הסיפורים של ALMA2002
הרחקתי. עצמי ואני. אני ועצמי אני נשברתי רציתי לשוות אותך מול עיני תמיד. תמיד נקרעתי. לברוח אליך אבא או לחתכים בוריד?. התגעגעתי. שתקתי. צעקתי. שאגתי. חרטה. רק אתה. רק אתה. […]
"לבד על הגג. אני והשקט.." לבד. אני ועצמי. עצמי ואני. על הגג ככה גבוה. ירושלים מתחתי. ירושלים. האוויר הקר הזה. שנכנס ככה חזק לעניים. מנסה בכוח להוציא דמעות שחזקות קצת […]
שריפה ענקית שם בלב הקטן נגיעה זיכרון אנס בן זוונה טרקים בראש להקיא ולצעוק שקט שיהיה פל מכובה מבט מזוגג ושתיים קללה גובי דובון סיגריה קללה דובון מסתכל בעניים גדולות […]
תרקדי ילדה. תתרחקי ותתקרבי לאלוה. תרקדי גבוה. שחררי את המחנק. תרקדי חזק. תתפרעי בכל כוחי. תחתכי. את התנועות שיזרימו את האוויר. תשתיקי. את כל הקולות שבראש. שתישאר רק המיית השיר. […]
"כשהבנתי את הלבד אז הבנתי אהבה". וזה מדהים איך ככה כל פעם מחדש זה מכה בך. 'פייס איט'. הערכה. לפעמים צריך שיקחו לך כדי שתעריך. שתאריך לא ישאיר אותך אחור […]
יקח לך אלפי דקות להרדם ילד. ועד שזה יקרה אתה תתהפך אלפי פעמים ויהיו לך אלפי התקפי חרדה. האישונים שלך תמיד ירטטו בחוסר מנוחה. חתכים. תמיד שרוולים ארוכים. חם. אתה […]
עניים צבע חום אחוזות בשיגעון, עשרות אלפי ימים של גוש תקוע בגרון. עניים צבע פחד רועדות בלי מנוחה, תהום של חוסר שקט ואילמת הצרחה. עניים צבע דם כמה קשה המלחמה, […]
בחדר. עם עצמה. היא והתריסים. לפחות ככה היא חשבה. מנקה. משפשפת. ועם כל רגע שעובר, עם כל ניגוב, עם כל אבק ולכלוך שיוצא, יורד ממנה עוד שכבה, ועוד שכבה של […]
מי אמר שהעולם הוגן ולא קיבל? ולעזעזל אני שואלת. איזה הוגן הוא אם את אלה שנותנים הכי הרבה אהבה דווקא כולם שונאים? איזה הוגן הוא אם אלה שאף אחד לא […]