הסיפורים של עדן נחום
נקודת מבטו של אמית: שכבתי על המיטה, היא שכבה לידי כמו אז. רגלה וידה השמאליות מונחות על גופי, רגלה הימנית לצידי וידה הימנית מלטפת את שיערי, באהבה בלתי נגמרת. היא […]
אז אני כותבת פה, כי לא תמיד שמים לב לרציתי להוסיף. בקשר לסיפור "אח שלה"- לא הפסקתי אותו פשוט היה לי רעיון נדיר לסיפור חדש אז אני אכתוב את שניהם […]
תרדו קודם לרציתי להוסיף: *** נקודת מבטה של מוריה: "אתה חושב שהיא כועסת עליי?" שאלתי את גיא שישב לידי, מרוכז במשחק בכדורגל בדבילי שלו. "היא לא דיברה איתי כבר כמעט […]
– הודיה -אהה? -זוכרת שאמרת שתחזרי אליי, ולא חזרת. -… -זוכרת? -זוכרת. -התגעגעתי אלייך. -את מכבידה עליי. -°_° מה? לא התגעגעת אליי? -לא. -אבל.. יש לי המון מה להגיד לך. […]
נקודת מבט של רותם: נכנסתי לחדר הלא מוכר, זורקת על הרצפה את התיק הגדול שהיה תלוי על כתפי. סקרתי את החדר בעיני. שלוש מיטות, שולחן פינתי, מחשב נייד, 3 ארונות […]
אני יודעת לבטא את עצמי בכתב. במילים אני תמיד נשמעת מגוחכת כל כך… כאילו לא משנה מה אני אגיד זה ישמע ילדותי ומפגר. זה כבר חודש וחצי, חודשיים בקרוב שאני […]
את רואה אותו מרחוק. הוא כל כך הטעם שלך… הגוף הרחב שלו.. והידיים החזקות, או החיוך הרחב כל כך.. הגובה שלו שתופס את מבטך, או להפך זה שהוא לא הכי […]
היא פקחה את עיניה באיטיות, גיא עמד שם. לידה בכל מצב, תמיד, כרגיל.. הוא חייך אליה וליטף את פניה.. "איך את מרגישה, אחות?" הוא קרא לה בשם הזה.. שאם זה […]
השמחה על פניי ומתרחב חיוכי והאושר אותי מאיים לאבן ואומרים כל חיי ששבר פנימי רק דבר חיצוני עוד יוכל לתקן ובראשי זכרונותי והווה כאן מולי ואת העתיד לעולם לא אוכל […]
אני מתאפקת, לא להתעצבן, להבין אותך, לבקש סליחה על דברים שלא ידעתי שעשיתי. אבל די, באמת די. את עוברת את הגבול. את אומרת שלא מציק לך שאני חברה שלו, של […]
רותם יצאה מבית החולים. זורקת חיוך מהול בעצב לשומר ומברכת אותו בברכת לילה טוב. את השנאה שהיא הרגישה כלפי עצמה כרגע, היא לא יכלה לתאר.. ולא לדבר כמה היא שנאה […]
פעם ראשונה. פעם ראשונה שאני יושבת, ולא מצליחה לבטא את מה שאני רוצה או צריכה לבטא במילים. וקשה לי. כי אין לי כבר מה לעשות. רציתי. רציתי מישהו שיהיה שלי. […]
שיחה ביני לבין עצמי 3 בלילה. -הודיה -אה מאמי? -שומעת רגע? -כע -ראית את התמונה הזו, שמישי העלתה בפייס? היא כתבה שנועם חבר שלה ושייך רק לה -איזה נועם? -נועם, […]
אני מתחרפנת! מה זה החסימה כתיבה המטורפת הזו? התחלתי סיפור וכמעט חודשיים עד שלוש לא העליתי פרק! יש לי צפיות ואמרו לי שהסיפור מעולה אבל אני פשוט ריקה, אין לי […]
אני רוצה אותך פעם לבד. בלי כל מעגל החברים הזה שלך, זה שגורם לכל הפוזה שלך לצאת החוצה. שתהיה אתה, אמיתי, כמו שהיית אז, בפעמים שדיברנו רק אתה ואני לבד. […]
