הסיפורים של amarald
שבת לבד. אני ואלוקים. נשבעת לכם שיהיה מדהים. שבת לבד. שקט. בלי לחץ של לפני. בלי צעקות. רק שקט ושלווה. והספוטיפי מתנגן ברקע. וכל העולם לא קיים בשבילי. רק אני. […]
זה מה שאני עושה עכשיו במקום ללמוד. שנאה עצמית. זה כואב. בעיקר כי זה מגיע לי. אין לי כוחות להסביר. וגם לא בטוח שיש מה. ובן אדם שם נפגע. היינו […]
זה מסובך ממה שאת חושבת, בסדר? או שלא. אני לא יודעת למה. אבל זה לא אשמתך. זאת לא אשמתך. אני פשוט בורחת. אני אחת שבורחת. מכולם. אני אחת שבורחת. מכולם. […]
יותר מידי דברים נמצא בתוך הראש שלי. ולאחרונה נהייה לי נורא צפוף שם. אני בקושי מסוגלת לזוז. לו רק יכולתי לצאת משם. להתעופף החוצה, כמו פרפר כחלחל קטן
את אומרת לעצמך. רק בלילה את יכולה להיות את. כשכל העולם ישן. שקט, לא עושה לך רעשי רקע כל הזמן. כשזה רק את השיעורי בית, והמחשב. והמוח שלך. רק את […]
מה יש בדג של שבת שאני אוכלת רק אותו ואני שבעה לגמרי", היא הצהירה, ואני צחקתי, -"אולי זה כי את אוכלת אותו ביחד עם חצי חלה?" שאלתי בחיוך. כולם צחקו. […]
קצת כמו השירים של ג'יין בורדו. עצובים ונגעים ללב. אבל מאושרים עם מתיקות בלתי מוגבלת. כזאת שמפריעה לך לנשום. מרוב שהשיר יפה. וגם הבכי, והעצב, הוא קצת מתוק. כמו ב-אני […]
באיך שהוא. תמיד אותו הדבר. לא משנה כמה קשה. הוא טוב. קצת מאוהבת. והלב כמו הגאות. עולה על גדותיו. בכל פעם כשמדבר איתי. קצת מאוהבת. ואין לו מושג. וגם לי […]
אני ילדה קטנה. באמת קטנה. ואני אוהבת את זה. נשבעת. ואני יודעת שמסתכלים עליי ככה. ואני מוציאה להם, לכולם לשון, כמו ילדה קטנה. ומי שלא אוהב ילדים קטננים כמוני, שילך […]
כמו כאב בטן נפשי, בחילה נפשית. רק שאני לא אקיא נפשית, לכו תדעו כמה מה זה ירגיש. אני בולעת את הרוק בקצת פחד. אבל בעיקר כדי לא להקיא. יש לי […]
מפחדת מהחידלון. מהחושך שבא מבפנים. אני יודעת שכשארדם, אני לא ארגיש יותר כלום, ואנ לא רוצה את זה, אני רוצה להמשיך לכעוס, עד שהוא ישתנה.הכעס שלי הוא כמו לבה על […]
בא לי קצת לבכות. בא לי קצת חיבוק. אני מתגעגעת. אני רוצה לברוח. מכל המציאות כמעט. חוץ מהעבודה. הבטחתי ללכת איתה לים מחר. אבל אני רוצה לבד. רוצה לבד. אני […]
לפעמים אני מרגישה שכל האושר הזה לא מגיע לי. שאני לא עושה מספיק כדי להיות ראויה לו. וגרוע מזה, אני פשוט רעה מידי בשביל זה. ואני יודעת, כן אני אדם […]
"אריאל, אולי מספיק עם כל השטויות האלה?!" צעקה סבתא בקול של נאצית. -"זה לא בגלל הכבוד שלי, אבל אנחנו שרים עכשיו לאלוקים, ככה אתה עושה לאלוקים? צחוקים ושטויות באמצע?". וסבא […]
עייפות. ובמוח מתנגן שיר דרמטי של היידן. כאנון. כל חלק משוכפל באיחור, וביחד זה יוצר דרמה.עייפות.מהסוג המותש באמת. לא שלאחרונה יצא לי לחוש עייפות מסוג אחר. מחסור קשה בשעות שינה. […]
