הסיפורים של מלאך ספיר
אהבתי להתבונן בה. בפניה ובאופייה המושלמים. הליכתה הייתה נינוחה וקלילה, דיבורה רך ואוהב לא משנה למי דיברה, היא הייתה חכמה וגם מצטיינת בלימודים והעיקר היה לה לב ענק ורחב. הייתי […]
ביום נחמד בתחילת חודש אוקטובר שבו הציפורים עוד ציצו בהורמוניה, נעמדו גבר ונער ליד בית משפחת ריין. הגבר עמד בחליפה יוקרתית בצבע שחור וורד נעוץ בה. משקפיי השמש שלו היו […]
משאלה אחת, מה לבקש? לפעמים כשהמורות אומרות את זה, לכתוב מה המשאלה שלנו אז הן מתכוונות לאופניים, בובות או מחליקיים. הן ציפו לכך וכך כתבו כל התלמידים. אני מעולם לא […]
לא יודעת אני מאיפה היא הגיעה, או מי היא. פשוט יום אחד בדרכי אל הבית שבהרי האלפים ראיתי ילדה בעלת רעמת טלטלים בלונדניים ושמלת משבצות, כחולה,לבנה. היא קטפה פרחים. אני, […]
משהו קטן, אולי תשמעו את השיר הזה יחד עם הקריאה אולי זה יעזור לכם להכנס לאווירת הסיפור? בכל מקרה הנה השיר: תשתדלו יותר. תרימו זרועות. תזיזו מותניים. עוד יום בחוג […]
תשמעו את השיר יחד עם הקריאה אולי זה… איכשהו יעדה לכם טוב: מה שמוזר הוא שאליאנה אהבה לרוץ יחפה. כל בוקר בחמש היא הייתה יוצאת אל השדה הפתוח, בשמלה לבנה, […]
תשתדלו יותר. תרימו זרועות. תזיזו מותניים. עוד יום בחוג ואני מתה. "קדימה! אתן לא פרות!" יום שגרתי. אני קמתי כשכל השער הבלונדיני שלי סבוך מאוד ולסרקו נחשב למשימה הקשה בעולם. […]
בינתיים באי הנסיך אדוארד עמדה אישה בעלת שערות שיבה ופנים סמוקות. בידיה החמות החזיקה חבילת עוגיות שאפתה בשביל פול, שלא הגיע. "סליחה עברה פה רכבת?" שאלה בחשש ועיניה דמעו כאשר […]
לא יכולתי לסבול את העובדה שהשנה יש כל כך הרבה חולי סרטן, לא יכולתי. הבטתי בעיניים כועסות בכתבות, בסיפורים או סתם באנשים שדיברו או חלו במחלה. "למה כולם חייבים למות!" […]
יותר מכל דבר אחר אני רוצה עכשיו דמיון, יותר מזה שקיים עכשיו, חזק וחסון. יותר מכל דבר אחר רציתי פעם אהבה, טובה פי אלף ממה שאימא טבע התכוונה. יותר מכל […]
פול דיווי גריפין עמד לבדו בתחנת הרכבת והחזיק מזוודה קטנה מעור. שערו הזהוב נצץ באור השמש הדל עד שהעננים השחורים כיסו את השמיים ותקוותו כבתה יחד עם האור. פול היה […]
האישה שכבה על מיטתה כמי שהייתה שלמה עם גורלה האכזר, היא הייתה מאוד יפה אלמלא העייפות והכאב שנראו בענייה החומות והנעימות. "תתמודדי, יקירתי, אני כבר אפילו הספקתי להילחם בזה, עכשיו […]
המורה חילקה את האישורים לחצי מתלמידי הכיתה. "המצטיינים, שלי!" כפי שקראה להם המורה, ואני הייתי ביניהם. "בעוד חודש אנו נוסעים למצריים לחוויה לימודית בנושא היסטוריה, להביא אישורים, תעודות זהות ואת […]
שוב ארגזים, שוב משאית ישנה חונה ליד הבית, שוב הכלב שלי לב מילל וכמובן אני שוב עצובה. "אולי די?" שאלתי את עצמי מותשת ומחיתי דמעה. האוויר היה חם בלי שום […]
התרכזתי בשיא הכוח בדף, אולי הוא יעלה באש, וניסיתי לא להריח את ריח הבושם שנדף ממנו. ישבתי בחדר בגודל בינוני מלא בציורים ותמונות שהריח כמו זר פרחים ריחני במיוחד, הכנתי […]
