הסיפורים של A-188
אני רצה כמה שיותר מהר בכיוון הנגדי, דמי המתפרע בעורקיי זה הדבר היחידי שנשמע באוזניי, זה, ופעימות הלב. עם כול צעד מהיר שאני מתרחקת מהאוקיינוס האנסופי, משהו בי נרגע, הפחד […]
רחש הגלים נשמע בחוזקה באוזניי, השקט רועם מסביבי, ורק הגלים המתנפצים על החוף בחוזקה נשמעים. השמים כהים כמו הים הסוער הרחק ממני, במספר די רב של מטרים, עננים אפלים מכסים […]
אני זוכרת את החיוך על הפנים שלך, כשראית את אמא… אני זוכרת את הגאווה שעל פנייך, שהראת את הדיסקית לאבא… אני זוכרת את הנשק התלוי על כתפך, כמה עול הוא […]
אני לא אשכח את היום הזה, את המילים שכולם אמרו לי, ניסו לשכנע אותי… להקדיש זמן. אבל לא יכולתי להחזיק את זה בפנים, להתנהג כאילו אני לא משקר לאנשים… כמה […]
באימונים, אמרו שזה קל… אמרו, שלעמוד מול המוות, אינו בעיה בכלל. אבל עכשיו, כשפני אל מול המוות, אני מרגיש את הפחד מחלחל אל תוך עצמותיי, אל תוך עורקיי. והלב דופק […]
זה מצחיק איך שפתאום, ברגע אחד ובודד, הכל צף למעלה. הזיכרונות, הצחוקים, הדמעות, הכאב, הבכי בלילות, הכל חוזר במכה. וזה מכה בך, חזק כל כך כמו השחכה… ואת צוחקת כמו […]
-אפילוג- -כעבור שנה- -שון- אני יושב ברכב המוכר שלי, כל סנטימטר בו מוכר לי כל כך. מהתיבת הילוכים, ועד הערכת נייטרוס המורכבת מתחת למושבי העור החדשים. רעש האנשים מסביבי רועם, […]
-שון- ״מה את עושה פה?״ אני מלמל בשקט, לראות אותה קרע אותי לגזרים מבפנים. היא שתקה לא אמרה דבר, רק התקרבה לעברי, צעד אחר צעד, ואני מסתכל מסביבי, לראות לאן […]
-נקודת מבט כללית- השעה כמעט חצות, כוכבים זוהרים מילאו את השמים הכהים והאפלולים. ענני סערה אפורים כיסו את הירח הבהיר, שלא ניראה עוד ברקע הלילי. שון יושב בתוך הפרארי האדומה […]
-אלכסה- תקתקתי על הדלת מספר פעמים ספורות, מעיפה את מבטי מסביב. המוטל הכי גרוע שאי פעם ראיתי, רחוק מכולם, קרוב לכלום… זה בדיוק מה שהיא רוצה… ״נואל?״ אני שוב דופקת […]
-שון- אפילו לא חשבתי כשעניתי לפלאפון המצלצל שלי, המשכתי להתעסק במנוע המקולקל של הרכב של מאט. -״הלו?״ עניתי לשיחה בלי לראות מי המתקשר. -״שון?״ קול נשי ושקט גרם למפתח הברגים […]
-נואליה- צעדיי חרישים כל כך, אפילו הזבוב שבקצה המסדרון נשמע חזק יותר מפסיעותיי. אני יורדת מדרגה, אחר מדרגה, יורדת אל עבר גינת-הגן הרחבה, לדבר עם אימי. אני חייבת לספר לה, […]
-אלכסה- הוא נשען על השיש, נראה כאילו הוא עוד שנייה עומד להתמוטט. ״שון?״ שאלתי אותו בכיווץ גבות, הוא נראה מנותק מהעולם, מתכנס אל תוך עצמו, אל תוך בועה אטומה. ״שון!״ […]
-שון- אני מנסה כמה שיותר לשכוח, זאת לא בעיה עבורי, הייתי עם כל כך הרבה בחורות, אבל למה זה קשה פתאום? כל פעם שאני עוצם את העיניים היא עולה במחשבותיי, […]
-אלכסה- חודש עבר מאז… מאז לקחתי חיי אדם, גם אם זה היה להציל את החיים של האנשים היקרים לי, עדיין לא אומר שהמעשה הוא נכון… חייגתי את המספר המוכר של […]
