הסיפורים של Ophelia Woolf
הרפלקטור אש ומי אסלה פוער בלודמילה תהום של כוכבים אוספת את ארוך השיער בקוקו קוקו לודמילה הזו ניגרת מעל לטמפסט זעמו של סער חורף טובע בעורה נקבוביות, עוצר לה את […]
רק המילה רק המילה תהיה תא וידוי חיי אשר תלויים על חוט השערה ימלאו עצמם בהברות שבורות. על המשוררת המתאבדת לרסק את רוחה לאבקת המילה המילה מתאבקת עם המוות להפרחת […]
שחור, לבן, שחור, לבן, הזברה קורצת לי בעוד התנועה מניעה חושיי אל בחישה ממאנת לקרוא לי בשמה המבשר כי עליי לבחור בירידת מדרגה לנוע הלאה זו בחירה לעוף חסרת הכרה […]
נדמה לי שהדוור חושב אותי טיפשה שולח לביתי כתבים ריקים תמיד עם חתימה מהמוען אותו האלוהים הבוסר שהפסיד את כל כספו בלוטו טוטו משחק בי כמו במספר המנצח– הביצה הזהובה […]
החלוק הלבן לא יהיה דבר מלבד מסכת שקרים– האדום שלך יוצא, דוקטור. הם צלבו אותך בין חצרות הילדים אחרי ההספדה, הם עישנו את האפר שלך לפי האגדה, שם קברו אותך. […]
לייזר חום יבלוט פחות מהמיסטי הירוק ימצא נקודת בריאה ימצא בריאת נקודת בריאה באולטרסאונד מנבא תוכחה (ילד לילית קורן שם מתערסל בנקיק בין שני ההרים באורות הצפון)- בול פגיעה! הקונפטי […]
בשמך שכחתי את כל המילים מלבד שמך מוללתי את יתר הכרתי עד לתוצר הסופי שהוא אתה אבל המרכיבים לבשו חליפת ילודה נושאת תו שמי. לא אתה לא אתה לא, אתה […]
אל ארי, פשוט עורך והגש לי אותו במסגרת עצמותייך (פשוט תהיה) ייחוד הנותן לך אתה ייבלע בלובשי תוויך– האמן לי, לא ירא אדם מלוחמת שכמותי מבלי האבן הקדושה שתשם בפי […]
ההבטחה לארץ הקדושה המגילה שנרשמה בדם מילותיה של אמי שלא חסר ממני עולם ומצלול עמוק משאוכל להכיל לדעת חוקי שיווי משקל להעמיד עולם באצבעות חרוצות– את פלא לא פלא שלא […]
תשללו זכותו הטבעית שלו לאפוקליפסה לשרוט עור בג(י)דיו שהיה יותר עורו משלו (אותו הוא שאל) תשאלו יותר שאלות שיחרבו עולמות (אותם הוא שאל)- סופו יהיה זונות רוחצות כותנות לילית בדמי […]
משחק כדור- תמסרו ואני אטול את חלקי כימיה אסוציאטיבית תגלוש במורד פסגת גרוני מיילדת גוש של א-דיסוציאציה לדעת את עצמך למוות כפאזל מפורק עם תמונה בראשך של מה שמחביאים ממך. […]
את לא סוגדת לבחירה את רק קורעת ברך לשרוך שרוכייך שלא תפלי, חלילה. את לא בוחרת לסגידה את רק קורעת בנפשך בתפילה ממולמלת לנפילת בית המסגד על ראשך.
