הסיפורים של amelie
היום יום רביעי. -הפרידה הגדולה- יום שלישי בערב. פתאום אני מבינה שאני לא אראה את אמא ואבא שבוע, דמעות נקוות בעיני אך הן עוד לא מחליקות החוצה. כשאמא מתחילה לחבק […]
היום יום שני. מחר בלילה אמא ואבא ימריאו אל עבר עיר החלומות, התקוות והחלומות המנופצים – ניו יורק. הם כבר נסעו פעם, אבל עדיין, זה קשה לי! שבוע בלי אמא […]
אף אחד בחיים לא יכיר את סיפורו המופלא של מר זמיר. מר זמיר גר לא רחוק מהעיר, בכפר קטן ליד אביר. בביתו יש ארבע קומות, מסביבו ישנם חמישה אילנות. תדע […]
לב פוגש לב, הם הופכים ללב אחד גדול, הלב גדל וגדל, עד שהוא יוצא. ואז, בחוץ, הוא גדל וגדל. בוקר. לילה. וחוזר חלילה. הלב הגדול מוצא עוד לב, ואז נוצר […]
איתמר רוצה לישון, גם הספר והעיתון. גם הגננת ישנה, לילה טוב, ליל מנוחה. למה איתמרי לא ישן? אולי כואבת לו השן? אולי כואבת היד? אל תדאג איתמרי, אל תפחד! הכרית […]
אומנם זה לא הסיפור שלי, אבל נורא רציתי שישמעו. זה מזכיר את הסיפור שלי, רק שבסיפור שלי אין ילדה חולה ואין הורים מתים. ואין עוני. אין גם דיכאון. הסיפור שהשאלתי […]
למרות תוכנו האפל, המסתורי ויש שיאמרו מיושן, דפי הספר היו חלקים ונקיים וכריכתו היתה מודרנית ואפורה, מנקודת מבט מסוימת היה בעיצובו משהו עתידני ומתכתי כמו שרואים בסרטים. שמו של הספר […]
!תקראו למטה קודם כל! פיטר היקר, תן לי להתחיל ולהגיד לך שאתה ממש לא יקר. אני מחפש מילה שיותר תתאים לך, אולי האדיוט או המרגיז, אבל אתה לא אף אחד […]
הגרביים שנעלמות במכונת הכביסה עוברות ליקום מקביל. הן עוברות למחסני ענק הסרוגים מחוט שהופק מגרביים שפרמו במפעלים מיוחדים. במחסנים ממיינים ומקטלגים את הגרביים. את הפגומות שולחים לפרימה. את הרכות והפרוותיות […]
אני ילדה ממש בסדר, באמת. אני משתדלת תמיד להיות נחמדה לאנשים, גם לכאלה שמעצבנים אותי. ויש הרבה כאלה. הכנתי רשימה: -אנשים שהתינוקות שלהם בוכים במטוס. -המוכרות בסופר פארם. -מארחות במסעדות […]
אני ילדה ממש בסדר, באמת. אני משתדלת תמיד להיות נחמדה לאנשים, גם לכאלה שמעצבנים אותי. ויש הרבה כאלה. הכנתי רשימה: -אנשים שהתינוקות שלהם בוכים במטוס. -המוכרות בסופר פארם. -מארחות במסעדות […]
לאמא נולד פרפר, וקראנו לו בשם. הפרפר עוד לא פרש כנפיים, הוא רק נושם, ישן, נושם. עוד אי אפשר לדעת, עוד אי אפשר לראות. אי אפשר לראות את צבע הכנפיים, […]