הסיפורים של Aviya.T
כבר אזלו המילים…המוח שלי כנראה שכח כיצד מייצרים דמעות… ואני בקושי שומעת את הלב שלי. הוא שחוק. והוא רגיל לכאב, אז זה לא ממש מזיז לי שהוא שוב נשרט. אני […]
לשבור את הכלים, להתפרק. להרגיש שחורה, להתפגר. לא למצוא נחמה בכלום, לצרוח. לא למצוא כלי מכיל, לברוח. למאוס בהכל, לשנוא. להחניק דמעות, לטבוע. להעביר ליטוף על צלקות, איך אפשר לסלוח?!
הדפים נערמים, גם מחשבות, זיכרונות. כל הלבבות שבהם נגעתי, לבבות בהן פגעתי. ואת כל הבלגן בראש, מנסה לסדר בשורות, חשבון נפש על הדברים שויתרתי ועל דברים עליהם יגעתי. איך אפשר […]
"שלא יגמר לעולם…" שר זמר מהטלוויזיה, מה זה אומר בכלל? בקשה שמשהו יישאר לנצח, למה? למה שמישהו ירצה את זה? אה…כנראה מישהו שקורה לו דבר מאוד טוב ומופלא בחיים. שיישרף. […]
אתה רעב למשהו. למשהו עם תוכן, עם משמעות, עם קיום נצחי. ואתה מחפש ולא מצליח למלא את עצמך… הכל כאן שטחי ורדוד, צחוק פה וצחוק שם. חלל גדול באמצע. ואתה […]
בטח שמעת פעם…על המישהו הזה… או אולי הייתה לך תחושה שהוא צופה בך… הם אומרים שהוא קיים, מביט ולא עוזב, יודע בדיוק מה עשית היום ולמה, ומתי, בפרוטרוט. והוא רוחש […]
הרכבת נוסעת במהירות. מחוץ לחלון נופים מרהיבים של לבן, על העצים על האדמה מתחתינו. ובחוץ בערך 35 מעלות עכשיו, וזה רק גורם לי להתגעגע כי אני כל כך אוהבת מזג […]
ואני תוהה אם מישהו בכלל מכיר אותי, באמת. ולא רק מצייר בראשו איזו מן דמות לפי מצבים משתנים, או להפך- רושם ראשוני, או איך שהוא רוצה שאהיה. יש מישהו? משפחה? […]
ישנה שמועה שאומרת שהמצב נראה כל כך רע, כשמגיע רגע השיא ישנם סיכויים רבים שהכל יתהפך, כמו גשם פתאומי היורד באמצע רצף של ימי קיץ חמים. לא האמנתי לה. עד […]
אני בוכה. אבל לא נוזלות דמעות. אני כואבת. אבל לא שומעים צרחות. אני נשברת. אך לא רואים סדקים. ואני אקום בבוקר ושאריות שחורות של איפור יהיו מרוחות על פניי, אבל […]
אני זוכרת איך חזרתי אתמול הביתה, והיה שקט גמור. פסעתי בשקט בתוך הדממה, והאמת? זה היה לי דיי נעים…כי בחודש האחרון לא היה לי רגע אחד של שתיקה, רגע אחד […]
ראיתי את זה. איך יכולתי שלא? זה ניצב לי מול העיניים. 'הוא רק מנסה לפגוע בך…' קול הדהד בראשי, מצווה עליי להאט את קצת נשימותיי בעקיפין. אגרופיי נקפצו, שפתיי רעדו. […]
,I know what I want now .I know what I need ?But hell, when will I get my peace ,It's getting hard, it's getting darkness .and I need a hand […]
כשהכרכרה מדרדרת, אני פשוט רוצה להרים ידיים. לא לזעוק לשמיים, לא לבקש מקלט, רק לקפוץ למים. ולהישאר, עמוק עמוק, למי אכפת? גם ככה לא מבינים, גם ככה אני חידה לא […]
לא. מסוגלת להתמודד לבד. ראבק. מתי תבין? אין לי את הכוחות האלו, זה קצת יותר מידי! קצת הרבה. למה אתה סומך עלי כל הזמן? למה לעזאזל אתה מאמין בי? יש […]
