הסיפורים של אנונימיT
מכורבלת כעובר, הייתה אז. חששה מהעולם. לא רצתה להיחשף. לא רצתה שידעו. קול לא נשמע מגרונה מזה חודשים. כנפייה נשארו מקופלות במקומן, בגבה הבהיר. עינייה, סגלגלות כפרח הלילך, נישאו כל […]
היא יושבת בשורה האחרונה בצד. ליד החלון. עינייה החומות מביטות אל הלוח ולא רוצות לעזוב. האחרים נכנסים. ממלאים את הכיתה בשמחה ובצחוק. מדברים ומתלוצצים. מתרגשים וחוששים. אך היא יושבת בצד. […]
הקופסא האדומה עם הנקודות הלבנות עמדה על המדף. מכוסה בשכבה דקה של אבק אפור אשר הצטבר שם עם הימים החולפים. הוא אחז בה והעיף את הלכלוך. התיישב על המיטה ופתח […]
הרחוב היה שומם מאדם, מלבד הילדה הקטנה והזר האדום שאבד. היה זה ערב קר. כולם ההיו כבר בבתיהם, מתחממים ליד האח. אך הילדה חיפשה את זר הפרחים, אשר נפל לה […]
היא עמדה על יד העץ, משקיפה אל הים הסוער. הרוח טלטלה את ענפיו, אך היא חיבקה אותו חזק. הרוח לא משה מנסיונותיה להפיל את העץ הזקן, והילדה לא חדלה מלאחוז […]
היא נכנסה אל היער והמשכיה לרוץ. היא רצה כאילו מישהו רודף אחרייה. ואולי באמת כך היה. אבל היא לא הרשתה לעצמה לעצור ולהביט לאחור. היא לא יכלה להביט לאחור, וגם […]
ישבתי ליד מיטתה ואחזתי בידיה החמימות. בעודי מביט על פניה הרגועות ועל עינייה העצומות בשלווה, הבחנתי במשהו בהיר היוצא מתוך גופה, לאורכו. שפשפתי עיני. כן. לא טעיתי. זו הייתה נשמתה. […]
אני חולמת.עיניי נפקחות בחלום לתוך אור בהיר המסנוור את עיניי.אני מרגישה שונה.יש לי זוג כנפיים בהירות ועדינות.הרוח מעיפה אותי אל בין העננים הרכים והצחורים.אני נעמדת על אחד מהם ופורשת ידיי […]