין ביד, צלקות חדשות.לב פועם, צרחה מרה.גוף מתלקח, נגמרה הסערה.
חיוך מתוק,מלא בגעגועים.עניים יבשות,בוכות מייסורים.אם רק תפסיק,להסתכל על מה שמראים,תראה בפנים,חיים שלמים,שמצליחות לדבר,ללא מילים.
מלאך אחד,אולי לבד, אך לא בודד,משוטת באפלה,מחפש את אותו מקום נפלא,המקום שלה,הוא צנח לאדמה,נפל בעוצמה,והגיע לאין חזור,אז לא הייתה לא ברירה ,אז הוא הגיע חזרה,למקום ממנו כולנו, יום אחדנעבור.
אני יושבת לי בחדר, הגיטרה ביד, אך אין לי אומץ להשמיע שום צליל, אני בוהה בקיר וחושבת, מה היה קורה אם הייתי מחליטה אחרת, מה היה קורה אם הוא היה […]
זה היה שעת לילה מאוחרת, שותתי ברחובות, שקועה במחשבות על העבר ההווה והעתיד, הזמן חולף לנגד עניי אך לעולם לא נגמר, לא מאיץ, לא מאט, ולא עוצר, אף לא לרגע […]
עוד יום עובר,עוד שבוע וחודש,עוד שנה,החיים עוברים,ועדיין את מסתכלת מהצד,רק רואה, רק מתבוננת,ועם ענייך הגדולותהשחורות, העמוקותעם הזמן,נעלמת.
נפלתי,נפלתי חזק,חזק יותר משדמיינת,שעזבת.עמוק יותר משחשבת,שעזבת.התפוררתי,נקרעתי לאלפי חתיכות,אני יושבת,אנשים חולפים וחולפים,ואינם מבחינים,לא בדמעותיי, ולא בסבל,אז התפוררתי,אל עפר שחור ומר, וחזרתי,בפעם האחרונה,להיפרד.