הסיפורים של A-188
יש משהו שאני נורא אוהב באורות העיר הרחוקים. על מסלול המהיר של הכביש, הנוף מטושטש והדבר היחידי שרואים, זה את אורות העיר המהבהבים. נקודות-נקודות זוהרות, ממלאות חלק גדול ומשמעותי מהנוף […]
וכמו בכל שנה… אני מוצאת את עצמי רואה סרטים ישנים של המשפחה. הלב נקרע לרסיסים עם אותם הסרטים הישנים. בר מצווה, ימי הולדת, פגישות משפחתיות, חתונות ואירועים. ובכולם הוא מופיע […]
ה-14 לנובמבר 2012. תאריך שאף פעם לא ימחק מזכרוני, כמו מנגנון אוטומטי שברגע שאני חושב שאני עומד לשכוח זה מקפיץ אותו בחזרה לתת המודע שלי. תאריך שבכל פעם מציף את […]
ואז ראיתי אותה… במקום שהכי פחות צפיתי לה. ראיתי אותה בתחנת רכבת, בעיר אחרת. היא עמדה ליד המעקה, צופה על המסילות הארוכות. במחשבה שנייה, שתינו חיילים במדינה קטנה, הסיכויים יותר […]
היא כל כך שונה. רואים שהיא לא מפה כשהיא מתהלכת מסביב על העקבים השחורים והדקים שלה. היא לא מהאזור ורואים את זה על כל סנטימטר בגוף שלה. היא רמה אחרת. […]
הכרתי אותה כשהיינו בצבא… אני הייתי גר בצפון והיא בדרום המדינה. יום אחד היא הגיע למקום בו אני משרת, עדינה כל כך ויפייפה, אבל לא הכי התעמקתי בה. אחרי שהיא […]
אני לא בן אדם טוב, אני יודע את זה… כולם יודעים את זה… הדבר היחידי בראש שלי זה מסיבות, בחורות, כסף ושטויות. ככה אני חי. אני יודע שזה לא בסדר, […]
תמיד רציתי מישהי שתבין אותי כמו שאני. קצת משוגע, חסר אחראיות, ושטותי… מישהי שתחכה לי בבית, מתחת לשמיכה החמה לצד המקום שלי במיטה, בזמן שאני אי שם רחוק ממנה. תמיד […]
אחרי כל כך הרבה זמן שחשבת שאת עושה לעצמך טובה את מבינה כמה טעית. את מבינה כמה מטומטמת היית. חשבת שאת עושה את הדבר הכי נכון למענך, שהוא לא שווה […]
לא ראיתי אותו שנים. פניו נעלמו מתודעתי, מתערבב עם עוד מאות ואלפי פרצופים שונים. מידי פעם אני חולמת עליו בלילות, אני זוכרת את מבנה הגוף שלו, את הזקנקן הקצוץ שעיטר […]
האמת שזה אנוכי מצידי. המחשבות שעלו לי לאחרונה… אני עובד בעבודה לא מיוחדת במינה, אבל אפשר לומר שהיא מעניינת באיזה שהיא צורה. אני שומר בבית המשפט, אחד מהמאבטחים, אמרתי כבר… […]
היא הייתה החברה הכי טובה שלי. הכרנו כשהייתי בצבא, בטירונות כבדה וקשה. כמעט כל שבועיים הייתי נמצא בשטח ואיך שהוא כל הזמן חיכיתי לדבר איתה. היא הייתה ממלאה לי משהו […]
אני נכנסת שוב אל בית החווה. הכל נראה מוזר פתאום אחרי הבריחה הלא מתוכננת שלי. לא חשבתי שאחזור לפה בחזרה, שאפול ברשת שלו ואחזור איתו לפה. האוויר שונה. אין לי […]
-כעבור שבוע- הלילות כל כך מפחידים ואפלים… שום דבר לא שובר את החשכה השוררת מסביב. לא הצלחתי לישון, אפילו לא דקה אחת בודדה. למרות העייפות הכבדה שמסוככת מעל אפעפיי אני […]
-כעבור שבוע- חושך ירד על היער האפל, רעשים מוזרים וזמזום חרקים הפיחו את דממת הלילה הקודרת מתחת למעטה העצים. אין לי מושג ממה פחדתי יותר, מלעצור עכשיו ואולי להיפגש שוב […]
