הסיפורים של Ophelia Woolf
הרוח מלטפת את צמרות העצים הטרופיים על החול הזהוב, שנשטף עם טביעות הרגליים של החולפים והשבים. המקום מוסתר על ידי סבך עלים ירוקים; מפריד אותו מהכאוס העירוני. הגלים נופלים ומשאירים […]
אני צופה בך נובלת; תווי פנייך מתקמטים ונסגרים. אני מנסה לפתוח אותם, שופכת עליהם מים טהורים, אבל הטבע עושה את שלו. הוא עובד סביב השעון; משנה את גוונו לפי מזגו. […]
מן האדמה בוקעים נאדידי מים, מתעטפים בשריקות החלושות והמעלית שיורדת ועולה- סובבת את היושבים במיטה החולה. הגפיים חורקות לצליל כל נורה שנופלת ושופכת חריץ קטן של קרן אור על סיבוב […]
היד המלוחה שלי כמו קבלת הבשורה- מטהרת טינופת הנכרכת כמו חוט אדום על מפתן ביתי. רק ארבע עשרה שנים נוטלת בכל בוקר את מנת חלקי. כמה מופלא לי- חיים בצל […]
אני אדם וליבי שותת דם, בכל רגע נתון, אני עומד על הסף עד ליום בו אתרסק מטה, ושמי יירשם בקצה פיסת דף בכתב מרושל, והוא ייצג את חיי כעלה נידף. […]
שירה מספרת לי על כמה שהיא אוהבת שירה קודרת, ואני תמים מכדי לדעת. אני לא מבין למה שתרצה להיות אחרת, הרי עיניה נוצצות כעץ חג מולד תחת אלפי כוכבים, ואין […]