הסיפורים של אלי רוזין
אולי נצא לאופק מרנין? מי ישחרר מצור על שפתי גיבור? אנחנו בין הבנות קטנות, אין חיוכים והבטחות. חיים בין הטיפות, בין הכאבים. אולי נצא לאופק מרנין? יש עתיד? צריך להאמין.
אנחנו משולים לפעמוני רוח. מגיבים ומפיקים צלילים מופלאים למשבי רוח. הנפח מניף קורנסו על ברזל לוהט. סוללי הכבישים שופכים אספלט טרקטורים חופרים. מהנדסים מתכננים. ויש שעושים סתם רוח. משוררים בדומה […]
בארץ לא נדע, חיו בטובה שני חברים – פיונים,שעסקו לפרנסה בייצור פינים לתעשייה. עד כאן הכול נחמד ושפיר, וגם הרווח היה מסעיר. * באו חכמי העיר, ואמרו – "לא סביר […]
ספורנו יסוב על ילדת מעברות, שעד גיל 10 התרוצצה יחפה. הכסף לא זרם במשפחה. והילדה קיפצה ושיחקה יחפה. יום אחד זיהתה הילדה זוג נעלים אדומות בחלון ראווה. ומאז לא נתנה […]
איני רוצה לומר שלא כייפתי. רבות חיפשתי את המחר. טיפסתי הרים ומוקדי סערה. הגירוי החיצוני פעם קר-פעם חם אינו תחליף לאחוזה כפרית, לעבודת האל העבודה והמשפחה. אפשרי מידי פעם e-mail […]