קרני השמש המוקדמות מהר מעירות אותי משנתי, אוון ישן עמוקות לצידי כשידו הגדולה עוטפת את גופי הרזה. אני מניחה את ידי על גב כף ידו הגדולה, מציירת עיגולים קטנים ודימיוניים […]
-כעבור שבוע- אני רצה בין העצים ומועדת כל כך הרבה פעמים על האדמה הקשה והיבשה. כל רגליי וידיי שריטות וחבורות מהנפילות הרבות. אני בקושי מצליחה לעמוד שוב ולהמשיך לרוץ קדימה, […]
-כעבור שבוע- אני אורזת במהירות את הדברים שלי, את כל חפציי דוחפת אל תיקי הקטן ושולפת את הנשק שלי. נשמותיי הכבדות ממלאות את השקט שבחדר הקטן ששימש עד עכשיו בתור […]
האפלה ירדה והחשיכה השתלטה על הכל, עננים אפורים כיסו את הרקיע כך שהירח בקושי האיר הלילה. אני עושה את דרכי אל עבר האסם שמאחורי הבית הגדול וליבי פועם בחוזקה מרוב […]
עיניי נפקוחות לאט לאור הבהיר והמסנוור הבוקע מבעד לחלון החדר הגדול של אוון. אני מתעוררת לפניו, הוא עדיין ישן עמוק בגבו אלי. אני קמה מהמיטה ועוטפת סביב גופי את השמיכה […]
עיניי עצומות וחושך עוטף אותי, אני מרגישה את ידו מלטפת את גבי העירום ומציירת עיגולים דמיוניים על עורי המתוח והחם. אני לא מדברת, או זזה, שוכבת בשקט בחשכה בין זרועותיו […]
-כעבור חודש- חודש שלם חלף לו לאיטו… והרגל לאט לאט מחלימה, אני כמעט בטוחה שעוד מספר ימים בודדים ואני כבר אוכל ללכת ישר בלי לצלוע ולגרור אחרי את רגלי לכל […]
אני מתעוררת בצרחה מעומעמת ושטופת זיעה מכף רגל ועד ראש. סחרחורת חזקה גורמת להכל להסתובב מסביבי, כאב ראש עצום הולם בחוזקה בראשי. אני מנסה לקום מהמיטה, הרגשת בערה שורפת אותי […]
עיניי לאט לאט נפקחות אל אור בהיר הבוקע מן החלון השקוף שבקיר, קרניי שמש חמות ושורפות המורגשות גם דרך הזכוכית העבה והמבריקה. אני מסתכלת מסביבי, נזכרת היכן אני נמצאת ומה […]
תקתוק חלש מעיר אותי מהבועה בה שקעתי, בועה ריקה שניתקה אותי לרגע מהמציאות. ״פתוח״ אני קוראת אל עבר הדלת, קולי עדיין חלש אבל מספיק רם בכדי שישמעו אותו מבעדה. הדלת […]
הכל שחור כל כך, הכל ריקני כל כך מרגע לרגע… אני זוכרת הכל, אני זוכרת כל פרט ופרט החקוקים בתוך מוחי. זה מרגיש כאילו חור שחור שאב אותי פנימה ולראשונה […]
חרטתי עם עט השחור על גבי היומן שלי שדפיו החלו לההרס. אני יודעת על מספר מקומות שנחרבו לפני שהטלוויזיה הפסיקו לעבוד לגמרי. צונאמי ענק שהגיע מהאוקיינוס פגע באנגליה, הטביע כמעט […]
הכל התחיל להשתנות כשהאנושות התחילה לקרוס. הנפט נגמר. ולא משנה כמה מאמצים במשך השנים האחרונות לא הצלחנו למצוא פיתרון חלופי. החשמל נפל. אף אחד לא הצליח לגרום למנורה בודדה להדלק […]
אם אתה שואל אותי אם יום אחד אתחרט על זה, אז לא. אני לא חושב שאתחרט על זה. למען האמת, אני חציתי את הגבול הזה ממש מזמן שהרגתי בשם הצדק. […]
העיניין הוא… שמעולם לא פחדתי מקרבות ירי, אלא מהחזרה הביתה. פחדתי מהרגע בו אצטרך להביט בעיניהם של אנשים אחרים. אני יודע מה הם חושבים. הם חושבים שאני לא בסדר, שמשהו […]