הסיפורים של Ariel
סטיב משך אותי מהמיטה לכיוון הדלת. "מה קרה?" לחשתי בעייפות יתר. "אין לי זמן להסביר, אני אסביר לך בדרך". רציתי לשאול 'בדרך לאן?' אבל ראיתי שהוא רץ בשביל לקחת את […]
חנינו ליד מועדון "הסוכרייה". "מה לעזאזל..?" לחשתי והוא קפץ מהאופנוע, נתן לי יד במהירות ופתח לי את הדלת. ראיתי שהמקום כולו מפויח, ונחנקתי מעשן. בבבמה, שבמשך כל יום הייתה שרה […]
סטיב משך אותי מהמיטה לכיוון הדלת. "מה קרה?" לחשתי בעייפות והוא אמר לי "אין לי זמן להסביר, אני אסביר לך בדרך". רציתי לשאול 'בדרך לאן?' אבל ראיתי שהוא רץ בשביל […]
סטיב משך אותי מהמיטה לכיוון הדלת. "מה קרה?" לחשתי בעייפות והוא אמר לי "אין לי זמן להסביר, אני אסביר לך בדרך". רציתי לשאול 'בדרך לאן?' אבל ראיתי שהוא רץ בשביל […]
סטיב משך אותי מהמיטה לכיוון הדלת. "מה קרה?" לחשתי בעייפות והוא אמר לי "אין לי זמן להסביר, אני אסביר לך בדרך". רציתי לשאול 'בדרך לאן?' אבל ראיתי שהוא רץ בשביל […]
סטיב משך אותי מהמיטה לכיוון הדלת. "מה קרה?" לחשתי בעייפות והוא אמר לי "אין לי זמן להסביר, אני אסביר לך בדרך". רציתי לשאול 'בדרך לאן?' אבל ראיתי שהוא רץ בשביל […]
סטיב משך אותי מהמיטה לכיוון הדלת. "מה קרה?" לחשתי בעייפות והוא אמר לי "אין לי זמן להסביר, אני אסביר לך בדרך". רציתי לשאול 'בדרך לאן?' אבל ראיתי שהוא רץ בשביל […]
סטיב משך אותי מהמיטה לכיוון הדלת. "מה קרה?" לחשתי בעייפות והוא אמר לי "אין לי זמן להסביר, אני אסביר לך בדרך". רציתי לשאול 'בדרך לאן?' אבל ראיתי שהוא רץ בשביל […]
הלכתי במועדון החשוך בזהירות, משתדלת שלא לדרוך על הגופות של אנשים שלא שרדו את השריפה. "סטיב", לחשתי "בוא נלך הביתה, זה מסוכן". הרגשתי את נשימותיו על עורפי, הולך בחשש מאחורי, […]
עלילותיו של דן מאת רוי רז ספר מס' 1 דן ישב על מטתו, חושב על חלום הבלהות שחלם לפני – כן. הוא רצה לדעת – אולי זה כבר קרה – […]
פרק ראשון ואחרון – ניסיתי לפקוח את עיניי, אך הרגשתי שהן דבוקות אחת לשנייה, אם אפקח אותן, הן יקרעו. השתדלתי ממש, וכאבים פילחו אותן. אני עיוורת? שאלתי את עצמי והתאמצתי […]
ניסיתי לפקוח את עיניי, אך הרגשתי שהן דבוקות אחת לשנייה, אם אפקח אותן, הן יקרעו. השתדלתי ממש, וכאבים פילחו אותן. אני עיוורת? שאלתי את עצמי והתאמצתי עוד יותר. הצלחתי ופתחתי […]
ניסיתי לפקוח את עיניי, אך הרגשתי שהן דבוקות אחת לשנייה, אם אפקח אותן, הן יקרעו. השתדלתי ממש, וכאבים פילחו אותן. אני עיוורת? שאלתי את עצמי והתאמצתי עוד יותר. הצלחתי ופתחתי […]
ניסיתי לפקוח את עיניי, אך הרגשתי שהן דבוקות אחת לשנייה, אם אפקח אותן, הן יקרעו. השתדלתי ממש, וכאבים פילחו אותן. אני עיוורת? שאלתי את עצמי והתאמצתי עוד יותר. הצלחתי ופתחתי […]
ידיו החמימות הונחו על פניי וריח הסבון שעטף את חולצתו הגיע לאפי. עיניו הכסופות הביטו לעברי בשקיקה ופיו היה רפוי, אדום ומלא. הוא היה כל כך קרוב אליי שהרגשתי את […]
