הסיפורים של anonymous.cat
אתה בטח לא זוכר אותי, הנשיקה הראשונה. טיולים בלילה, בשכונה הישנה. אתה בטח לא מכיר אותי, כמו שלא הכרת כשהיינו צעירים. אתה בטח לא מזהה אותי, בעיקר אחרי שנים.
הוא רצה לספר על מה שכאב, אך בגד בו כל מי שאהב. הוא רצה לגלות אך בכל זאת הסתיר, ולכן החליט לכתוב שיר. לצבוע מילים בגון אפרפר, לחרוז מילים כשכבר […]
הנעליים בלויות וישנות, הן ראו הרבה מקומות. טיפסו על הר, ירדו במורד, שרדו את השמש ואת הברד. הן מטיילות כל בוקר, בלילה נחות. הו, הן ראו הרבה מקומות. האדם שהולך […]
כולם מעריצים אותו, מעולם לא היה לי סיכוי מולו. אני מבין למה רצה להיות איתך, אבל רציתי שתהיי שלי ואני אהיה שלך. כנראה העדפת אותו, זה שלא עושה טעויות. עכשיו […]
מסיבה. כיבוד, אורחים, קישוטים, מוזיקה, דיבורים. שולחנות עמוסים בממתקים. מהסוג היפה, אבל המגעיל. אנשים רוקדים ללא מוזיקה. כאילו מישהו מכתיב להם מה לעשות, איך לזוז. בלונים שתלויים מהתקרה, בין האורחים. […]
פעם אמרו לי שאהבה זה כואב, הם כנראה התכוונו ל… פעם חשבתי איך ארגיש כשאוהב. זה נראה לי רחוק, רחוק כל כך… פעם רציתי אהבה, היום לגבי זה אני פחות […]
הוא מנגינה ישנה, קרן שמש, חלומות מתוקים. הוא החיוך שלי, הדמעות והזיכרונות. הוא העבר, ההווה, והעתיד. לידו אני מישהי טובה יותר. לידו אני באמת אני.
מה הצבע? ורוד ולבן? טורקיז ואפור? מה הצבע? כחול ולבן? ירוק וזהב? חום ושחור? אותן התמונות, אותם הצבעים. אבל את התמונות רואים אנשים שונים.
פעם רציתי לדעת, היום אני רוצה לנסות. רציתי לדעת איך מרגישים במצב הזה והזה… היום אני רוצה שאותו מצב יגיע. פעם הייתי מחכה, מבקשת בנימוס, או פשוט מתייאשת. היום אני […]
רציתי לכתוב קטע חדש. לא היה לי רעיון. ישבתי במשך כמה דקות מול מסך ריק, ופתאום כמו בכל קטע שהולך להיות טוב, עלו לי דמעות בעיניים. רק אז, הבנתי שהדף […]
מכירים את "הנוכלים" האלה שכותבים קטעים שלמים, שירים שלמים, מלאים רק במילים יפות, שמסתירות את העובדה שאין להם על מה לכתוב? כאילו שימושים בצחוק ובכי, בשלג נמס, בטעמם של ההצלחה […]
טוב אז… לא העליתי לפה יותר משלושה חודשים, ומצאתי שיר קצר שפעם כתבתי עם ידיד שלי לאהוב דרמה, אבל לא לאהוב להישבר. לא לראות בו אויב, אבל גם לא חבר. […]
כשאני כותבת, כמעט תמיד עומדות לי דמעות בעיניים. כשזה לא קורה, אני מוחקת את הקטע, ומבינה שאם הוא לא מספיק טוב כדי לגרום לי לבכות, הוא לא מספיק טוב גם […]
"או שתכתוב משהו ששווה לקרוא, או שתעשה משהו ששווה לכתוב עליו". משפט כל כך יפה, עם משמעות יפה עוד יותר. אבל איך ממשים אותו? איך כותבים משהו שתרצו לקרוא, או […]
עולם שכולו ריבועים. ריבועים חומים, ירוקים וכחולים. מאות, אלפים, מיליונים. הריבועים מרכיבים אנשים, עצים, בתים. האנשים לא נראים מציאותיים, והם באמת לא אמיתיים. אז למה אתה מעדיף אוסף ריבועים שיוצרים […]
"איך קוראים לך?" שאל אותי נער בעל עיניים כחולות ירוקות. "רוז," עניתי. "איזה שם יפה," ענה לי, "כמוך." "תודה," צחקקתי והסמקתי קלות. לא הייתי כל כך יפה, הייתי בעלת עיניים […]
יש בינינו קיר. קיר דק, קיר שקוף, אבל בכל זאת קיר. אנחנו מופרדים על ידי ההחלטות והרצונות שלנו, שהביאו אותנו לצדדים השונים. אלפי מילים וחילוקי דעות, המון תקוות וחלומות שלא […]
אז… אנחנו בדרך. כבר המון זמן. אני רואה עצים ובתים חולפים במטושטש, גם בגלל המהירות של המכונית, וגם בגלל הדמעות שממלאות את כל שדה הראייה שלי ומרטיבות לי את הלחיים. […]
אני לא רוצה לעבור דירה. ממש לא. יש לי כמה חברות טובות, חדר יפה וציונים נחמדים. אבל אנחנו עוברים בכל זאת. מתל אביב לאילת. אני לא רוצה לעבור לשם. אני […]
אין תגובות. שקט. דממה. אין תגובות. מה עשיתי רע? הסיפורים שלי טובים? איך אדע? אני רוצה תגובות. רוצה לשמוע דיעה. זה לא כיף לכתוב למגירה. הסיפור שלי טוב או רע? […]
רוצה להיות אני. בת טובה. חברה נאמנה. אחות מכילה. תלמידה חכמה. אישה מצליחה. רוצה לשבת על הירח ולגעת בכוכבים. רוצה להיות כל הדברים הטובים. לעבוד בעבודה אהובה, לא להיחשב ילדה, […]
מה זה חבר? מישהו לצחוק איתו, לחלוק איתו בדיחות פרטיות. להרגיש איתו שאתה לא אוויר. מישהו לדבר איתו כשאתה מרגיש קצת לבד. מישהו שאפשר ללכת איתו יד ביד בעליות ובירידות, […]