הסיפורים של א.מ.ש
אני מנסה להביט, עיניים ריקות, הלב פועם בקצב יללת הרוח מעל בתים הרוסים, על עשבים נטפי אפר, דקירות חלולות של עצב הדממה מכאיבה באוזניי, מול עיניי, טיפות של דם על […]
אני אוהבת את הצבעים של השקיעה. תמיד אמרת לי שהייתה לי אובססיה משונה עם הצבעים של השמיים, ועם צבעים בכללי. אמרת לי שאני מסתכלת יותר מידי למעלה, שאני מתרכזת יותר […]
המכונית השחורה נעצרה בחריקת גלגלים לשפת הכביש, ממנו רגעים ספורים לפני כן סטה אופנוע לבן ועליו שני נוסעים – נער ונערה – במורד הגבעה התלולה שהתדרדרה ממנו. כמה ציפורים צווחו […]
אלכס השפילה את מבטה אל הדף שנח מולה על השולחן. סוף סוף. היא עבדה על הציור הזה הרבה יותר משהתכוונה, אבל בסופו של דבר, היא הייתה מרוצה ממנו כמו שלא […]
הלילה ירד על העיירה, בלי איש שיבחין. על אף הגוון הכהה של החשכה אשר צבע את השמיים, הם נדמו מוארים הלילה. אלפי כתמים מנצנצים של אור כוכבים ניקדו את השמיים, […]
מבטה של ג'אז היה נעוץ בספל הקפה שעמד מולה על השולחן, אבל היא לא באמת ראתה אותו. המחשבות שלה נדדו. הן לא הפסיקו להתמסר בין ג'ייסון לאלי, ג'ייסון לאלי, והבלבול […]
Sometimes I wonder how far can I go Sometimes I don’t see any point of it all The voices inside my head keep whispering… They want me to let go, […]
ג'ייסון וג'אז ישבו ליד שולחן האוכל במטבח של ג'אז, אוחזים בידיהם ספלי קפה פושרים. ג'אז שקעה בכיסאה ונשפה על הקפה הפושר, שהעלה אדים קלושים שהתפזרו והתפוגגו באוויר. ג'ייסון רק בהה […]
ג'אז בהתה בדלת חדרה כבר כמה שעות. היא עוד לא התאוששה לחלוטין מהביקור של כריס בביתה, אף על פי שחלפו כמה ימים מאז המקרה. היא מצאה מהר מאוד שהיא לא […]
מאת: אליסון דניס לכבוד: ראיין הל תאריך שליחה: 3.11.2012 לעולם אל תסתכל לאחור, ראיין. אפילו אם אתה רוצה לדעת מה קרה. אני לא יכולה לעשות את זה. אתה חייב למצוא […]
עצמתי את עיניי חזק ככל יכולתי. ניסיתי לבלוע את הצרחה האילמת שעלתה בגרוני, אבל היא התפרצה מגופי, דוממת לחלוטין, מכאיבה יותר מכל רעש. הלטתי את אוזני עם כפות ידיי בעוצמה, […]
ראיין היה נחוש בדעתו לא לפתוח את הדלת. הוא ידע שיש סיכוי של חמישים אחוז שאם הוא יפתח את הדלת הוא ימות על המקום. היו, כמובן, גם חמישים האחוז האחרים […]
פעם, מזמן, היו ימים של שלום. עכשיו… עכשיו כבר לא כל כך. אף אחד לא ממש נלחם, אבל יש את המתח הזה של המלחמה באוויר. מבטים של שנאה מופנים אחד […]
לכבוד: ראיין הל מאת: ג'אז וויליאמסון תאריך שליחה: 10.4.2015 היי, ראיין. אני ממש שמחה לדעת שאתה לא שונא אותי, אבל זה לא באמת גורם לי להפסיק לשנוא את עצמי. לא […]
לכבוד: ג'אז וויליאמסון מאת: ראיין הל תאריך שליחה: 4.4.2013 היי, ג'אז. הרבה זמן לא דיברנו. יורד בחוץ גשם מטורף שכל הזמן מנתק לי את חוט המחשבה (ואת האינטרנט), אז תסלחי […]
