הסיפורים של Aviya.T
אין שום דבר יפה בריק. אין לו צד מחמיא, כל כולו ריקבון. אפילו הקללות יוצאות מגומגמות, ולא משחררות כמו בטלוויזיה. לצעקות שלי יש משמעות אחרת, משמעות של לחישה, של בקשת […]
אני רוצה שתנשום אותי. עמוק, חזק. את כל הכאבים שחוויתי, כל חלק שבי שלא מצא מנוח. אני רוצה שתרגיש אותי, כל חוויה, ולא תירתע כשהיא אחת שאני צריכה להתבייש בה. […]
אני נלחמת בבוץ טובעני. מנסה לצאת כבר שנים…התקווה מגיעה ומתמוססת, הדרך לצאת היא בין היתר להאמין חזק שזה יקרה, אבל בזמן שנלחמים בבוץ הטובעני למי יש כוחות נפש להאמין שאנצח. […]
לדעת. להרגיש. לראות הכל מחדש. לרצות. לדעת שטוב. כי טוב. היא נודדת, מחפשת נחמה, אך לא נמצאה הנחמה בזרים, לא בשופכי דמים, לא ברדיפת התהילה, לא בדעתה שהרי אינה יודעת […]
עוצר נשימה. המחזה. אתה. שכינה כמו אבן גדולה, שהוסרה מלב האבן שלי. רוצה להתגעגע. שכינה. רוצה. ואין מצוי. יגיע אולי סוף סוף, היעד שתהיתי לגביו… יגיע סוף סוף הסוף עד […]
בא לי שניצל. רק שישה שקלים בארנק. שיט. אני חושבת. הבטן מקרקרת. שיט. שיט. שיט. מה אעשה עם שישה שקלים? תריסר מסטיקי בזוקה אינם משביעים… מישהו ציין באוזניי שהעלו גם […]
אתה עומד מולי עם המשקפיים שנטויות בצורה עקומה ואיומה על אפך. אתה חצי עומד עכשיו, ומטריד אותי במילות כמו לובליזציה עצירוזציה ועוד זציה, זציה, זציה. אני מרימה את היד לשאול […]
טוב לי. טוב לי עכשיו, בפשטות. בלי הרבה צלצולים,עקבים או ניצחונות… טוב לי בצלך. אז למה אני חושבת איך להרוס? למה אני מחכה לשקט? בו היא לא תיכנס לחדר ואהיה […]
רוצה לדעת משהו? אני מרגישה חרא. אני לא יודעת עוד כמה אוכל לסבול להרגיש את הלב מתרוקן. או שהוא נברא ככה… חסר. אני מקסימה בדרכי שלי, כן אין לי את […]
"ברצינות?" "אתה באמת הולך לשבת כאן מולי בלי לדבר?" היא שאלה, זעמה צורב את גרונה, "היי! אני מדברת אליך!" היא כבר הרימה את קולה, הוא הרים את ראשו מביט בה, […]
עידן: "לא לפחד להתאהב,שיישבר הלב." אני: "למה? מאיפה ביטחון הזה עידן? אם ניתן לחסוך את הריקנות, אם היה איזה כפתור…" עידן: "לא לפחד בדרך לאבד…" אני: "אין לי אף אחד, […]
נכנסתי אל הספרייה הענקית, בדרך כלל אהבתי את השהייה בספריה, את ריחם של הדפים החדשים ואת של אלו שהספיקו להתבלות, ובמיוחד את השקט השמימי… אבל כבר חודשיים שאני לומדת כיצד […]
מהו טירוף הדעת? טירוף הדעת הוא מצב שבו שעשית את הדבר שבחיים לא חשבת שתעשה. עשית אותו. לא כי הכריחו אותך, לא כי הצמידו אקדח לראשך, אלא שבלהט הרגע כל […]
שאלו אותי היום שאלה, אם יכולת להיות מישהו אחר במי היית בוחרת? שתקתי, התלבטתי ובסוף השבתי לא יודעת, לא בגלל שלא חשבתי על השאלה אף פעם, ולא בגלל ששום דמות […]
לפעמים מספיק לי להיות האדם הפשוט, שמסתפק בחיוך בבוקר, תודה רבה לנהג.. בישיבה במשך היום בקופה, בהעברת מוצרים; משחת נעליים, קופסת שימורים ומגבונים לתינוק. לא יותר מזה, רק דיבור תמים […]
