הסיפורים של מלאך ספיר
כשאני חושבת על מוות… תמיד אני מרגישה בחילה קלה, כמו כשאני עוברת ליד הטיפולית, מקום מדכא כמו שהוא נשמע. .כשיש לידי אדם זקן אני תמיד מרגישה רחמים, ללא שליטה. כשאני […]
לאן נעלמתם? שנהב, ליזה, מילים,סטי, תולעת ספרי ותולעת סיפורים, אופק ועוד כל מי שמכיר אותי והיה במשפחה. אני בוכה פהההה:( אני מתגעגעת כל כךך. הביקורות שלכם ששימחו אותי גם כשהיו […]
אני מצטערת אבל נאלצתי לשנות מעט את הדמויות. כדי שזה יתאים לתוכנית הסיפורית שלי. בכללי כולם נכנסו אז… אם אתם מעוניינם לדעת אלו שינויים קטנים הכנסתי אז תכנסו. נסיכת האלפים- […]
ברייס היקר, לא עניתי על מכתביך מסיבה שאפשר לתאר אותה בכמה מילים או לספר אותה סיפור שלם. (אני יודעת שאתה מעדיף את הסיפור השלם.) נעדרתי מהבית שבוע, נעלמתי ללא סיבה […]
הסיפור מספר על שלין, ומתחיל במכתב לאחיה ברייס. שלין עברה דירה עם הוריה. אחרי בערך חודש במקום החדש היא שמה לב למשהו מוזר, כמו אור חלש שנוצץ ביער. חוץ ממנה […]
(חובה לשמוע עם השיר, זה השיר החדש של מיילי סיירוס, פורסם מלפני שש שעות.) "קח אהבה קטנה ממני ואחר כך תחזיר לי," אני אמרתי לו באותו היום. הוא לא אמר […]
באבא צ'וקלטה הוסיפה כפית אחת של סוכר. החיוך לא מש מפניה הזקנות והמאושרות. "תיאו, יקירי, האם לדעתך הכפית המתוקה הזאת היתה נחוצה למשקה?" באבא הניחה את המשקה על השולחן המגולף […]
בין ערב וליל יש שעה מיוחד, קטנה בודדה ומעט נחרדת. אנשים בשעה זאת לא הולכים לישון, אלא סתם מביטים דרך החלון. לפעמים בשעה זאת מנגנים צרצרים, מנגינה נעימה שחודרת אל […]
שערו החום נח בפראות על עיניו הנוצצות והבורקות המתחננות לרגש כלשהו מצדי. הבגדים שלו היו קרועים וגם שרופים פה ושם וכמה צלקות נראו על ידיו השחומות. "את החיים שלי, את […]
פרק 1- אין תקווה ~~~~~ שבע שנים לאחר שג'ויס לורנס נעלמה מן העולם ללא עקבות~~~~~ אתם וכמובן יכולים לדמיין לעצמכם מה זה להיות לבד, מה זה עושה לבן אדם וכמה […]
אני מרגישה מתה, פיזית. לא שכואב לי משהן, פשוט אני לא מרגישה כלום וזה מה שמוביל אותי למחשבה זו. בפעם הראשונה זה שנים אני הרגשתי שאני לא עצובה. פקחתי את […]
הסתיו באקינאווה, יפן, החל. ילדים שמנמנים ומרוצים שיחקו ברחובות ונהנו בכל נפשם מהיופי של הטבע, הפרחים והעלים ממש יצרו הורמוניה של יופי וקודש. אך דבר אינו משתווה לפריחתה של סאקורה […]
לגמתי מהקפה החם שהחזקתי בידיי.. רוח חזקה נושבת בחוץ ומסלקת כל יצור שעוד נותר בחוץ. אני מעדקת את החיזתי בספל החם. הילדים הקטנים כבר הלכו לישון, הקור מעייף אותם במהירות, […]
אניי הרבה זמן לא נכנסתי… סוג של פרישה. אבל השאלה עם יש פה מישהו חוץ ממני מהזמן שבו האתר היה יותר טוב? אני לא יכולה לא לכתוב- וכשאני כותבת באתר […]
אף פעם לא חשבתי, לא ניסיתי לחשוב שמשהו ישתבש. הכל היה מלא טוב עד שמתישהו זה קרה. אחת החכמות בכיתה, אהובה על חברי לכיתה ועל הורי… אך בדיוק כמו שלג […]
