הסיפורים של לופה
הם הגיעו. הבית הפרברי, לא שונה במיוחד מהבית שבו גרו קודם, נפרש לפניהם על גינתו המטופחת וגגו האדום והמבריק. הוא נראה בדיוק כמו כל שאר הבתים ברחוב, מסויד בצבע לבן […]
המוזיקה חדרה את אוזניה וזרמה בדמה כאילו הייתה שם תמיד, חלק ממנה שהיא חייבת כדי לחיות. היא זזה בכול החדר, האוזניות שלה מכסות את אוזניה, בתוכן מתנגנים שירים בעוצמה אדירה. […]
כול פעם מחדש להיזכר מעלה בי כאב נוראי, כאילו יש לי בלון שמתנפח ומתנפח בתוך הלב ומאיים לפוצץ אותו מבפנים. הנשימה שלי הופכת למוצקה, ובקושי רב עולה בגרון שלי. אני […]
כשהחיים מחליטים להפיל אותך לקרשים, זה די מעצבן לקום בחזרה. אחרי הכול, כבר התרגלת לכל הקטע הזה של רצפה קשה, חסרת רחמים. את נשארת עליה, מדממת ועם זעזוע מוח מהנפילה, […]
עם צבעים אני יוצרת עולמות חדשים, מילים שנשפכות הופכות לכתמי דיו על ניירות תמידיים. אני מעבירה בעדינות קווים קווים כדי ליצור חלומות בדמות צבעים, מיליוני צבעים יותר מבקשת הגאווה, יותר […]
זה בעייתי קצת, אתם מבינים, להיות בין האנשים היחידים בעולם שיש להם כנפיים. זה מוזר, אנשים מסתכלים עליי ברחוב, מתלחשים עליי מאחוריי הגב. אני לא בחרתי להיוולד עם כנפיים, במיוחד […]
כמעט רצתי כשבחרתי ללכת מקצה העולם לקצה השני. נפלתי אל תוך אינסוף צבעוני, ולרגע מצאתי שזו לא אני. מישהו אחר שולט בגופי. בקצה העולם השני יש צוק, וממנו תהום של […]
אני רוצה לכאוב, כי מזמן לא כאבתי לא אהבתי, לא מצאתי את מי שיגן עליי שישמור עליי מהעולם הזה שגדול עליי העולם הזה שנופל עליי כמו בניין מנפץ אותי לרסיסים […]
אני רוצה את קולי מהדהד בהיכל התהילה הענקי, אני רוצה את פרצופי חקוק בכול ראש, את שמי כתוב בכול ספר היסטוריה. אבל מי יעריץ אותי? למי בכלל אכפת? הקול שלי […]
מי הרשה לך בכלל? מי נתן לך את הזכות? אינך מכיר אותי, איני מכירה אותך, ובכול זאת חשבת שזה לגמרי בסדר, לגמרי מקובל, לתת לי "מחמאה". סתם ככה, באמצע הרחוב, […]
עמדתי בחזה חשוף ובאף מדמם באמצע אולם ענק שקירותיו, תקרתו ורצפתו היו עשויים אבן אפורה גסה. מהתקרה היו נטיפים, ונברשות ענקיות שהפיצו אור נירות חמים. המוני יצורים ששמעתי עליהם רק […]
שנינו עזובים כמו כלבים ברחובות מתגלגלים מאשפתות לאשפתות לאשפתות אין משמעות בחזרות הן כאן בעיקר כדי להדגיש את הרגש שאני מנסה להפריש חרוז גרוע ומייגע ואני רוצה להתחבא כי אסור […]
אני מתעורר במקום חשוך, חשוך כל כך עד שאני לא בטוח שאני ער. יש רעשים מכול מקום, וזה משגע אותי. צלילים עמוקים שמהדהדים בחלל ריק. האוויר קר ודחוס, ויש לחות. […]
לעבוד, כי אם אני לא אעבוד אני אחשוב. לחשוב זה מסוכן, זה עלול להפחיד אותי. אם אני אפחד, אחרים ישימו לב. אם אחרים ישימו לב, הם יתחילו לשאול שאלות. אם […]
