הסיפורים של קלואי
לפני הכל אני רוצה להודיע שעשיתי מאמץ אדיר לכבוד יום ההולדת שלי, אני בת 16 היום.מקווה שתהנו =] * * * * * * מארק ישב במשרדו, עובד קשה ובמרץ […]
ג'ונתן- גיבור הסיפור, בן שבע-עשרה. פטריק- בן שלושים ושש. מתחזה לאביו של ג'ונתן ועליו מוטלת המשימה לעזור לו בכל מה שיידרש. מישל- בת שש-עשרה. אחיה הקטן נהרג בתאונת דרכים. אריק- […]
* * * * * כשנשמע הצלצול, הזדרזו התלמידים לצאת להפסקה.בין רגע נשמע רחש ההמולה, וקריאות השמחה. ג'ים ומייק, שהיו חברים טובים, לקחו את ג'ונתן תחת חסותם."בוא" קרא לו מייק […]
The first time I was crying, not just crying ,but crying for real, crying for losing something, was when I looked into the mirror Crying for losing something important in […]
* * * * * קסנדרה החנתה את רכבה בחנייה המיועדת לעובדים ונכנסה בבניין הלבן והקטן בקצה השכונה. על הבניין התנוסס שלט שהכריז "מרפאת שדקר- קומה שתיים". "בוקר-טוב" חייכה לשומר […]
* * * * * * * * מישל צעדה לעבר שערי בית הספר. כשמצבו של אריק התדרדר, יחסיה עם חברותיה גם התדרדרו- אם אפשר לקרוא לזה כך. ליתר דיוק […]
בס"ד כבר חמש שנים שאנו מחכים לך.מתגעגעים לשמוע את צחוקך, את החיוך על פניך.איני יודעת מתי תחזור ואם בכלל.אני לא רוצה להיות פסימית, אבל כבר מתחילים לאבד תקווה.כל יום ויום […]
בדרך לבית הספר הדליקה קסנדרה את הרדיו ובקעה ממנו מנגינה עליזה של בוקר."נו, מישלי, מתרגשת?" שאלה קסנדה."אממ… כן?" השיבה לאמה. "את שואלת, או אומרת?" צחקה.מישל החליטה כי כנראה הגיעה הזמן […]
קסנדרה ומארק ששמו לב לפניה של ביתם מישל שהתקדרו, מיהרו לנחמה. "או, חומד, את יודעת שהוא היה רוצה לראות אותך שמחה" אמרה קסנדרה. "מישלי, אל תתעצבי, היום יום מיוחד. התחלה […]
פרק 2 "מישל, בוקר טוב חמודה" אמרה אִמה, קסנדרה. "היום הראשון לתחילת הלימודים". מישל הסתובבה במיטתה ופקחה את עיניה. "בוקר טוב, אמא" אמרה וקמה לכיוון השירותים. "הכנתי לך אוכל. כשתסיימי […]
* * * * * לאחר שג'ונתן סיים לסדר את כל דבריו וחפציו במקומם בבית החדש הוא ירד למטה, התיישב על הכיסא שבסלון וחיכה שפטריק יסיים את שיחת הפלאפון שלו. […]
* * * * *הבית עמד שומם. הרהיטים היו נקיים ומצוחצחים, מונחים במקומם מבעוד מועד.בקומה הראשונה של הבית עמד שולחן קטן עגול, אך מפואר.השולחן היה בצבע חום-כתום ועליו הונחה מפת […]
ג'ונתן הסתכל בו במבט חשדני וענה "שבע-עשרה, למה?"פטריק רק השיב "סתם"."אז…?" אמר ג'ונתן, מדרבן אותו להמשיך . "או, כן" השיב פטריק שהיה שקוע במחשבות.הוא נזכר בעצמו כשהיה בן שבע-עשרה. הוא […]
פטריק וג'ונתן יצאו מחדר המחשבים שבספרייה וירדו למטה במדרגות, בדרך הספרנית ראתה אותם ובירכה אותם לשלום. "בוקר טוב, מיס ברנרד" השיב ג'ונתן ופטריק רק הניד בראשו לאות שלום. הם יצאו […]
המים רתחו וג'ונתן הכין לעצמו כוס תה. הוא אהב תה, במיוחד תה קינמון. היה משהו בתה, בחמימות שלו שהרגיע אותו.ג'ונתן סיים לשתות, הניח את הכוס בכיור והלך בחזרה לחדרו כדי […]
הוא קם במהירות ונכנס לשירותים כדי לשטוף את פניו ולהתעורר סופית. הוא התלבש במהירות במכנס הג'ינס שלו ובחולצה הירוקה שהציב על הכסא בפינת החדר עוד מאתמול. בדרך למטבח, שלא היה […]
אני רואה אותו שוב.שועט לעברי עם המשאית.אני נזכרת בךָ בעינייך המפחדות אך גם הנחושות.איך דחפת אותי מהרכב.דחפת אותי בכל כוחך כשהבנת שמי שבא מולנורוצה להרוג אותנושהוא לא אזרח תמים שנתקעו […]
הנה אני עומדת לי בשקט, בדממה.עומדת למשך דקה.דקת דומיה.דקת שתיקה.דקה של עצב.דקה של נחמה.דקה שבה אני נזכרת בחיילים,באילו שנפלו -ואינם עוד בחיים.באלה שהקריבו את היקר להם מכל.אלה שנתנו את חייהם […]
בוקר, השמש מאירה במלוא עוצמתה בשמיים הבהירים והיבשים. אין שום סימן לסערה שהתחוללה ערב קודם, שתחילתה הייתה ברוח קרה ועזה אשר הבריחה במהירות את כל הולכי הרגל בחזרה לבתיהם החמים, […]
הרוח נשבה דרך צמרות העצים, מטלטלת אותם בחוזקה ובמהירות.הגשם שהתחיל לרדת לאט הפך במהרה לגשם חזק וסוער. לסופה שהתרחשה בשעות האלו לא היה שום דבר שירמז על בואה. בשעות הבוקר […]