הסיפורים של לופה
אף אחד לא רואה כמה העיניים שלי יפות, כשאני בוכה. אף אחד לא רואה את הדמעות שזולגות על הלחיים, אף אחד לא רואה אותי נושכת שפתיים, בניסיון לבלוע את הרגשות. […]
אם מישהו עקב אחריי שם, חזרתי. וסליחה על הפרסום האישי, אני די נגד לפרסם את עצמי אבל חזרתי לוואטפאד, והאמת, חשוב לי להצליח. חשוב לי שאנשים יקראו את הסיפורים שלי. […]
כשהמוזיקה מתנגנת, זה קשה לא לזוז. הרעש שלי זורם לי בורידים כמו דם, נכנס לי מאוזן אחת ומסרב לצאת מהשנייה לא מוכן לצאת לפני שיתחיל מסיבה ישר בתוך המוח שלי. […]
And after everything I've done, after everything everybody did for me, I, ungrateful bitch, decided it was too much.
אתה מחליט ללכת, לצאת החוצה מהמקום הבטוח אל העולם הגדול. אתה כבר לא כל כך צעיר, אבל החיים לפניך. יש כמה שבילים שנמתחים עד אין קץ, אתה בוחר אחד ותוהה […]
משהו מתקדם בצעדי ענק וזה לא מתאים לי. הזמן לא נכון, התקופה הארורה לא קשורה, אבל משהו לא מרפה ומתגלגל במורד גבעה, כמו גולה גדולה ויפה, עם כל כך הרבה […]
"מה אתה רוצה חמוד?" הלב שלי צנח. מעולם לא אהבתי שפנו אליי ככה. עמדתי בשקט, בלי להוציא הגה, מול מוכר הגלידה הצעיר למדי, ולא הצלחתי להבין מה כל כך חמוד. […]
אני פיצוץ. אני המוות. ארמגדון של רגשות וכאוס אחד גדול בתוך אגרוף. אני שונא את הכוכבים ואני אחד מהם, אחד מאותם נוצצים גדולים וחמים שכולם סובבים סביבם. שמישהו יגמור אותי, […]
הילד שהציל אותה, קורט, היה מלא בכוויות. הפנים שלו, פנים יפות, היו מצולקות גם הן. הוא סבל המון, היא שמעה אותו גונח בלילות. ניה לא העזה להראות שהיא חזרה להכרה. […]
קורט לא הבין על מה כולם מתלוננים. החיים על אקסודוס היו גן עדן. שם, בסקוטלנד, גלאזגו, הוא היה חבר בכנופיה. הוא לא רצה לעשות את זה, בדיוק כמו שהוא לא […]
חג המולד היה החג השנוא עליו מאז ומעולם. האורות, השמחה המזויפת, הבזבזנות הבלתי נגמרת. אפילו כאן, על החללית, בזמן שיש נערים שגונבים רק כדי שיהיה להם מה לאכול ביום למחרת, […]
היא הייתה הפופולרית ביותר בקבוצת החדרים 4000 עד 4050. לא בגלל שאהבו אותה. לא בגלל שהיא הייתה יפה ולא בגלל שעל כדור הארץ, ההורים שלה היו שחקנים מפורסמים. סאמר האריסון […]
בוקר, או לילה, זה כבר לא משנה. העיקר שמתעוררים עם כולם, וחוזרים לישון עם כולם. אתה לא רוצה להיות בחוץ אחרי שהאורות כבים. אז באים הגנבים, המתנקשים. מי היה מאמין […]
תופים בבקשה… אז בחרתי את החוקים לעולם המשותף שלנו (אם זה ילך טוב, תציעו אתם חוקים לעולמות הבאים). הסיפור צריך להיות בעל עשרים פרקים או פחות! לא יותר! מיקום: חללית […]