יש לי חלל אחד בלב לעצב, עצב מזן מסויים, מיוחד במינו. עצב שמכיל בתוכו את כל הפחדים, היאוש, הריחוק. את העצב הזה אף אחד לא יבין לעולם, על העצב הזה […]
האם אי פעם חוויתם שנאה עצמית? אני כן. אולי מליון פעם. אני, האדם שאמור לגונן, לשמור וללטף-תוקפת את עצמי כל פעם מחדש, דוחפת עוד במורד הגרון עד שמגיע המחנק. שום […]
אני רוצה מילים, לא עוד כמות גדולה של לייקים. אני רוצה לדבר איתך- כן, איתך. פנים אל פנים, לא דרך מסך מאיר עם המון מסכות. אני רוצה חיבור, חיבור אמיתי […]
על ענף עירום ישנה ציפור אחת, היא מצייצת, מספרת סיפורים לכל העולם. בעיניה הקטנות והזעירות היא משקיפה על עוברי הדרך, מזמרת צלילים מגוונים אשר ינעימו את לבבותיהם השונים. היא זורחת […]
אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי אותך, זה מרגיש כל כך רחוק… אז לא חשבתי שנראה ככה, עכשיו. טוב, אז גם לא טרחתי לחשוב על הסוף, אלא רק על ההתחלה […]
שנינו ישבנו, שותקים. נועצים אחד בשניה מבטים, אני מבט מתחמק והוא מבט של תוכחה. ״נו?״ שאל בקוצר רוח, ״מה נו?״ החזרתי, מנסה להשוות את גוון קולי לשלו, אך ללא הצלחה. […]
הייתי אומר לה כמה היא יפה בשעות האלה של החורף, שאף מנורה לא דולקת בחוץ והאור שמפיקות זוג מרגליות עיניה הוא המקור היחיד לנחמה. הייתי אומר לה כמה היא נראית […]
מבטינו מצטלבים, אתה מסיט את עיניך מתוך אינסטינקט ולאחר כמאית השנייה חוזר להביט בי במבט הזה שלך שחודר לי לתוך העצמות. הנשימות שלנו נעשות כבדות, הזמן עוצר מלכת, עיניך חוקרות […]
אני מגלגלת את הקוביות, אתה אחראי על המשחק, הרגש נשחק. אתה אחראי על הסחת הדעת, אני על העלמת הקלפים, המשקאות נעלמים. אני קורצת לך, ואתה מעמיד פנים, כולך דו משמעות, […]
אני מרגישה בחילה, חולשה בכל הגוף. כאילו אני באיזה ההנגאובר מטורף. אבל אני זוכרת בדיוק מה עשיתי אתמול, ומה שהכנסתי לתוכי יישאר למשך זמן ממושך. זאת לא הפעם הראשונה ולכן […]
׳היא רק רצתה לאהוב.׳ כך רשום במצבה שלה. כל כך חזק. חרוט כל כך עמוק. כמו כל העוצמות שהיו בה בחייה; עוצמות עמוקות, עוצמות שחודרות מתחת לעור ומרעידות באור זהוב […]
להריץ ל0:37 שנה זה כאן, דקה זה לא. איך אתם עדיין מחזיקים מעמד? כשמישהו שאהבתם לפתע עוזב? שאח מתחתן והארון מתרוקן? להחזיק את הכאב במשך זמן לא מוגדר. להיאבק עם […]
אני נפרדת מיופייה של ירושלים, מנופם של העצים, הגבעות וההרים. הסוללה מתה ודווקא כשאגד מחליטים להיות נחמדים ושולחים לי אוטובוס עם נהג נחמד פלוס חיבור יו-אס-בי אין לי מטען, אז […]
"מה אתה רוצה?" היא שואלת בתסכול, שולחת בו מבט מאשים. הוא נועץ בה את עיניו. קשוח כזה. היא שונאת את המבטים האלה שלו ועם זאת היא מוצאת את עצמה מתענגת […]
ידיים על הדבר שאני כל כך אוהבת; מרחק נגיעה. זמזום נוראי באוזניים. לעשות לא לעשות; להישבר או להתאפק. לפעמים אני מרגישה כל כך חלשה, כמו עלה נידף ברוח, לא נותנת […]