הצעקות. הדם. לא משהו שלא חוויתי לפני. זו לא המלחמה הראשונה שלי, ואני בהחלט מקווה שלא האחרונה. עוד מלחמה אחת ואשבור את השיא של אחי, השיא של השתתפות בהכי הרבה […]
אחת לכמה זמן אני בוהה בתקרה, כי משום מה זו הדרך הטובה ביותר לחשוב. אני מנסה לנתק את המוח, להוציא לו את הכבל מהחשמל, כדי שיפסיק לפעול לכמה דקות ואני […]
"כולם לצעוד!" "המפקד, לאן אנחנו הולכים?" "למלחמה כמובן!" "למה, אם יורשה לי לשאול, אדוני המפקד?" "כי כך נאמר לנו לעשות!" "ואתה, המפקד, אתה רוצה לצעוד למלחמה?" "אני, נערי, מעדיף לשבת […]
גם אם לא בא לי לנסות אני מנסה, ונרתעת. זה בדיוק מה שחשבתי שזה יהיה. והם כולם מריעים לי וחושבים "סוף סוף", ועל זה אני חייבת להם לפחות חיוך. אבל […]
החיים שאחרי הגשמת כול החלומות הם די משעממים. זה מה שחשבה לפחות רות פאבלוב בת השישים שסוף סוף סימנה וי על הדבר האחרון ברשימת ה"חייבת לעשות לפני גיל שישים" שלה. […]
ניסיון כושל אחר ניסיון כושל לכתוב משהו עמוק ומלא משמעות על החיים הבלתי משמעותיים שלי. כל כך עמוק שטובע בים אבל לא מעניין כי למי אכפת מעוד אדם שמנסה למצוא […]
אליס שכבה במיטה. אליס הייתה קשורה בחבלים. "אליס משוגעת" כולם אמרו, כי אליס ראתה ארנבים. ארנבים מדברים עם שעונים וכובענים מטורפים "ערפו את ראשה" היא צעקה מהמיטה בזמן שהאחות האכילה […]
אני כותבת בידיעה שיום אחד אני אגמר, אהפוך כמו מיליונים לפני לעפר. אני הולכת בשביל בידיעה שיום אחד הוא ייגמר, יהפוך כמו מיליוני שבילים לפניו לדרך ראשית, דרך סתמית, שתוביל […]
הנערה שטיילה על הירח איבדה את דרכה באינסוף השחור היא לא תמצא את עצמה היא לא תמצא דרך לחזור בין פלנטות וכוכבים אחרים, ישנה נערה שרוכבת על מטאורים בתקווה לשוב […]
החיה רדפה אחריו, לא מרפה מהטרף הבא שלה. הוא רץ, לא רואה דבר באפלת היער. החיה נהמה והתנפלה עליו, מפילה אותו לאדמה. הוא הסתובב ומצא את עצמו מול פיה המסריח […]
זה הולך ונעלם כמו מגעה של יד רכה, שבדיוק עזבה אותך בשביל יד רכה אחרת. זה הולך ונעלם כמו השמש היורדת מהשמיים אל הים ומעלה ריח שרוף, של אכזבה, של […]
27.12.2015 בחוץ לא יורד שלג. עוד מעט יום ההולדת הראשון שלי. עוד מעט היום שבו חיי השתנו. עוד מעט היום שבו עזבתי את הבית. כל זה, לפני יום ההולדת הראשון […]
על הילד שחי בגלגל ענק היה ילד שחי בגלגל ענק, אם זה לא ברור מהכותרת. והילד הזה לא היה ענק, הוא היה די קטן בסך הכול, נכנס יפה בתא הקטן, […]
המלחמה בתוכי לא נותנת לי מנוח. אני תקוע בחשיכה ובטרור של המין האנושי, לא בטוח אם לוותר. אני רואה את נערת חלומותיי מרחפת מעליי, רוח חסרת פנים שהצטרפה למיליונים שאיבדו […]
טוב אולי לא שנים. בכול מקרה, נעדרתי לכמה זמן. אז חשבתי לחזור, אני די בטוחה שהכתיבה שלי השתפרה אז זה יהיה נחמד להשוות בין הכתיבה של פעם לכתיבה של היום. […]