הסיפורים של a.d.endmar
פרק 2 צעדתי קדימה בנחישות כדי להתחיל לפזר את הבנות המצטופפות. עוד מעט וכבר לא יהיה מעבר לתלמידי כיתת הלילה, ולא הייתה לי שום כוונה לתת לזה לקרות. 'אין מגע […]
פרק 1 ידי הרטובות היו צמודות לפניי בכוח, בלי יכולת להרפות.כבר עברו עשר שנים, אבל בכל פעם שהסיוט מעיר אותי משנתי כל גופי רועד ונשימתי מתערערת בלי שליטה. נשמתי עמוק. […]
פרק 12 -שקרים-'אני לא אמורה להרגיש את זה. את הכאב.'נשמתי בחוסר סדר ובחדות שקרעה את מה שנשאר ממני. ראיתי שחור בעיניים, נתקלתי בקירות, מעדתי והתרוממתי שוב. הרגשתי יד נסגרת סביב […]
פרק 11 -תחילתו של אובדן-"הוייי, שאלוהים יעזור לי." מלמלתי וצנחתי באפיסת כוחות על מיטתי החדשה. 'וואו, מוזר לומר את זה עכשיו אחרי כל מה שאמרו כולם…' עלתה בי פתאום המחשבה. […]
פרק 10 -חוסר שייכות-מה חשבתי שיקרה כשאני אפגוש עוד אנשים כמונו? אין לי מושג. מה שבטוח, שלא אני ולא נֶיְיתָ'ן הרגשנו שייכים. ומה שהכי דפוק בכל העסק זה שאם לא […]
פרק 9 -רוֹאַנִים-"זה בטח סתם עוד משהו קסום כזה, אתה יודע." אמרתי, וניסיתי להרגיע אותו. "פן אמר לי שאתה לא ממש כמו בן אנוש, אז יכול להיות שאתה רואה את […]
פרק 8 -מראה מכושפת-"תסתובבו בבית, ותבחרו לעצמכם חדר." אמר פן, וזרק את התיק שלו ליד פתח הדלת. הוא הוציא את הפלאפון שלו וחייג מספר בשעה שיצא לגינה דרך חלונות הזכוכית […]
פרק 7 -חוסר ביטחון-"אז אתה מכיר אותו או לא?" שאלתי בקוצר רוח בפעם האלף לפחות. ישבנו במטוס הפרטי שמשום מה פן טען שהוא זה שבו אנחנו טסים, וניסיתי לחלץ תשובה […]
פרק 6"אוה… אלוהים, תודה!" קראתי, ומיששתי שוב את התלתלים השחורים שלי מול בבואתי במראה.איך שהשעון המעורר שלי צלצל בבוקר קמתי כמו פרנואידית עם תעודות חתומות, וטסתי למראה. הכול היה רגיל […]
פרק 5 -שינוי-"לֶיְיטוֹן?""לך מפה נֶיְיתָ'ן." אמרתי כשקולי עדיין רועד."לֶיְיטוֹן, מה קרה? את בסדר?" נֶיְיתָ'ן ירד במדרגות וכבר כמעט שמעתי אותו נכנס לסלון."לך!" קראתי, והתקפלתי לתוך עצמי מתחת לשמיכה כדי שלא […]
פרק 4 -תאומים לנצח-"עוף מהבית." אמרתי בקול קפוא. אני לא יודעת מתי נעמדתי, אבל כל מה שידעתי עכשיו זה שלא איכפת לי מה קרה עד עכשיו, אבל אני מתחילה מחדש. […]
פרק 3 -פיטר פן-'חתיכת חצוף קטן ומעצבן.' זאת המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש. לא: 'אימא'לה! מישהו פרץ לנו לבית' או: 'הצילו איפה המחבת?!' רק כעס שלחשש בראשי: 'הדביל תפס לתיק […]
פרק 2 -חזרה למציאות?-מי המטומטם שחשב על הרעיון של בית ספר?זה כל מה שהצלחתי לחשוב כשהשעון מעורר של הפלאפון שלי צלצל על השולחן צלצול מונוטוני ומעצבן כמו שרק שעון מעורר […]
היי, לכל מי שקורא את הסיפור בפעם הראשונה, אז יש גם פרולוג, לקרוא אותו זה חשוב!!! פרק 1 -לילה מלא סיוטים-"לֶיְיטוֹן!" שמעתי את נֶיְיתָ'ן קורא לי כאילו הוא ברח עכשיו […]
פרולוג -ליקוי ירח-זה היה אחד מאותם ימים שבהם משום מה המצב רוח נמצא אי שם למעלה, ושום דבר לא מעצבן ומרגיז למרות שזו אמצע שנת הלימודים, בתקופת המבחנים המייאשת ואין […]