מה אתם אומרים, שנבחר עולם, נבחר זמן, נבחר דברים מיוחדים שקורים בעולם, וכל אחד יצטרך לכתוב ספר שלם (נגיד… עשרה פרקים לפחות?) על דמות מאותו עולם? לדוגמה, ממלכה סטייל ימי […]
"איך קוראים לך?" הוא שאל. כל כך הרבה זמן לא שאלו לשמי, שלקח לי רגע להיזכר בתשובה. "ג'ו." עניתי. "זה שם של בן." הוא אמר. "אתה ממש חד הבחנה." השבתי […]
לרוץ זה כל מה שאני יכולה לעשות. הסתכנתי, ועכשיו אני משלמת על זה מחיר. עדר של חיות פרא שפעם היו בני אדם רודפים אחריי ואחרי הילד שאוחז לי ביד, מפוחד […]
"אחרית הימים הגיעה" הייתה הכותרת הראשית בעיתון החדשות שמצאתי ברחוב. התאריך גילה לי שזה אותו עיתון מלפני שנה, זה שבישר לעולם לראשונה את הבשורה המרה שכולנו עומדים להיכחד. זה לא […]
לקום זה תמיד קשה. לקום אחרי שהכו אותך זה בין הקשים. לא קשה יותר מלקום בבוקר ליום של בית ספר, אבל בהחלט בעייתי. במיוחד כשמי שהכה אותך עדיין עומד מעלייך […]
הן תוקפות את מי שלא מוכן, את מי שהכי לא קשור, את מי שלעולם לא יעז לפגוע באדם. אמזונות של קו מחשבה, הן מגיעות משום מקום ופוגעות. הן תוקפות בלילות, […]
אני יכולה להיות מי שאני רוצה. זה המשפט החשוב ביותר שאמרתי לעצמי. אמרתי אותו לפני שנה בדיוק, יום לפני מצעד הגאווה. אני יכולה להיות מי שאני רוצה. וזה לא משנה […]
אני משוגעת ולמי בכלל אכפת שבראש עוברות לי רכבות מלאות מחשבות כשבכול קרון יושבות אחרות, ואז מגיעה התאונה והן מתערבבות. הן שוכבות מדממות אחרי התנגשות ברכבת מחשבות אחרת, הן גוססות […]
כשאני עוצמת את העיניים אני רואה אותך, מרחף מעליי כמו רוח רפאים, רודף אותי ולא מוכן לעזוב. אני מנסה לא להירדם, כדי לא לראות את פניך. העייפות גוברת, העפעפיים נעשים […]
כשמשהו כל כך חשוב קורס לנגד עיניך, אפשר להישבע שהלב שלך קורס איתו. זה מין כאב בלתי מוסבר, רצון עז לשחרר את כל הרוע בבכי, כאילו זה יעזור. מישהו אי […]
אני יכול לצאת מכאן, אבל תמיד חייב לחזור. כאילו מחובר אליי איזה גומי, שנמתח ונמתח עד שמגיע לשיא המתיחה, ואז אני עף אבן מרוגטקה ישר אל ארץ לעולם לא. "פיטר," […]
אם אי פעם היה לי כוח על, הייתי רוצה את הכוח ליצור אנשים. כמו אלוהים או משהו בסגנון. ליצור אנשים שיאהבו אותי ואני אוהב אותם, או סתם כאלה שיעשו בשבילי […]
סוף יום הלימודים הגיע מוקדם מהצפוי. היילי עמדה על יד חניית האופניים וחיכתה לכריס. לבסוף היא ראתה אותה. כריס התקדמה אליה עם אמנדה, הנערה בעלת השיער החום, ועם שלושה בנים. […]
האוזניות והמוזיקה ליוו אותה ליום הראשון שלה בלימודים, שהיה באמצע השנה. היא נכנסה דרך שער בית הספר אל המרחב המגודר ומלא הנערים. בצעדים מהירים ומבוהלים היילי התקרבה לבניין המקושט גרפיטי […]