הסיפורים של A-188
ועל הרוח שכבר לא נושבת. על הדרך הסלולה שלא נגמרת. צועדים הם בתוכה, מאות ואלפים. אל יעד לא נודע, בלי לדעת לאן הם נכנסים. והבכי החרישי הקורע את הדממה. נופלים […]
-ג'ונתן (ג׳ון) טורן- -כעבור חמש שנים- שנים עברו… כל אחד מאיתנו מצא לבסוף את מקומו. מקומי היה מאז ולתמיד עם רוז אהובתי. מיילי התינוקת הקטנה שלנו כבר בת חמש, לעזאזל, […]
-אלכסנדר (אלכס) טורן- אני מרגיש את החושך מסביבי. אני מרגיש איך כל טיפה של חיים מתחילה להתרוקן מהחלל שמקיף אותי. זכרונות רצים בראש שלי, כל כך הרבה רגעים. אני נזכר […]
-רוזלינדה (רוז) רגרסייה- אני מביטה עליהם, על איך שהוא מחזיק אותה כל כך קרוב אליו, נושם אותה, מחבק אותה, את הילדה הקטנה שלו. הוא מחבק אותה בחוזקה, מלמל באוזניי כמה […]
-ג׳ונתן (ג׳ון) טורן – אני חוזר בחזרה לארצות הברית ואני מחזיר אותו איתי. הימים האחרונים שעברו עלי היו הקשים ביותר בכל חיי. מעולם לא הרגשתי כה חסר אונים כמו עכשיו. […]
-לוקאס (לוק) טיירי- אני יושב ליד מיטת היחיד עליה הוא שוכב, עיניי בקושי מצליחות להתסתכל על דמותו הפצועה. אני מביט לכל מקום אחר רק לא לפציעותיו הקשות. הוא ישן, שקט […]
תומאס (תומי) גרייס- יש לנו אמרה במכבי האש, משהו קטן שלמדתי. תפקידנו להסתער למקומות שאנשים נמלטים מהם. בכל יום שאנו מגיעים לעבודה עלינו להיות מוכנים לסכן את חיינו בעבור זרים […]
-אלכסנדר (אלכס) טורן- אני לא זוכר הרבה ממה שקרה, רק בעיקר שהיה לי חם כל כך ושום דבר לא הצליח לצנן אותי. אני זוכר עוד מספר דברים קטנים ובודדים, את […]
-אושן מייקלסון- מאז שג׳ונתן ואלכס עזבו את העיירה וטסו לקצה השני של העולם למלחמה כולנו התפרקנו. בקושי נפגשנו בשבועות האחרונים. לכן רוז הזמינה את כולנו לארוחת ערב אצלה בבית כדי […]
-ליסה בל מיראנדר- אני מתרחקת מכולם, אני לא מתקרבת עוד לטומי או לאף אחד אחר מהחבורה. אפילו את רוז ואושן לא ראיתי בזמן האחרון, רק כמה שיחות טלפון קצרות. אני […]
-ג׳ונתן (ג׳ון) טורן- השעות האחרונות היו קריטיות,אני ופטריק סחבנו את אלכס אחי ואת פול שפצועים אנושות בידינו. עושים את דרכנו במעלה ההר כדי להשיג מעט קליטה ולהזעיק עזרה. רעש של […]
-אלכסנדר (אלכס) טורן- אצבעי לא יורדת מההדק, יורה אל עבר האויביים שלא מפסיקים להגיע מכיוון דרום. אני לא יודע איפה שאר היחידה, כולם התפזרו, רק פטריק נשאר איתי, אפילו שני […]
-ג׳ונתן (ג׳ון) טורן- אני מצליח לזהות את יחידת החיילים הגדולה מרחוק, גם מבלי להסתכל מבעד לכוונת המבריקה שלי. יורדים ממסוקי הבלקהוק השחורים והגדולים, על ידי חבלים עבים ומסתערים קדימה במהירות […]
-רוזלינדה (רוז) רגרסייה- למרות החורף הקר, השמש זרחה היום וחממה בעדינות את העיירה הקטנה בה אנחנו גרים. יצאתי עם אושן לטיול קטן בפארק עם מיילי הקטנה, היא שוכבת בעגלה שלה […]
-ג׳ונתן (ג׳ון) טורן- השחר הגיע הרבה יותר מהר משחשבתי, לא הצלחתי לעצום אפילו עין אחת במשך כל שעות הלילה. רק ישבתי ובהיתי בשקט בתמונה היפה והממוסגרת הנחה על שידת הלילה […]
