הסיפורים של אלכס אורדין
– נקודת המבט של נייל – אוי לא! אסור לי לתת לה להישאר שם. עמדתי על הגדה של הלפיד לקחתי נשימה ארוכה וקפצתי למטה קפיצת ראש אחריה. נחתי בתוך כתם […]
אתה התקשרת אליי ואני נפלתי לגלייך אך מישהו יכול לבקש יותר? והזמן שלנו בנפרד הרגיש כמו סכינים בלב שלי איך מישהו יכול לבקש יותר? ואם יש תרופה שתעזור לי לשכוח […]
הו… אתה יכול לשמוע אותי בוכה לראות החלומות שלי כולם מתים מאיפה שאתה עומד… לבד כל כך שקט כאן ואני מרגישה כל כך קרה הדירה הזאת כבר לא מרגישה כמו […]
– נקודת המבט של איזבל – לא! אין סיכוי שאני הולכת לתת לזה לקרות! זרקתי את היתד שלי על הערפד שכרגע ניביו החדים והלבנים ננעצו בצווארו של אהבת חיי. פגעתי […]
– נקודת המבט של נייל – ״מה אתם הכי רוצים לעשות כאשר תגיעו לניו יורק?" הארי הכריז במטוס. "לישון!" הכריז לואי בתשובה. "לא!" התרעם עליו הארי. "לא לזה התכוונתי! התכוונתי […]
היי :) טוב אני רוצה לכתוב ת חדש על וואן דיירקשן אבל יש בעיה אחת… אני לא כל כך מבינה בוואן דירקשן… כן אני יודעת הם חתיכים ושרים מושלם ויש […]
אחרי כמה שעות התעוררתי כדי למצוא את עצמי במרפאה מביטה במלא פרצופים מודאגים. לא הצלחתי לקלוט שום דבר שקורה סביבי רק לעקוב אחרי פעולות פשוטות שקיבלתי מהסובבים אותי. ופתאום מצאתי […]
ליאו נראה מובס. ממש מובס. דימיטרי ניצח אותו בקלות מפחידה, אוקיי? איזה שלוש דקות קרב ואז נגמר. "המגן בליקוב ניצח!" הכרזתי ואז אחר כך הוספתי במרירות. "כמו תמיד," תלמידים צחקו […]
Why so cold ? Why life does not continue ? Why are not you here now ? Why do not you hold me in your arms warmth , telling me […]
תמיד אמרתי שהעיר שאני גרה בה יפיפייה והכל בזכות חוף הים הנוצץ שלידה נהריה, ובאותו היום כשיסתיימו הלימודים רק שני קולות נשמעו באופק כשצעדתי לביתי בחברה של רותם והשבתי לשאלתה: […]
ישבתי על גג הארמון, היה לי קשה לעלות לכאן. הייתי צריכה להתחמק מכל כך הרבה שומרים, אבל הנוף היה שווה את זה. האור העולה בזריחה היפה סחף אותי, ישבתי על […]
נראה שגם רוז שמה לב, אך היא לא אמרה דבר. "אתה קרוב משפחה של ג'ס זקלוס?" שאלתי באגביות. ליאו הסתכל עליי מבולבל, "לא… מי זה ג'ס זקלוס?" "ילד שממש דומה […]
מה קורה כאן? האם מרד'ית – אליינה ידעה על זה כל הזמן הזה? למה היא לא סיפרה לנו? זה מטורף! בזמן שרצה אליי ואל ג'ס. התיישבנו על הדשא, אליינה הגיעה […]
" Rescue Me Someone please help me! " I screamed my hands gripping the railing of the balcony that I somehow managed to fall out of it. ' That's it, […]
אם הייתה לך משאלה אחת, רק אחת, שהיית רוצה שהיא תתגשם מה היית מבקש? האם היית מבקש להיות מפורסם? האם היית מבקש להיות אהוב? האם היית מבקש הזדמנות שנייה לתקן […]
When I moved toward him again, he reached out and gripped my wrists. With that touch, an electric current shot through both of us, and I saw him forget whatever […]
לפתע, אור ענק התפרץ מתוך גופי. עפתי מעט אחורה והיתד שסוניה השתמשה כדי לדקור אותי עפה לידי. נחתי על האדמה הקשה של חצר המלוכה. האור העיף גם את כל הסובבים […]
לא הצלחתי לראות איזה וכמה מגינים היו שם. העיניים שלי היו מטושטשות מרוב דמעות. והכאב ביד בראש לא ממש הקלו על הכאב הנפשי במוות של מולי. הקרב היה ארוך ומייגע, […]
"איפה מולי?" דרשתי. לא הצלחתי לקלוט פרצופים חוץ מזה של אדי, אבל הייתי בטוחה שמולי הייתה כאן – אם הם לקחו אותי הם לקחו גם את מולי… אבל מצד שני […]
"יש לי הרגשה שמשהו רע הולך לקרות היום…" אמרתי למולי בעודנו הולכות בחצר האקדמיה. זה היה יום חופש, אבל רציתי לשמור אותה לידי. הייתה לי הרגשה ממש, אבל ממש רעה. […]
בלעתי את הרוק הנהנתי וקמתי מהוססת אחרי לורן אל המסדרון, הרחק מהחום הבטוח של מייקל. לורן חייכה, חיוך מפתה. "היי. הרבה זמן לא דברנו." "דברנו שלשום." אמרתי ביובש. "לזה את […]
בהפסקת צהריים הלכתי עם מולי לקפיטריה. "הנשיקה הייתה מדהימה!" השבתי לשאלתה של מולי על הנשיקה שלי עם ריאן מוקדם יותר אחרי הקרב נגד המגינים עדיין לא הצלחתי להפנים את העובדה […]
אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה. חמישה מגינים מתקיפים אותי ואת מולי עכשיו. כן, אני יודעת שאני טירונית מצוינת אבל למה חמישה מגינים? זה לא קצת יותר מידי? ולמה על השעה […]
"הנה שוב צדקתי." אמרה לי דונה, סבתא של קווין. גלגלתי עיניים, חושבת על בדיחה כדי לגונן על עצמי. היא שוב צדקה, לא ייאמן. דונה הייתה סוג של מכשפה, הייתה יכולת […]
לא יכולתי, לא יכולתי להאמין שזה נגמר ככה. צרחתי בכיתי וזעקתי לאלוהים, איך הוא לקח מישהו כל כך טהור אליו. האם זה כי הוא צריך להיות בין המלאכים? אני מניחה […]
לוקאס שון ודרו כבר חודשים משגיחים על חומת האבן הגדולה של מקדש הדרקון. שום דבר לא קורה. אויביהם, לוחמי הפניקס המרושעים אינם מתקיפים, וכבר נמאס להם לעמוד דרוכים ללא סיבה […]
הרולטה מסתובבת ומסתובבת. נעצרת על האות מ'. מסתובבת שוב. נעצרת על האות ד'. נער בלונדיני עובר דרך דלת זהובה בלי להסתכל לאחור. "לוקאס!" אני קוראת. אני נעמדת מול הדלת הזהובה […]
"ג'ולייט!" מישהו קרא לי מחוץ לארמון. אחרי 3 חודשים בחושך של צינוק הארמון. הדלת נפתחה, יכולתי לצאת. בפתח עמד מישהו, לא מוכר. גם האור שהיה מעליי לא היה מוכר. זו […]