הסיפורים של A-188
-נקודת מבט אושר אלמליח- אנחנו יושבים בחדר הגדול, על כיסאות עץ המסודרים במעגל גדול של עשרה. כולם מחכים לחי שתמיד מגיע אחרון, מאי יושבת מולי, עינייה לא יורדות ממני לרגע […]
-נקודת מבט אלכס ג׳נסן- הנוכחות שלו בחדר הפריעה לי, מה לעזאזל הוא רוצה ממני, למה הוא לא כמו כול שאר האנשים נותן לי יחס אחר ומזוין כי אני עיוורת לעזאזל. […]
-כעבור חודש- יש חמישה שלבים לאבל… הראשון הוא הכחשה. להכחיש את כול מה שקרה, להתנהג כאילו לא היה, כאילו לא נברא.השני הוא כעס.לכעוס על כול העולם, על כולם, למה לעזאזל […]
-נקודת מבט חי אברג׳ל- אני שוב יושב בחצר הגדולה והפתוחה, רוח קרירה של שעות הערב המאוחרות נושבת באוויר הפתוח. כול כך קר בחוץ, וכול כך חם לי בפנים. אני מנסה […]
גם שהיינו ילדים , מבטים תמימים נאיבים, לא יודעים שום דבר מהחיים, אבל העיניים אותם עיניים, אותו המבט . גם כשגדלנו, הפכנו נערים, חצופים, שטותיים, יודעים טיפה מהחיים, והעיניים אותם […]
-נקודת מבט שיר אליהו- אני עוברת את עידו הדפוק הזה שהחליט להתנגש בי, אפילו לא לעזור לי לקום. אני שונאת אותו, אני שונאת את כול מי שבמוסד המזויין הזה, את […]
-נקודת מבט עידו אזולאי- אני אובד במסדרונות הרבים במקום הדפוק הזה, מסדרונות יותר מסובכים ממבוך מזויין ללא יציאה. אין לי מושג לאן לפנות, לאן לחזור, אבוד בין הקומות והמסדרונות הארוכים. […]
-נקודת מבט נוי פרץ- אני מועדת בדרך לחדרי כמו זומבי, לא חיה, לא מתה, איפשהו שמה באמצע. אני לא מפסיקה להזיע, כאילו אני הולכת עכשיו במדבר עם 60 מעלות חום […]
-כעבור שלושה חודשים- אני יושב במשרד עורך הדין איתו אני מתייעץ, ריח מטהר אוויר מסריח וזול של שירותים נישא באוויר החמים היוצא מהמזגן החדיש, מעורבב עם ריח של סיגריות, אותו […]
-נקודת מבט מאור כהן- אני לא מצליח לקום מהמיטה הקשה והלא נוחה, הזיעה מכסה את הפנים שלי בשכבה עבה, הידיים שלי קשורות ואני מתחרפן. הם לא נותנים לי לעזוב, הם […]
-נקודת מבט מאי ברוך – אני נכנסת אל חדר המגורים הקטן שבמוסד המטומטם הזה, הכול בגלל אחותי המפגרת שהייתה חייבת להכנס לחדר השירותים בדיוק בזמן שהסנפתי, אני מתגעגעת לכדורים, הדבר […]
אני מביטה מסביבי בקירות הלבנים להחריד, הכול לבן, הכול בהיר, בדיוק כמו חדר בבית החולים, רק שפה זה למשוגעים. פינות הקיר מעקצצות לי על הגב, אבל זאת לא אותה התחושה […]
-נקודת מבט אושר אלמליח- התקדמתי לכיוון החצר, נואש לקצת אוויר צח, איגליי זיעה קטנים מבריקים על המצח שלי, אני לא מצליח לנשום כראוי מאז הפסקתי לעשן. כאילו מדבר שלם קובר […]
בשביל מה בעצם חיים?בשביל איזה מטרה?לחיות כול יום את אותה השגרה, לקום להעביר את היום וללכת לישון, וכמו לולאה להעביר את כול הימים בחיים.בשביל מה בעצם חיים? למען מה?אין מטרה […]
-נקודת מבט חי אברג׳ל- אני יושב בקצה החצר ליד העצים הגבוהים המתמרים מעלה וגבוה, רוח דפוקה נושבת באוויר וגורמת לרגל שלי לרעוד בלי הפסקה. עיניי בוחנות את החדשים שהגיעו לפני […]
