הסיפורים של אלןדיאגמון
הדבר הבא שאלן זכר היה כשהתעורר וראה את ארוין רוכן מעל רגליו, מניח את ידו על הפצע שנגרם מהחבטה ארוין וממלמל מילים רבות בשפה לא מובנת. הוא הרגיש את האזור […]
אלן פקח את עיניו. לקח לו זמן עד ששכנע את עצמו לקום מהמיטה המאולטרת שהכין – עירמת זרדים ועלים שאסף ביער עליה שם מספר חולצות ישנות שלו. הוא התישב והחל […]
"הוא לא בבית, בדקתי בכל מקום.""גם בחדר שלו?""בטח.""ואני חיפשתי בחצר, הוא לא בשום מקום, כאילו בלעה אותו האדמה!" גברת אלור צחקה מהבדיחה של עצמה, עד שראתה שפני בנה ובעלה נעוצים […]
משפחת אלור חזרה הביתה כעבור כמעט ארבע שעות, כשהמוזיקה שנשמעה מהפונדק הפכה לפראית ושמחה יותר ויותר, ורוב אנשי הכפר כבר היו שיכורים יותר מבכל יום אחר בשנה. "חזרנו!" קראה גברת […]
"הנה, ואוי לך אם לא תגמור את כל זה!" גברת אלור צחקה, "סתם, סתם, תאכל כמה שאתה רוצה…" אלן הגיע לבית משפחת אלור לפני שעתיים וכבר הרגיש כמעט כמו בבית. […]
"תשמור על עצמך, בן," אמר אביו של אלן. מילים ריקות. אילו רק היה מסוגל לומר לאלן כמה הוא אוהב אותו. אם היה יכול להסביר לו, ולהודות גם בפני עצמו, שייתכן […]
השדות הרחבים שהקיפו את אושיון התפרסמו בכל האזור. היו בהם פרדסי תפוזים גדולים וירוקים, מטעים מטופחים של בננות, ושדות חיטה צהובים, מחכים לקציר. המיקום הגיאוגרפי של אושיון איפשר לה להנות […]
בדרך המובילה אל אושיון הופיע פתאום איש זקן. הוא היה לבוש בגלימות ארוכות וכחולות, בעלות פרווה, ולמרות שעובר אורח רגיל לא היה יכול לראות זאת בשל הגלימות הארוכות שלבש, הוא […]