הסיפורים של אנסטסיה22
היי אני לוסי בת 14, אני ענייה… אני בעצם. בעצם ענייה זה מישהי שאין לה כלום. אבל לי יש הכל. הכל, חוץ מכסף, וחברה. אני לא רוצה להתחיל עם הסיפורי […]
יש שני ילדות בכיתה שלי, הם מעצבנות ברמות של "אין דברים כאלה" כל דבר הם כותבות ב"רכילות מעבר" זה עיתון שהם עשו. תאמינו או לא? יש להם 1038 קוראים במנוי. […]
תחרות כותבי סיפורים חוקים : 1כל אחד יכול לישלוח סיפור אחד בלבד. אבל אפשר כמה פרקים (עדיף ליבחור פרק אחד מהסיפור) 2שולחים את הסיפור בתגובות 3אין לרמות בסיפור שמישהו אחר […]
אני מחכה שהיא תחזור, אני כותב לה מכתבים בלי הפסקה. היא טסה לאיטליה. ל4 חודשים, מהיום שהיא טסה שלחתי לה 22 מכתבים. אבל סוף סוף היא ענתה למכתב האחרון שלי […]
טוב אז אין לי רעיון. אמרתי. ובדיוק בשביל זה אני כאן השיב דור. הוא לקח דף. התחיל לברטט אותי עם לוק. הוא דווקא צייר דיי מוכשר. לאחר הציור שלו, הגיעו […]
ואז ראיתי אותו, הוא עמד וחיכה לי. ניגשתי אליו. "היי" "היי, אז את תזכרי את הדרך?" "האמתי שכדי שאני אצלם סירטון לאורך הדרך. זה בסדר מצדך?" "כן ברור, אז כשנגיע, […]
ואז ראיתי אותו, הוא עמד וחיכה לי. ניגשתי אליו. "היי" "היי, אז את תזכרי את הדרך?" "האמתי שכדי שאני אצלם סירטון לאורך הדרך. זה בסדר מצדך?" "כן ברור, אז כשנגיע, […]
אבל אז נזכרתי. יש עמודה שההורים צריכים לחתום, ואם אבא שלי יראה את כל זה אז הוא יגיד לאמא שלי. אז החלטתי לזייף חתימה… חזרתי הביתה, אני היחידה שבבית. חיפשתי […]
אני יודעת שאמא שלי, הכי נגד זה שאני יהיה זמרת. היא אומרת שזה לא "מקצוע" מבחינתה. אבל מיבחינתי זה החלום הכי גדול שלי, ועל חלומות לא מוותרים. אבל אני לא […]
ואז ראיתי את המחבלים\פדופילים האלה.הלב שלי היה על 1000. לא. לא. צבטתי את עצמי. ואז קרה עוד יותר גרוע הם ראו אותי. ועכשיו שום דבר לא היה קרוב אליי. לא […]
הוא הגיע. האסון שתמיד ידעתי שמתישהו יגיע. אבל תמיד פחדתי שהוא יגיע. אבל דווקא כשלא ציפיתי לזה בכלל זה קרה, איכשהו. נהייתי מוקפת מחבלים (אני חושבת), 8 מחבלים. לכל אחד […]
בית ספר חדש, אף אחד לא מתייחס אלייך. איזה באסה להיות במצב הזה. כולם שונים כולם עם חבריהם. אבל אני יודעת, שאני לא צריכה אף אחד. אני יכולה להתמודד לבד. […]
הוא אמר לי שהוא מאוהב בי מאז שהגעתי. קפאתי כמו פסל. ולא ידעתי מה לומר. לגלות את הרגשות שיש לי ? לא להגיד כלום? להגיד רק טוב וזהו?. לא עניתי. […]
מילמלתי והמשכתי בדרך חזרה הביתה. כל היום רק חשבתי על מייקל. ועל איך יהיה. עד שכשהגיע הרגע. הכל כולל הכל השתבש. מייקל הגיע. אבל גם החברים שאני מכנה אותם "דפוקים" […]
יומני היקר, זאת פעם ראשונה שאני כותבת יומן. אז… היום קמתי ב7 כרגיל להסעות. לבצפר. וחזרה. כמו כל יום, רגיל ומשעמם. אבל לפעמים… ירדתי מהאוטובוס וראיתי את מייקל. ( הילד […]