הסיפורים של Aviya.T
יפה. צחורה. נקייה. היא צועדת אל החופה. והוא מביט בה, במבט כנה, מרטיט, עמוק. השמלה הלבנה נותנת הרגשה כאילו היא עשויה משלג, זך וצחור כמוה. היא מביטה בו בחיוך, ודמעות […]
זה קשה להיות האדם הזה. האדם היחיד שאכפת לו. האחד, היחיד שרוצה להשתנות, ואצלו זה לא בגדר השתדלות, זה בגדר מלחמה עם השיניים. זה קשה להיות האדם הזה. שמביט על […]
עוד נגיסה אחת באוויר, נגיסה באבק. למה לעזאזל אני כל כך תלויה באהבה? נהגתי לחשוב שאתה חלק ממני, שיש בי חלק רע, חלק גדול ממני. ועכשיו אני יודעת שזה עוד […]
אחותי אהובה, אני יודעת שלא קל לך. אני שומעת את הבכיות שלך בלילה, גם אם אני רחוקה מן הבית. אני שומעת את גוון הייאוש שקולך קיבל, ונצבט לי הלב. אחותי […]
מעולם לא חיוויתי כזו אהבה. ולא, בפעם הראשונה זה לא היה תלוי בשום גבר. זה חזק יותר, משכר יותר, ואמיתי… כוח אינסופי, לאינסוף. וזה גורם לי לרקוד, גורם לי לפצוח […]
כל עצמותיי נוצרו מפלדה, ועדיין. נכון שהיא קצת החלידה. אני נושמת את החיים, מאבק. גם אם הם מכוסים באבק. הוא רצה להראות לי צד אחר, שקריו ותרגיליו היו בגדר הסתר. […]
יש לי דפוס חוזר. לאבד דברים אחרי שתי דקות של אחיזה בהם. להיות שם ואז למצוא את עצמי בחוץ. לפתוח את היד בשמחה ולגלות שהיא ריקה. יש לי מן ריפליי […]
אצבעות מרקדות. עיניים פקוחות לרווחה. לעיניהן מתנוססת שלהבת י-ה. הלב דופק כרגיל, אך הפעם למען משהו. הכל מתחיל להתבהר, מאותה האש אין צריך להיזהר. ואתה כבר יודע שאתה לא באותו […]
קוראות אהובות שלי. אחח מאיפה להתחיל? אני יודעת שההודעה שאתן הולכות לקבל עכשיו בוודאי תעצבן אתכן, תעציב אתכן ובטח תרצו להרביץ לי למשך כמה רגעים. אז קודם כל לפני ההסברים, […]
זהו הסיפור ה201 חברות. ריגושים *.* "קניתי לך את הספר שביקשת, יש בפנים גם בייגלה חם מהמאפיה…" אימי הניחה בחיוך את קניות הבוקר על שולחן השיש במטבח. הרעפתי עליה חיוך […]
בננות עשיתי טעות קטנה, לאחר שכתבתי את ההצצה בוורד תיקנתי אותו באתר, ולאחר מכן כשהעלתי את הפרק השלם העתקתי אותו ישירות מהוורד ללא תיקונים, אז רוצו לקרוא את החלק של […]
"אז מה יש לך לומר להגנתך?" לייבל התקדמה אליי לאחר שסגרה את דלת הקרון, ידיה משולבות מתחת לחזה, שפתיה נמתחו לחיוך דק ועיניה הביטו בי בשעשוע. ישבתי על כיסא, רגליי […]
"אז מה יש לך לומר להגנתך?" לייבל התקדמה אליי לאחר שסגרה את דלת הקרון, ידיה משולבות מתחת לחזה, שפתיה נמתחו לחיוך דק ועיניה הביטו בי בשעשוע. ישבתי על כיסא, רגליי […]
זה מרגיש לי טוב. אני מחייכת חיוך פרוע. כן, נפלתי אתמול, הייתי לא בסדר… אבל יודעים מה? ב"ה קמתי היום, יש לי עוד הזדמנות. ואני כל כך הולכת לנצל אותה! […]
"חמש דולר." אמרתי לבחור שהיה בערך בסביבות העשרים לחייו, "אני יכול לבחור?" הוא שאל בחיוך ממזרי, גיחכתי, "זה יעלה לך עוד דולר." אמרתי במתק שפתיים, הוא גיחך ונתן לי שישה […]