-אלכסנדר (אלכס) טורן- אני נותן למים לנקות אותי, את החול והאבק שנדבקו לגופי ממתחת למדים העבים. המים הקרירים מצננים אותי מהיום הארוך והמטורף שעבר עלי. רעש היריות לא יוצאות מראשי, […]
-תומאס (תומי) גרייס- הלהבות מקיפות אותי מכל עבר, החום הכבד והלוהט מתחיל לסגור עלי ולהקשות עלי מלהמשיך. העשן מתחיל לחדור אל המסכה שלי ואני מרגיש איך עם כל צעד נהיה […]
-אלכסנדר (אלכס) טורן- העצירה הארוכה הסתיימה, עלינו כולנו אל הטנדרים הצבאיים והמשכנו לסרוק את המקום. בכל טנדר עשרה חיילים, עליתי אחרון והתיישבתי בקצה החיצוני, רואה את כל הנוף האחורי המשתרך. […]
-ג׳ונתן (ג׳ון) טורן- אני עומד בפינת חדר המבצעים הגדול, המון מחשבים מהטובים ביותר, המון חיילים המתפעלים את הטכנולוגיה החדישה ביותר. ובקצה הנגדי של החדר הגדול, דלת ברזל גדולה המובילה אל […]
-אלכסנדר (אלכס) טורן- אחרי שעות ארוכות של טיסה מעייפת הגענו לחצי הכדור השני, לעיראק המדברית. הכל נראה כל כך שונה מארצות הברית, קילומטרים קילומטרים של חול מדברי, שמש קופחת ושורפת […]
-כעבור שבועיים- -לוקאס (לוק) טיירי- היום אלכס וג׳ון עוזבים את העיירה הקטנה שלנו ונוסעים אל הצבא, אלכס מתגייס לראשונה וג׳ונתן פשוט חוזר בחזרה. התאספנו כולנו בשולחן הקבוע שלנו ברייק לזכר […]
בחזרה לשיחה של ג׳ונתן ואלכס מהפרקים הקודמים… -אלכסנדר (אלכס) טורן- קשה לשמוע אותו אומר את כל אותם הדברים, קשה לעכל שבקרוב גם אני אחווה את אותם הרגעים הקשים. ״ספר לי […]
-אושן מייקלסון- אני סוף סוף מקשיבה לחברותיי ויוצאת מהבית לראשונה מאז פטירתו של דין. במשך ימים ושבועות הסתגרתי בביתי, בתוך חדרי, בוכה את נשמתי החוצה… אין לי מושג איך הם […]
-ג׳ונתן (ג׳ון) טורן- שעת צהריים מאוחרת, השמש מחממת את גופי העירום למחצה, רק מכנס טרנינג לרגליי. אני עומד במרפסת הקטנה שבדירתנו, רוז ישנה וכך גם מיילי הקטנה. אני מסתכל על […]
-תומאס (תומי) גרייס- אני נשען על מכסה המנוע הקר, טיפות קטנות של גשם יורדות מהמרומים ונספגות באדמה הקשה. אני מחכה לאלכס שיגיע. זכרונות אמש חוזרים אלי לאט בהדרגה, מגע ידייה, […]
אלכסנדר (אלכס) טורן- אני מסתכל על תיק המסעות הגדול שנח על מיטתי, ריק, בלי שום דבר בתוכו… כבר שעות שאני מסתכל עליו ככה, במבט קפוא, בזמן שמחשבותיי מפליגות הלאה. בעוד […]
-ליסה בל מיארנדר- אני מתלבשת במהירות הבזק, שעת לילה מאוחרת ותומי ישן עמוקות. אני ממהרת ללבוש בחזרה את בגדיי ולנעול את מגפיי השחורות על רגליי, נזהרת עם כל תנועה לא […]
-רוזלינדה (רוז) רגרייסה- השעה קרובה לחצות הלילה, שמיים כהים וזרועי כוכבים פרושים מעל ראשי. הירח גדול מלא ובהיר, מפיץ אור רך ולבן המאיר את החשכה השוררת. אני עומדת במרפסת הקטנה […]
-אושן מייקלסון- כבר ימים שלא יצאתי מחדרי, ימים שלמים מאז שהודיעו לי את הנורא מכל. יום בהיר אחד הם הופיעו על סף דלתי, עם מכתב ארוך ומחזיק מפתחות מטומטם. ״הוא […]
אלכסנדר (אלכס) טורן- הבית כל כך שקט, מזכיר לי את אותם הימים כשג׳ון שירת בכל אותם המקומות הרחוקים. אף אחד לא היה בבית, אפילו אימי שהייתה מעמיסה על עצמה כמה […]