כל בוקר בקרנסיט הוא סיוט. כאשר אתה מתעורר אינך יודע אם אתה חיי או מת, ותמיד אתה תשמע צעקות וצרחות בחוץ. לפעמים תשמע גם בכי קורע לב, אך זה נדיר. […]
פרק שני: המועדון וחבריו בטי הלכה לפני שסבתא הגיעה עם הרכב שלה, אבל הרגשתי כאלו שהיא עדיין איתי. תהיתי לעצמי אם כך כולם מרגישים עם בטי. "מותק, איפה לזלי העצובה? […]
פרק ראשון: בטי הבטרפליי השעה חמש בבוקר. קר. פקחתי עיניים לאט והתבוננתי סביבי במבט עצוב, שלום וושינגטון, שלום גשם. קמתי ממיטתי וקיוויתי שאשתו החדשה של אבא לא נמצאת בבית והם […]
ברייס היקר, לא עניתי לך במכתביך מסיבה שאפשר להסביר אותה במשבט בלבד, או בסיפור שלם. נעדרתי מהבית שבוע, כך נודע לי, מספיק כדי להדאיג אותך ואת הורינו… למרות שבעצם לא […]
המכחול נח לו בסבלנות על הדף הריק וחיכה. סביר להניח שהיה יושן לו, אבל זמנו לא הגיע. הוא היה יכול לרקד על פני הדף כמו בלרינה, או סתם לרוץ, אלמלא […]
ילדה קטנה, בגשם עומדת, זרועותיה רועדות מקור. אנשים עוברים, לבושים לתפארת, רואים מחזה כזה כל דור. ילדה קטנה עדיין עומדת, זרועותיה צבועות כחול, אנשים עוברים בדרך, ורואים הכל. ילדה מבוגרת […]
אתמול לא היה לי זמן לזה אבל היום כן! כל מי שכתב משהו עבר לשלב הזה, כל מי שלא, סליחה אבל זו דרך החיים. טוב אז אל תשכחו לתייג 'ניקול-תחרות' […]
מלי- ציון 7 השתמשת בכמה עובדות אמתיות עליך, רואים. זה היה מצחיק. רק שכל ערסית תגיד שהיא הכי טובה לעצמה. הכל היה טוב מאוד חוץ מאי ההבנה בסוף ומעט הגזמה. […]
שלום המתמודדים, מכיוון שאני שחכתי לרשום את שמות המתמודדים תסתפקו במה שיש כרגע, זמנית. טוב אז כולכם אוהבים נורא, סיפורי אהבה. כמעט כולכם שונאים סיפורי מפורסמים וחלקכם שונאים פנטזיה. חה […]
טוב חבר'ה. אני כנראה לעולם לא אחזור באופן מלא ל "משפחה" באתר אז החלטתי לעשות תחרות סיפורים. מותר להשתתף מעשרה עד חמישה עשרה אנשים. את תמהרו. (אל מה אני מדברת, […]
פרק 2- תיכון זה נראה מובן מאליו שאפגוש חברים ישנים, אבל לא ידעתי כמה זה נכון. המכונית של סבתא עצרה במרחק של קילומטר מהתיכון ואני יצאתי שותקת וזועמת מהמכונית. היא […]
קשה היה לי להתמודד שוב אם אותה הבעיה, השנאה. רק ממבט יחיד סביבי יכולתי עכשיו לדעת… שהיא סיפרה לכל חבריה. וזה מוזר, שזאת לא נערה בת גילי ואפילו לא אימא […]
היה שקט מאוד, זו כנראה הסיבה שבגללה התעוררתי. אני רגילה לרעש בבקרים. הציפורים לא צייצו, אימא לא שמעה אופרה במטבח, אחי הקטן, דוני, לא צרח לי באוזן. אני זכרתי היטב […]
טוב, אני לא מאמינה איזו השפלה זו. אני חייבת לומר את האמת, כי זה ינקר בליבי לעד! אני פרשתי, עובדה, אבל בלי קשר לזה הייתה עוד סיבה שבגללה האתר די […]
"יש אנשים חיים." "מה… כאלו יש אנשים אחרים?" "המתים, לא?" "אבל הם כבר לא אנשים, הם מתים." "בערך, אבל תתני לי להמשיך?" "בסדרן." "אז יש אנשים חיים, יש מתים. יש […]