-לא לקרוא בשבת- טוב אז אתמול הייתי עסוקה בהכנות, ישבתי ליד גברת אדנס, שתינו מתרוצצות ממקום למקום, מכינות את הקישוטים והשלטים שייתלו על הדוכן. טוב…אתמול הייתה לי תעסוקה וראש נקי, […]
"נו לעזאזל מה נסגר עם הבית הספר המחורבן הזה?!?!" עוד נקישות חזקות נשמעו על הדלת, על ידי בחורות בעלות שלפוחית מלאה או סתם כאלו שרוצו לסדר קצוות שיער סוררת. הוצאתי […]
למקום שאני מכירה יש חור שחור. בולע. אני שוקעת אל תוך עצבות איומה. חור שחור. אינני רואה דבר, אך כולם רואים אותי, נופלת. אני צועקת וקולי גווע בין הצללים. קולי […]
מלמוליה של קלואי משום מה נעלמו ברגע שהתקרבו אל שתי אוזניי, עיניי טיילו בין המון התלמידים, בין הדשא הירוק שעליו ניכרו עיטורים כסופים מפאת הגשם הקל שירד הבוקר. השמש יצאה […]
"כבר חשבתי שנכחדת!" גברת אדנס חייכה אליי מבין משקפי החרמש שלה, שרשרת מחרוזים צבעוניים הייתה מחוברת אליהם, היא נחה בחינניות מאחורי אוזנה, כמו שיערות השיבה האפורות. "גם אני קיוויתי שכך…" […]
טיפות הגשם מכות על המטרייה, המטרייה הגדולה והצבעונית שאבא הכריח אותי לצאת איתה כי אין אחת אחרת. אני נותנת לעקיצותיהם של האנשים 'המטרייה הזאת יכולה לחסות בית' לעבור עליי, כמו […]
היא מתהלכת לה בתוך רחבת הומת האדם בבגדי הפאר שלה, תחת הנברשת הגדולה מעליה, שאור הירח נשקף ברסיסי הקריסטל הנוטפים ממנה כמו שלג. רובכם יודעים שחיוכה הוא שקר, שגינוני הנימוסים […]
השמש קפחה על עורי, מסמנת שהגיע הזמן לקום. מתחתי את רגלי בעדינות. עיניי עדיין היו עצומות, מסרבות להיפקח, מנסות להיזכר בחלום שחלמתי. על מה לעזאזל חלמתי? התהפכתי לצד השני, מחייכת […]
ליבי רוקד ריקוד מוזר. אני מנסה להשקיטו, מנסה להפסיקו. אני מביטה באנשים מסביבי בחשש, הם מודעים למה שהולך שם בפנים?! אני לא מצליחה. הוא רוקד יותר מידי חזק, יותר מידי […]
"אוקיי אז זה מה שחשבתי- ישבתי על הכיסא בחדרו של סאם. מולי ריי ישב בצורה נינוחה על הספא וכשאני אומרת נינוחה אני מתכוונת לכך, בלי להתבייש הוא היה לבוש בבוקסר […]
קוצים. לפעמים לא רואים, לפעמים מתעלמים. מבחינים רק שנוגעים וזועקים בכאב. אבל הם נמצאים מתחת לבתים, בחורשות, בדרכים ובכבישים. יכול להיות שנפגשת עם אחד והסטת את הראש, או בקלות דרכת […]
הינה יצאתי ממכבסת האלוה-ים. בידי האחת עלה של זית, בידי השנייה זיקוקים. שיר נשמה, שיר תמידי, לך אלוה-י תפילתי, לך כוונתי. נקייה כיו֯נה, כשלג צחורה. אור בוהק מעורי, אור התורה. […]
"את הפונץ' תשימו בצד השני." אימי הורתה לאחד הטבחים, "לא! לא! לא! ביקשתי ורדים בצבע משמש לא לבנים, מה זאת חתונה?!" שפשתי את עיניי והתקדמתי אל החצר. המרפסת האחורית שלנו […]
הרמתי את רגליי על המדרגה הראשונה, שהיא וחמשת חברותיה הפרידו ביני ובין המבנה הגדול של ביה"ס. שאבתי לרווחה את ריח הגשם שירד בבוקר בתענוג. "היי קלואי!" קראתי בשמחה אל קלואי […]
מקלט אבנה כדי שתוכלי לברוח. מקלט אבנה בכדי שתפסיקי לרעוד. אבנה לך מקלט כדי שתהיי בטוחה, אבנה לך מקלט, מקום לאן לצעוד. כשתהיי שם, זמרי עם קירות, כשתהיי שם, תוכלי […]