"מאראל" הוא לחש "קומי". לא רציתי לקום. רציתי למות. רציתי למות מוות אכזרי כמו שהיא מתה. "תשאיר אותי פה," צרחתי. "תשתקי" הוא לחש והרים אותי "אתה לא יכול להגיד לי […]
"זה לא יכול להיות!!!!" צעקתי בבית המשותף הריק. מיכאל אמור לחזור מהעבודה בדיוק עוד שעה. יש לי זמן לעשות עוד בדיקה. "לעזאזל" לחשתי, שהבדיקה הראתה חיובי. מיכאל יכעס. בכיתי עד […]
ישבתי בבר, עיניי נעוצות בבחור חום השיער שיושב בקצהו. שיערו היה חלק וקשור בזנב סוס. הוא נעץ מבטו בכוס הבירה, אישוניו השחורים הכמו צפים בתוך אוקיינוס סוער וכחול בוהק נעו […]
הוא התקרב אליי בצעדיו ההססניים, צעד ועוד צעד. תשוקה בערה בעצמותיי, רק רציתי להרגיש את מגע שפתיו הרכות על שפתיי. הוא היה כמרחק נגיעה ממני, והושיט את ידיו בזהירות לתפוס […]
איפה אתה עכשיו, ששום דבר לא הולך? איפה אתה עכשיו, בבקשה תיקח את ידי. תוביל אותי לדרך השקטה, הבטוחה. בבקשה. הבטחתי שאף פעם לא אעזוב אותך. למה אתה עזבת אותי? […]
הוא התקרב אליי בצעדיו ההססניים, צעד ועוד צעד. תשוקה בערה בעצמותיי, רק רציתי להרגיש את מגע שפתיו הרכות על שפתיי. הוא היה כמרחק נגיעה ממני, והושיט את ידיו בזהירות לתפוס […]
מת'יו ישב בפינת החדר, כשראשו מופנה לכיוון המראה. ידיו אחזו בראשו בחוזקה וכשהוא לאט לאט הרים את מבטו, הוא ראה את שבילי המים המלוחים על פניו. הוא לא ידע כמה […]
מת'יו ישב בפינת החדר, כשראשו מופנה לכיוון המראה. ידיו אחזו בראשו בחוזקה וכשהוא לאט לאט הרים את מבטו, הוא ראה את שבילי המים המלוחים על פניו. הוא לא ידע כמה […]
מת'יו ישב בפינת החדר, כשראשו מופנה לכיוון המראה. ידיו אחזו בראשו בחוזקה וכשהוא לאט לאט הרים את מבטו, הוא ראה את שבילי המים המלוחים על פניו. הוא לא ידע כמה […]
ידיו החמימות הונחו על פניי וריח הסבון שעטף את חולצתו הגיע לאפי. עיניו הכסופות הביטו לעברי בשקיקה ופיו היה רפוי, אדום ומלא. הוא היה כל כך קרוב אליי שהרגשתי את […]
אחי הביט בי בעיניים שוטפות שנאה, כשהוא אזוק. אך המשכתי. "למה אתה מכאיב לי? בניגוד לרצוני… למה אתה מרביץ לי, שאף אחד לא רואה, בחושך, באפלה. עינייך מגששות לעברי, אני […]
בית המשפט, 9:08 בבוקר "לינדה, את מוכנה להעיד?" עורך הדין שלי לאונרד לחץ על רגלי בחשש. "אני לא בטוחה" הודיתי בקול רועד ושבור. הרבה זמן לא דיברתי מאז. "זה בכל […]
הייתי בשוק. ארין. החברה הכי טובה שלי.. היא מתה לי מול העיניים. דמעות עלו בעיניי, אך הייתה לי משימה יותר חשובה לעשות עכשיו. נעלתי את הדלת במיומנות ובמהירות בלתי אפשרית, […]
"ארין, את מוכנה?" צרחתי לה מבעד לחלון, והשכן הגיף את התריס. לא הייתה תשובה, אך שמעתי את הד צעדיה הכבדים אך המהירים מעופפים עד למדרגות, והיא עלתה קומה… שתי קומות. […]
"אמילי!", צעקתי לה, כשראיתי את חברת הילדות שלי. היא לבשה חולצה רחבה ופשוטה, ורגליה היו מכוסות במכנס עבה ושחור. עיניה התמקדו בי, והיא התקדמה אלי בצעדיה המהוססים. אותם צעדים דרוכים […]