הסיפורים של רפי דנן
כל התלמידים בכיתה עסוקים בלציר אותי. כולם מלבד ענת. הבדים על שלל גודלם ניצבים על גבי הכנים הפשוטים, על השולחנות צנצנות זכוכית מלאות מים בכל מיני צבעים. חלקן מכילות חומרי […]
"זה מהמורה. היא…אה, היא…שולחת לך". מפגרת אחת. סתומה. מגיע לך להינטש שוב. חמש שנים שהיא לא מראה סימן חיים, לא מרימה טלפון אחד אפילו. רק: "אני חיה והכול בסדר", זה […]
בשתיקות שלנו ישנו מתח עצום . גירוד סתמי במצח כחכוח גרון, מבטים מהירים השמימה, אצבעות מטיילות בשיער. לשתיקות שלנו ישנה שפה מיוחדת . השתיקות שלנו מפחידות אותי ואותך בבואן. כשכל […]
כאשר היית בתוכי נגעתי בסוד החיים, רקדתי עם מלאכי השרת ושחקתי שחמט עם אלוהים. כאשר היית בתוכי הייתי צנצנת הצבע שהכילה בה את תרכובת גוון הים. ככל שהעמקת בי חדור […]
זה שוב השקט הזה, המופר רק על ידי רחש העפרונות, הנעים במהירות כדי להנציח את גופי העירום על הנייר. כל אחד מהם רואה אותי מזווית שונה, ועל כן אני כבר […]
בשעה שפנינה מזיזה את דוגמנית העירום לקראת התנוחה הבאה, כולם מחליפים דפים. זה מצחיק אותי הרעש הזה, של קבוצת אנשים המעבירים דפים בתזמון מדויק, כמו נגנים בקונצרט המעבירים את דפי […]
משהו מציק לי, ולא ברור לי מה ולמה. אני משלימה את החנייה בנסיעה זהירה לאחור ומחכה להרגיש את מפגש הגלגלים עם המעקה. המנוע כבה ואני מקדישה עוד רגע להתבוננות במראה […]
נעמה נולדה אל אמצע שנת האבל נולדה נעמה אל שנה למודת סבל. נעמה נולדה והגיחה לאוויר העולם נולדה נעמה ואת סבתה לא תראה לעולם. כשנעמה תגיע לגיל שבו שואלים אביה, […]
ברוש עובר לי בחלון נוגע בכיווני הרוח ולפעמים משמש מתרס. חוצה את מסגרת החלון המלבנית מוסתר לעתים בווילון הבד, מציץ בעין אחת אליי. ענפיו מביאים לי ירוק דהוי מאבק מחטיו […]
אחר צהריים אחד של יום חול, היינו ישובים, חבורה של צעירים וצעירות, במרפסת של יונתן, דייר אחד החדרים בבלוק השכונתי. על שולחן-מרפסת עגול ניצב חצי אבטיח אדום ועסיסי, בו תקוע […]
על הדשא הסמוך למגרש המשחקים, רודפים שלושה כלבים זה אחר זה במשחק שאינו נגמר. עדן שלה הקטנטונת, שהיא גאה להכריז בפני כולם כיצד זו ירשה את העיניים התכולות שלה עצמה, […]
כשהייתי ילד ממש קטן אי שם בתחילת שנות השבעים, לא היו טלביזיות בבתי החברים בקיבוץ! היו כורסאות ושולחנות גדולים, היו דודי נפט בחוץ ומקלטי רדיו גדולים שניצבו על שידות רחבות, […]
כשנכנסתי בפעם האחרונה אל חדרו הצנוע של סלמאן, ראיתיו ניצב מעל מיטתו היחידה ועליה מזוודה ישנה פתוחה. על גבי המיטה היו חבילות בגדים, וסלמאן היה עסוק בניסיון לדחוס אותם פנימה […]
פגשתי אותך רובצת על ענן והתאהבתי בך כמו שאפשר להתאהב רק בך. עכשיו את מונחת ישנה על מצע צמר גפן בתוך קופסת נעליים לבנה, שריח הנעליים החדשות מהחנות, עוד עולה […]