-נואליה- נכנסתי לחדרי המוכר, אבל באיזה שהיא צורה הרגשתי במקום זר. תחושה קרירה מיד עטפה את גופי, כל פעימה של ליבי, והרגשתי את השבר שבו מתפורר בתוכי. צעדתי יחפה אל […]
-נואליה- עיניי נפקחו לאט לאט לרווחה, אור המעומעם שבדרך כלל דלוק במשרד של ויקטור, כבוי. רק שמיכה דקה מצמר מכסה את גופי העירום והרועד מהקור, הנכנס דרך חלון המשרד הפתוח […]
-שון- התעוררתי לאט, כאב ראש אדיר פועם לו לאט ברקותיי, כמו מכות חזקות שמזעזעת את ראשי ולא נותנות לי מנוחה. עיניי לאט לאט נפקחות, הכל מטושטש, הכל כל כך חם, […]
-נואליה- הוא קרס אל תוך ידיי, כולו מזיע, והתחבושת העוטפת את צלעותיו מלאה בדם אדום חזק. ״מאט!!״ צעקתי בחוזקה, מוצאת את עצמי שוב בוכה בפעם-המי-יודע-כמה שלי היום. נגעתי בלחי המכוסה […]
-שון- אחזתי בחוזקה ביד הרועדת שלה, שמעתי כל מה שהיא אמרה, שמעתי הכל… זה הכה בי בכזאת עוצמה, מאז אמילי… זה הכה בי והתנפץ עלי בחוזקה אדירה. דמעות זולגות מבעד […]
-נואליה- אחרי שעות ארוכות שפנלופי טיפלה בו, סוף סוף יכולתי לראות אותו. מצאתי את עצמי מביטה בפנים השזופות שלו, שעכשיו הפכו כל כך חיוורות. שסע פתוח החוצה את שפתו התחתונה […]
-נואליה- ״שון, תתעורר״ בכיתי מעליו, הכל מרוח בדם אדום בוהק, המדרכה עליו הוא מחוסר הכרה, כל גופו מלא בדם אדום סמיך, מכתים את חולצת הטריקו הלבנה שהוא לובש, הידיים שלי […]
-שון- ישבתי בתוך הרכב הלבן שויקטור ביקש שאריץ הלילה, הדלקתי את כל הכפתורים, מזריק את הנייטרוס אל תוך האגזוזים. רעש האגזוזים משאר הרכבים מרעיש בקול רם מסביב, כל האנשים שהגיעו […]
-נואליה- פניי האדימו, ולחיי הסמיקו בבוהק ברור, היה לי מובן שהוא רואה את לחיי מאדימות כל כך. ״את מתביישת ממני?״ שאל אותי מופתע, הוא שמע את כל השיחה שלי ושל […]
-שון- השמש החזקה של הבוקר קפחה מעל ראשי, חיזקה את האנגאובר שפועם ברקותיי לאיטו. נשענתי על הרכב של אלכסה עד שמאט יגיע עם הגרר לקחת את הרכב המקולקל שלה. יחד […]
-נואליה- ״אני לא מאמינה שהמצבר נתקע!״ אמרה אלכסה מופתעת, רוכנת מעל מכסה המנוע של הרכה הכחול כהה שלה, החונה בצדדי הכביש. ״ויקטור בדרך לא?״ שאלתי אותה, נשענת לידה על הרכב, […]
-שון- ״איפה לעזאזל אלכסה?״ צעק ויקטור ברחבי המוסך, כולם כבר הלכו, ורק אנחנו נשארנו. ״נעלמה ממזמן״ עניתי בצעקה אליו, הוא עמד בפתח המשרד הקטן שלו לצד המטבח. ישבתי זרוק על […]
-נואליה- נכנסנו אל הבית השקט, תחושה קרירה במקום הגדול מיד מילאה אותי. ״לעזאזל!״ שמעתי את אלכסה מלמלת, היא הביטה על כל סנטימטר שמסביבה. ״את גרה פה?״ היא שאלה בהלם, היא […]
-נואליה- ״אז את עדיין לומדת?״ שאלה אותי אלכסה, בחיוך לבן מרוח על שפתייה, חיצונית היא אולי דומה לכל הבחורות שפה, אבל פנימית היא לגמרי שונה, לא דומה בכלל לבחורות הזנותיות […]
-שון- נכנסתי אל המטבח הקטן שבמוסך, בורח מכל האנשים שממלאים את המוסך. ״לאן נעלמת?״ שמעתי קול מוכר בכניסה למטבח, ודלת נטרקת שנייה אחר כך. ״לעזאזל ויקטור, למה הבאת אותה לפה?״ […]