ואיכשהו תמיד הקטעים האלה נכתבים בשעת לילה מאוחרת, שאני עושה הכל חוץ מלישון. כן, גם לראות סרטונים מפגרים של כאן. והמסקנות? העולם הזה מלא באינסוף אנשים בודדים. אנשים בודדים שמחפשים […]
תודה על האושר. תודה על השמש. תודה על מי שאני. עם כל הדפקות. אני כל כך מיוחדת. ואני יודעת את זה. רק חבל שזה נותן הרגשה מבודדת תמיד. מיוחד, זה […]
ולא כל העולם סובב סביבך.זה בסדר שאנשים יהיו מצוברחים. וזה לא קשור אלייך. למרות שזה גורם שאין להם את אותו היחס כלפייך ברגע זה. את שונאת את עצמך. כי את […]
וונסה היא אחת הילדות היפות שכנראה ראיתם. אבל לוונסה יש עיינים עצובות וצוחקות. זה אמנם נשמע בלתי אפשרי. אבל זאת וונסה. וכל מי שמסתכל לה בעיינים קצת מתבלבל . לוונסה […]
אילה היא ילדה קטנה עם חלומות גדולים. שלאט לאט נעלמו. אילה למדה להסתכל על הרגע. אילה למדה להרגיש את הרוח בין אצבעותייה לחייך. אילה למדה לאהוב את עצמה. את מי […]
אני בסך הכל כותבת כאן את החיים שלי. אולי בצורה קצת מעורפלת. אולי בצורה אמיתית יותר. אבל משתדלת לרוב שזה יהיה אומנותי. לא הפעם. כי הפעם. אני באה להביע אושר […]
למה תמיד ההרגשה הזאת. לא שייכת. לא שייכת. לא שייכת. לא שייכת לכלום.לאף אחד. לשום דבר. אני גם כאן. אני צורחת.בשקט. מבעד לעוד חיוך ביישן. מבעד לעוד מבט חולם. שבורח […]
לכתוב סיפורים. ועוד כאלו מדומיינים. על אהבות מדומיינות. על חלומות שפורחים באוויר.אין לי את הפריווילגיה הזאת. לדמיין. דמיון זה פריווילגיה. כן. כי רק אדם עם זמן פנוי יכול לבזבז זמן […]
אני מרגישה כמעט שלמה. זה לא הנמכת צפיות. זה הנמכת הצורך. החסר. אני כמעט שלמה בעצמי. כך שאיני זקוקה לאחרים. כמעט. וחסרונם לא כואב. או משאיר ריק. כי יש לי […]
לפעמים אני מרגישה עזובה לגמרי. כמו כלום אחד גדול. אז שותתי לי קצת ברחבי הרשת. ונתקלתי באיזו עוד אמרה מטופשת. האדם היחיד שהבטיח לנו שלא יעזוב אותנו וקיים זו אמא. […]
"אבל שהפעם יהיה עם סוף שמח", אמרת בטון קצת מתבכיין וקצת מתפנק. "טוב",ענית לעצמך בחיוך קטן. "נראה מה אוכל לעשות". לפני שנים רבות, חיה לה אי שם בעולם, ילדה. -"איך […]
את מחייכת. חיוך כזה, מאושר על אמת. והרוח נושבת לך על הפנים. מעיפה לך את השיער אחורה. בדיוק כמו שאת אוהבת. את מחייכת. וכל הצדפים שאספת. מים האנשים. נמצאים לידך. […]
תגידי את האמת, לא חשוב לך שאהיה בבית בשבת. את אף פעם לא אהבת אותי. את רק רוצה שאנקה לך אותו. נכון? אני לא חסרה לך. את לא מתגעגעת אליי. […]
-"אנ.."השתתקתי.-"ואנ.." גמגמתי. "מה העניין?" שאלת. הבטת עליי במבט כזה קצת קר, אבל אחראי, עם פוטנציאל להיות אמפטי. "ואני יכולה לבכות גם הרבה?" פלטתי לבסוף בהתנשפות מהירה. את קימטת את מצחך. […]