5.2-6.2 יומולדת. יומולדת?? יומולדת. דמיינתי אותה אחרת. דמיינתי אותה איתך, עם הבנאדם שעד לפני כמה שעות היה זה שאהבתי. דמיינתי אותנו יושבים, רואים איזה סרט. אני מניחה את הראש על […]
החיוך שלך, רחב כזה, קצת לא דופק חשבון למי שמדבר. והעיניים הצוחקות האלו שלך… שממכרות אותי אליך בכל פעם מחדש. הזכרונות שחוזרים שוב ושוב בכמה רגעים אחדים פעם אחרי פעם […]
היא אומרת שהוא אבא שלי. ושלא מתאים שאני אצעק עליו אחרי כל מה שהוא משקיע בי. היא לא מבינה שעם כמה שהוא נותן לי כסף.. וקניות.. והכל.. אני פשוט לא […]
את מי כל כך קשה לא לאהוב? לא לשמוע, לא לדעת שום דבר. על מי כל כך קשה לי לא לחשוב? רק לדמוע, שוב לגעת בלב נשבר. את מי אני […]
מוריה עשתה את צעדיה האחרונים לפני כנסיתה לכיתה כששמעה את קולו של עמית. "מוריה.. חכי רגע מוריה שניה נו.." היא עצרה והסתובבה, מעיפה בו מבט מעייף. "מה?" עמית שתק, תוקע […]
את חברה שלי. הצחוקים שאני עושה איתך כשאת בראש, והשיחה שאני מנהלת איתך כשאת מבינה. שוב פעם בגלל טעויות שאני עושה הכל נהרס. את באמת חשובה לי יותר מהכל. יותר […]
אז… פעם ראשונה שאני כותבת ממש סיפור בהמשכים ומגיעה לפרקים 15-16… בפרקים הקודמים היו לי הין 120-200 צפיות.. בפרקים האחרונים יש פחות. וגם אין תגובות… שאלה: אתן\ם אוהבים\ות את הסיפור? […]
רותם ישבה בחדרה. מנסה להבין מה בדיוק קורה.. היא כבר לא הרגישה לבד. היא הרגישה מקולקלת…מקולקלת כל כך. היא אפילו לא הרגישה עצובה מהפרידה הזו כי זו לא הייתה אהבה. […]
רותם התעוררה אל בוקר סגרירי של סתיו. היא הרימה את עיניה. הביטה במראה מולה. פניה היו אדומות. שיערה היה די פרוע. החולצה הייתה עליה ענקית, כרגיל.. היא התפתטה להשאר היום […]
לקום בבוקר לעוד יום רגיל בבית או בבית הספר לזרוק על עצמי חולצה ומעיל לעבור שוב את אותו הגשר. הימים עוברים חולפים במהירות והזכרונות כבר די מטושטשים סיפור אחר נבנה […]
רותם שמטה את הפלאפון מידה, לא מבחינה חרגע שהוא נופל על הרצפה, כמעט מתנפץ, אבל לא. היא הרגישה שיש אלפי אנשים סביבה, תמיד הייתה הילדה המקובלת, האהובה; אבל אף איד […]
האהבה הזו שכולם מדברים עליה… האהבה הזו שקיימת בסרטים, בסיפורים… האהבה הזו שמסומלת בלב יפיפה ואדום בראשי החוצות… האהבה הזו שמוחדרת על ידי חיציו של קופידון.. האהבה הזו… האם היא […]
דניאל נכנס לביתו, נוחת על הספה הרכה ביאוש. "היי אבא" נכנסה מוריה לסלון, מחפשת בעיניה אחר המטען. "מה היאוש? בעיות בעבודה?" "לא מאמי.. סתם עייפות.. את יכולה להכין לי קפה […]
דניאל שלי, אני מתגעגעת אליך בלי סוף דניאל שלי. דניאל שלי יקרר, איפה אתה היום? אני מתגעגעת ורוצה לשמוע את קולך, רוצה לראות שאכפת לך דניאל שלי.. דניאלל דניאל… חלמתי […]
רותם נכנסה לכיתה, היא ראתה את מוריה יושבת על עדן החלון של הכיתה.. הכיתה הייתה מלאה אנשים.. מוריה אפילו לא שמה לב אליה… היא יצאה מכיתה והלכה סביבה, היא הגיעה […]