כמה פעמים הרגשת שזהו זה. אני רוצה להיעלם? כמה פעמים באמת ניסית, או שלא וקול קטן בראשך לחש לך 'פחדנית'. כמה פעמים היית צריכה לאחות את השברים, השברים של עצמך? […]
"מה קרה לכל המחנה?" שאלתי את אחת הלוחמות הטובות ביותר שעברה לידי. ידעתי שמשהו קורה, וידעתי שזה לא טוב, במיוחד שהצופה מנפנף בידו בדגל שחור, מסמן שצריך לצאת למלחמה עכשיו. […]
אין לי בדיוק מה לכתוב, אבל יש הרבה כאב. ככה זה, כשאתה מנסה להיות טוב. כשאתה מנסה להיות אוהב. האצבע מתנדנדת צד לצד, היא הדגל שלי, כך הוא החליט. וכשהוא […]
היא שאלה אם אני בסדר… בהיתי בה לכמה שניות לפני שעניתי, העלתי על פני חיוך קטן, וזה ממש מצוין בהתחשב לפרצופים הזעופים שעשיתי בימים האחרונים. הייתי רוצה שפעם אחת יבואו […]
בממלכת בני קדם חיים אנשים, טוב כך הם קוראים לעצמם היום…אבל פעם הם היו מעבר, כל כך הרבה מעבר… בממלכת בני קדם ישנה מלחמה תמידית, שקטה אך כל כך גורלית, […]
ואני תוהה לעצמי מתי זה קרה, מתי כל אחד הרשה לעצמו להשתמש במושג אהבה, להדביק אותו ולחבר אותו בכוח למונחים שונים, ולעשות בכך עוול לעולם כולו… אני הולכת ברחוב ואני […]
לא רוצה לוותר עכשיו. לא רוצה לוותר אחרי שקיבלתי החלטה, אחרי שהרפיתי מן הדבר הזה. בעיניים עצומות חזק, בשפתיים נוקשות אני זועקת בלי מילים. בבקשה אבא. אני לא רוצה לוותר […]
האמת. היא זכה, נקייה. אין בה ולו כתם אחד דק של שחור, או שחור שנהייה דהוי עם הזמן. אמת. כשמה כן היא- א-מ-ת, התחלה אמצע וסוף, היא נשארת יציבה, חדה. […]
בלתי נראית. שקופה. ככה הם רואים אותי, או יותר נכון לא רואים אותי… ושנים שהאמנתי, שנים שהתבוננתי במראה וראיתי את עצמי חסרת צבע, לא כמו כולם, לא מיוחדת… עוד אחת. […]
עיניים עייפות. אין כבר כוח. מנסה לסלוח לעצמי, אבל לא מצליחה… למרות שאני יודעת שאתה ממזמן כבר כן… ואני נזכרת בשלשום. האור התחיל להתעמעם, וידעתי שהרגע המדהים הזה עומד להיגמר, […]
הם קוראים לה מלחמה אבודה. אנשים שקטים, אנשים מדובבים. אנשים מיואשים. הלוואי ולרחוב הזה לא היו כל כך הרבה צמתים. הלוואי והלכלוך שעל המדרכות לא היה נדבק גם בי… נקודה […]
הלהבות שורפות. חורכות. אני רואה איך הן משאירות על גופך חותם, חתכים. אני צופה בך מרחוק, ואני תוהה אם עיניך הכחולות מונחות עליי. בכל אופן זה לא ממש משנה, כי […]
יש בך רוח. יש בך מטרה. יש בך אש גדולה. למרות שהן אינן נראות לעין. מבחוץ יש אופל, סערה קשה, נראית כלא נגמרת. מבחוץ יש חושך, סכנה, את גופי היא […]
אני מוצאת לי את הנחמה במתוקים. אני יודעת שזה לא יעזור בשיט. רק יגרום למצב להידרדר עוד יותר. אבל כמו מזוכיסט רב ניסיון, אני לא מצליחה למנוע מהיד הזאת, הארורה […]
הדחקה. אני יודעת שכך קוראים למעשה שאני עושה עכשיו. או לכל אורך היום בעצם. לא רוצה להתמודד, לא רוצה לפתוח. לא מצליחה לנשום. מישהו, הצילו! שתיקה. כבר ביקשתי עזרה. אך […]