תשמעו את השיר ותקראו את הסיפור יחד באותו הזמן: חייכתי למראה העננים. "יופי שכזה…" אמרתי בלי להתחשב בעובדה שזו כנראה מחמאה מאוד נחותה בהשוואה למחמאות של אחרים. "אתה צודק, אל […]
"יש לי…" ניסיתי לנחש מה לומר למקובלת הזועמת שמולי. "מה יש לך שאת קירחת כמעט?!" שאלה ונראה לי שהיא כבר תיחננה את הקבר שלי. "יש לי שער." "מה?!" היא צדקה […]
מלאך ספיר מבינה שפישלה. אני מבינה זאת. הדיבורים, המחשבות הרעות והמעשים, כולם זוועתיים. סליחה, אני רוצה לומר. סליחה, אני לא שולטת בעצמי. סליחה… מי חוץ ממני יבינו שפישלתי? רק שניים […]
כיוון שלא דיברו והיה די משעמם לצפות באותו נוף כל הזמן, הוציאה היילי ספר בניסיון לקרב את אנני אליה. "קמע?" שאלה אנני והסתובבה לעבר היילי, מסוקרנת. "על מה זה?" היילי […]
יום גשום, המוני עננים אפורים וכביש עקום למדי שלצדו עמדו שתי דמויות עטופות במעילים. אלה היו מילים רגילות, אותן יכלו בנות משפחת גריפין לשנות לגמרי ולתאר את הדמויות כמו שהן […]
הדבר הראשון שיעשה דאודורנט אם יוכל ללכת הוא לברוח מאנשים. כל יום הם משתמשים בו והוא נאלץ… אמממ…. לסבול! הם מתקלחים ואז משתמשים בו ומה הוא? הוא דומם. אך יום […]
יומנה של ליזה, עמוד ראשון. מזל שישנתי בלילה, היו ברקים. לא, אני לא זוכרת ממתי אני מפחדת מהם, אולי מאז שתיארתי אותם כ 'חזקים' ו 'יופי אכזרי ומושל' ועוד כמה […]
המורה הצנומה של כיתה ז' נעמדה מול הלוח. "עכשיו, תלמידי היקרים, אנו על השאלה ההבאה בדרך יצירתית." כל תלמיד הביט אחד בשני בפליאה, בדרך כלל מבקשים מהם רק את התשובה […]
אנשים, רובכם כותבים כאן טוב ממני. אפילו ממש נפלא. אני מתארת לעצמי שזה טיפשי לומר לכם שאני עכשיו בפרויקט של הוצאת ספר לאור, ולא עדיין לא שלחתי שום דבר לשם. […]
רק האיש הזה שמר על הסיפורים בחדר הסודי היטב, בגלל שהוא קרא את כל כולם. הוא היה זקן, בעל חליפה שחורה, זקן כסוף ומפוצל ועיניים שחורות נעימות. כל ליל היה […]
מייקל, נער בעל שער חום ועניים כחולות, אני,פיבי ושון נעמדנו על יד היער. "הולכים?" שאל מייקל ועניו הכחולות נצצו, בליבי חשבתי כמה קפיאין הוא צרך. רו חייך חיוך עצוב ואז […]
לא יודע ממתי התחלתי להתחבר לבני אדם, מלאך המוות אל החיים, אך כך זה קרה. מעולם לא חיבבתי במיוחד בני אדם, לפחות את הטיפשים שבהם, הם היו מתרחקים זה מזה […]
לא משנה כמה הוא אהב לרדת על אנשים, הוא בכל זאת אהב לרדת במיוחד עלי. הרגע המשוגע ביותר שיכל להיות בשבילי איתו, אפילו בשבילו, היה סתם כך באמצע השיעור של […]
כמה באנלי לתאר את הרצון לעוף, הרי הוא כמו פרח פורח למרחקים אך עדיין כה נפלא לתאר זאת במילים. לעוף-מילה פשוטה מורכבת מאותיות, אך את משמעותה לא הן מסבירות. עיניים […]
תשמעו את השיר תוך כדי זה יעזור להכנס לסיפור, אולי: לא ירד שלג. הלכתי ברחובות, הם היו ריקים מכל אדם. בליבי טעיתי למה אין אותם בכלל, אבל בעצם שמחתי כי […]