לכבוד: ראיין הל מאת: ג'אז וויליאמסון תאריך שליחה: 27.3.2013 היי, ראיין. אני יודעת שהרבה זמן לא דיברנו. אתה יודע, עם כל העניין של מעבר הדירה ומה שמעבר… לא יכולתי לשלוח […]
אני לא אוהבת לבכות. הבכי הוא חולשה עבורי, דבר אשר איני חפצה בו. אבל אני חלשה. אני כל הזמן בוכה. בעצם, אני חושבת שאי אפשר לקרוא לזה בכי. אף פעם […]
טיק וטק, טיק וטק. כל הזמן… טיק וטק. לא שומעת דבר חוץ מזה… רק טיק וטק, טיק וטק, טיק וטק… רק טיק וטק. איזה שעון קטן ומעצבן, לא? כל הזמן […]
נופלת… תמיד נופלת. אני לא רוצה ליפול. אני רוצה להחזיק מעמד – רגע, תנו לי להתאושש מהנפילה. הנה. אני מפחדת ליפול. כולם מפחדים מכך, לא? להישמט מהאחיזה הבטוחה של הקרקע. […]
אני מרגישה מטורפת. הצרחה מבעבעת בתוכי ומשתלטת עליי, אבל אני לא יכולה לצרוח. זה לא יעזוב אותי לעולם. זה תמיד יישאר כאן, בפינה החשוכה הזו, אשר איש לעולם לא מגיע […]
שקט אותי עוטף, לא עוזב, לא נותן לי מנוח, לא מרפה, גם אם ארצה, ואני לא, אני אפול, אפול, ולא אחזור לעמוד. ענני סערה, אפורים כנשמתי, מרעיפים עליי דמעות, דמעות […]
הם הביטו בסביבה הזרה, המנוכרת, אשר הסבירה להם פנים זועפות. המקום הצחיח הודיע להם בשריקת רוח מלאה באבק את אשר ידעו מרגע שנחת מבטם באזור. "אני בטוחה למדי שאנחנו לא […]
"אסור ללכת לאיבוד במקום הזה," היא לחשה אל תוך אוזנו. "אם תאבד את דרכך, נשמתך תאבד לנצח." נשיפה חדה נפלטה מגרונו, יוצרת עננת אדים אפרפרים אשר התפוגגו תוך שניות אחדות […]
לעיתים אני תוהה… מה יקרה אם לא אהיה כאן יותר? האם אנשים ישימו לב? או שפשוט ימשיכו בחייהם… מה שככל הנראה יקרה. לעיתים אני חשה לא קשורה, לא חשובה, כאילו […]
שקט… כה שקט… כמו המוות… פעם כמעט ולא היו רגעים של שקט. אבל הפעם הזה עבר… השאיר אותי בודדה. כל כך בודדה. לעיתים אני מתחננת לרעש הזה, לצלילים האלו אשר […]
דממה עוטפת את החדר, מלטפת את אוזניי ומשרירה מתח קל בין קירות הבטון החשופים. הנער מביט בי, כמצפה לתגובה – שאינה בוקעת ממני במהירות. אני מחזירה לו מבט קל, שוהה […]
נעלמת בין הצללים, כחיית טרף אפלה. שוחרת רעה מרה, אותה רעה אשר ליבי ממנה עשויה. אין אני יודעת, אנושית אני או לא. ייתכן כי אני רעה מידי – מושלמת מידי. […]
פסיעות שקטות מפלחות את האוויר האפלולי, נעלמות מן העין. איש עינו שם ליבו על הנערה המוזנחת אשר מתהלכת בדממה ברחובות העיר הנטושה למחצה. מלבד אחד. עיניו זעופות כמו הגשם אשר […]
עוצמת עיניים על כר של דשא בשמי התכלת השמש בוערת, הרוח בעדינות על פניי מכה בעוד הדממה את עולמי מכלה. בענן ערפל נבלעת צעקה, האפלה אליי חודרת, כה שקטה העולם […]
"תגיד לי שזה לא נכון," דמעות נקוו בעיני הנערה אשר עמדה מולו, מבטה מיואש ומסרב להאמין. "תגיד לי שזה לא נכון." היא חזרה על דבריה לאט, מדגישה כל מילה, כל […]