חולי הוא שפיות- זכור שחול-חולי מכוסה בו מאבק את עיניי למאבק הסופי עם דמותך איתנה היא אך רוטטת הרי שאתה מן המוצק (גם בשירים שלי) זכור דמותי כפרדוקס סוגר תריסי […]
מפלצות הארון של גיל ארבע דופקות על קלידי פסנתר רפאים מלבות רצף תודעה אוכל את זנבו עד העצם (מתת שמונצח משפתיים דקות ישר על המצח) מפלצות הארון של גיל ארבע […]
רוממות בחירת השם רוממה אותנו לטירת ענפים בעוד עורבנים שרים על אובדן האורבן מילים כתבו אותי כאופליה (כפי שאדם כתב אחרת אולי קצת אחרת) ואתה קיבלת אותי כפי בקבלה של […]
פאזל מתמטי מרוכב מביט בי מבין סורגי בית כלא רוחני- אחורה קדימה פנימה אני רואה אותו עם שוליים רצוצים מתפרק אל חלקיקים של משהו לנתח בפינצטה (אני באה עם רוגקטה) […]
שיר ערש מלאכותי של וו(א)ליום יורד מדרגת שפל להשתכשך במי מלח יוצרים רטט בין שלוות הטבע לאנרכיה פנימנימית של נהר נעורים (הוא אינו יודע לטבוע).
אתם בורחים הבאים אזמינכם ואמשוך בקצוות שיערכם בחשמל סטטי(סטי) תיפתח דלת פיותיכם לשאוב שפתי החרס שלי ורקק מילותיי- אבדו חיי.
ריפרפנו במדי לבן קנבסים מושחטים מתועבת הריק מוכנסים לאמבט מלח זורעים על פרגים- (גופינו גן עדן) חולפים באפס קילומטר בין חדרי חדרים קופסה ריקה נשפכים כצבע קר לתודעת גדולי חוקרינו […]
The never in the mind has escorted me to the table of believers who won't believe a word from my hollow mouth nothingness is not holy for the diners of […]
דרכים או צבעים אינם משנים בעיניי ערטילאית ורוטטת אישון נחבט בנפול הלילה- עצום עינייך, גוף שמימי- מה העיסוק בצבעים בהם הולכים?
Watching the lane of nightmares stuck in a pit in the ceiling not quite upside down but down, down downside nonesense has gotten its upper hand; ghostly white unpilling itself […]
עורי פצעי ילדות מרצדים בעודי חולפת מעבדות לעבדות סוחבת על גבי שם אבי (הבריחה מיעודי) הבועה שננשפה מפי בארבע הברות מפרכת יותר מקיום הדרקון (משרך דרכי יהודי) בליל הבדולח צופה […]
זו לא את זו לא את לעזאזל עם הקושי לק(י)בוע זהות כמו ידיים כקיר, מלוטשות הן בגבס ואני מפוררת- שארית אחר שארית.
חפרפרות חולפות בצינורות צרים מזדחלות עם חוטם זקור אל עבר חומת ברלין- "הצד השני כולו זהב" (זהב כזה תמצא בשוק) מספיק בשביל שמיכת עלים (כולן לובשות מדי חולים) אור לבן […]
מה יוביל לזעזוע אם לא מכת ברק על כפות ידיים חיוורות מעוררת הבנה; נחשול של אמת מתפרק על חופי האמון סוחף ארמונות זהב להיבנות מחדש בכפות ידיים אחרות ממששות דפוסים […]
ריקבון הבפנים מכחיל את קצות הציפורניים ומיטפטף קלות על מדי לוויות, מעקם הבעה שקועה ומ(י)טלטלת רגליים דוחפות קדימה ספסל נדנדה ותמיד חוזרות לאותה הנקודה- שקיעה באבק המסתחרר סביב עצמו מוביל […]
אדרנלין ממחשבות על אדרנלין תכנונים מתפרקים מתרפקים על כנפי הדמיון- חוסר שליטה באימפולס אפוף עשן סיגריות מעורר סטלה רוחנית מזמנת נבואה.
העורב איננו עוד בין החיים רגליו על ראשו תפורות פערים בין התפרים הינן מעשה פאר; בובה מפוחלצת בפורטרט סוריאליסטי מוחזקת באי- אי המציאות. אני כבר לא מזהה תוויה.
בדידות חודרת מבעד לעור ומתכנסת בין רשתות הורידים מותירה אותך על במה עם עצמך כקהל זורק שאריות של ורדים. המונולוג שלך תם, ילד יתום והשתיקה שוב רמה. אסוף רסיסיך בחיקך […]