גם כשקשה כול כך צריך לחייך. גם כשכואב נורא חייבים לחייך. גם עם כול מה שקורה בחיים גם בלי סיבה צריך לחייך. גם אם זה טוב, גם אם זה רע, […]
מוסד לגמילה מסמים מתמודד עם כמה נערים ונערות בגילאים שונים שמנסים להיגמל מהצורך שלהם בסמים. אושר אלמליח -גיל 18 – שיער חום בהיר בתספורת מארינס , עיניים חומות, גומות, גובה, […]
יש אמירה ישנה בנוגע לגעגוע הגורם לאהבה, מה שרוח גורמת לאש.מכבה אש קטנה ומעצימה אש גדולה.וגעגוע… כמו צליל ישן ולא מכוון. לא נותן מנוח. יש יגידו כי הגעגוע הוא קללה, […]
-מהפרק הקודם- דמעות זורמות על גבי לחיי , והפחד הפועם בתוכי יחד עם הלהבות החמות והשורפות כול כך משגעות את המוח שלי. והינה הגיע משב הרוח הקליל ביותר, העיף אותי […]
ישבתי בפינת החדר המוכרת להחריד, אותה פינה בה אני יושבת כבר במשך חודשים ארוכים כול פעם שאני מרגישה שאני הולכת ומאבדת את זה. אני עומדת על קצה צוק השפיות והדעת, […]
עייני נפקחות לאט למיטה ריקה וקרה, רק סדין בד לבן מכסה את גופי העירום. אני קמה לאט מהמיטה, יושבת על קצה המיטה ורגליי נוגעות במרצפות הקפואות, החורף הקר שב להכות […]
הוא לאט לאט מתנתק ממני, משאיר אותי חסרת נשימה ממה שקרה הרגע, מהנשיקה, מהדמעות הרבות שנזלו מבעד לעיניי, המומה בעיקר. אני מרימה לאט את מבטי אל פניו הגבריות, מפחדת אולי […]
היא בוכה בשקט, קול הבכי שלה נחלש עם השניות שעוברות, יבובותייה גוועות אל תוך חולצת הטריקו הכחולה שלבשתי לפלג גופי העליון.לא רציתי לשבת פה, אבל לא יכולתי לעזוב אותה לבד […]
זה עובר כמו חלום, חלום בלהות ארוך ומייגע אבל אני סוף סוף משתחררת מבית החולים. אחרי המון ניתוחים, בדיקות, אישרו לי להשתחרר לבית, בית… עד כמה שזה יכול להיות… עשו […]
עמדתי מול מראה סדוקה, מרגישה כול כך דומה למראה הפשוטה.הסדקים החוצים את הזכוכית המבריקה, הסדקים תואמים לסדקים החוצים את לבי השבור.אני מסיטה את מבטי, לא בגלל הפחד להביט, בגלל הפחד […]
אני מנסה לשקר לעצמי שהכול בסדר איתי, ששום דבר לא עובר עלי, אבל בעצם…אני מרגישה כול כך רע, כול החיים שלי מתפרקים מסביבי, למרות שזה נשמע כול כך דבלי.אני משקרת […]
הדבר היחידי שאני מרגישה זה כאבי ראש עזים הפועמים בחוזקה ברקותיי , אני מנסה לנשום לרווחה אבל זה מרגיש כאילו משהו לוחץ לי על החזה וחוסם את קניי הנשימה שלי […]
חדר בית החולים הלבן מתעתע בעיניי, איך יכול להיות צבע כול כך טהור שולט במקום כזה אכזרי, מלא בכאב ויסוריים. אני יושב על הכיסא מתוח, צפצופי המוניטור הבודק את קצת […]
יש אומרים שהרצון גובר על כול מכשול בדרך, שברגע שהלב חפץ במשהו, שום דבר לא יניע אותו מהחלטתו. אבל ברגע שהלב רוצה משהו, זאת דרך ישירה להרס. להרס של הלב… […]
עומר אוחז חזק בזרוע שלי, לא בצורה מכאיבה רק מוודא שאני לא אברח לאף מקום לפני ההרצאה המפגרת הזאת שהוא מכריח אותי ללכת איתו. אנחנו מתיישבים בתוך האולם הגדול בכיסאות […]