הסיפורים של רפי דנן
היי. בואו תבינו בבקשה מה זה אומר להיות תושב עוטף עזה. מאז ההתנתקות שלנו מעזה, החמאס השתלט על כל רצועת עזה. כל היישובים בקו הקדמי אחרי הגבול עם הרצועה, הפכו […]
עוד שריפה בעוטף עזה כילתה עשרות דונמים של חורש. האש השתוללה שעות בלי מעצור, כתומה ומאכלת. צורבת בבשר החרוך. צורבת בתודעה צבע אדום. צבע אדום. צבע אדום. אני רוצה לראות […]
הלילית הלילית היא כמו החלילית היא נשמעת תמיד באווירה כללית כמו משאית בטון הנוסעת ברוורס היא כמו גננת בלי ביציות ביוקנעם עלית. הלילית הלילית מסתתרת באפלולית מונוטונית אבל גם נשמעת […]
מזה כמה שנים אינך מזיק. אינני מתכוון לזה שאתה נמצא בתוך ארון עץ עמוק עמוק באדמה. לו היית עדיין בשיאך, בטוחני ששום ארון עץ עמוק עמוק באדמה לא היה עוצר […]
לפעמים אני קצת מקנא בגואל רצון. לא שגואל רצון היה דמות חינוכית או משהו כזה. לא ולא. גואל רצון היה דמות נוראית. נוראית. גואל רצון היה מנהיג של כת. הוא […]
האיש שצילם את המדינה סגר את התריס הכניס את הזום פנימה פירק את העדשה אטם את מצלמתו הכניסה לתיקו ונפרד. האיש שצילם את המדינה נכנס אל אלבום תולדות הארץ. ועכשיו […]
אינה מתעכבת אצלי אף לרגע אחד פעוט. אצה רצה לה דרכה במעלה המדרגות. ממהרת לענות להודעות המחזרים הרבים, אשר על- כן אינני מתלונן אינני מתלונן. אינה מתעכבת אצלי אפילו לחצי […]
חידודים חידודים העור העוטף את בשרך, חידודי חידודים נקבוביות הדם השואבות אל תוכך מתוכך ואלייך. אוושת הרוח אור היום מגע. עצמך נוטלת מחשבה ומטיילות בסח– איתך ואלייך באות וחולפות נמזגות […]
על הזמן שחיכית על הזמן שציפית שבקושי מחית ובסתר בכית. על מה שנמנע ממך לקבל על שלא התפתית להתאבל על עצם זה שהחזקת מעמד וששעון חייך עצר מחוגיו ועמד. על […]
כמו חלום "אימא…" הקטנה מזנקת על אור כשזיק של אש בעיניה. "ילדה יפה וגדולה של אימא, איך שאני התגעגעתי אלייך… כאילו התחבקנו ככה פעם אחרונה לפני חודשיים." "אם… את יודעת […]
שימו לב! זהו הפרק הלפני אחרון! ביום שישי כמובטח הפרק האחרון בסיפור. הבריחה הגדולה לחופש אני בשוק מגודל המקום. אנחנו מובלות לאורך מסדרון צר שמצידו האחד נמצאת המסעדה עצמה, ומצידו […]
הילד הזה הוא אני. לא הלכתי לשום מקום ולעולם לא אלך. לא ניסיתי מעולם לשכוח או להדחיק, לא ניסיתי לצבוע מראות איומים בצבעי הסוואה תמימים. הילד הזה עוד שומע היטב […]
קן הקוקייה כמו שאור עודה מהרהרת איך נוכל לצאת מהבלגאן, סביב השולחן שלנו מופיעים שני גברתנים סמוקי לחיים, איש-איש בדרכו שלו, ואינם פוצים פה. אור ואני מחליפות מבטים ולא עובר […]
כשאנחנו רוכשים אותה היא מהווה את כל העולם עבורנו! "חדש מהניילון" "כלום קילומטראז'" "אין להשיג כמוה בארץ" "לא אוכלת דלק בכלל" וכהנה וכהנה וכהנה. מספרים למשפחה מספרים לחברים, לשכנים, לקולגות. […]
היום הרגשתי בנוכחותה של ישות אחרת. זה קרה במעלית בבית החולים סורוקה, כשהגענו לבקר את חמי. נכנסנו למעלית, שלושה מבוגרים וילדה אחת, ולחצנו על כפתור לעלות לקומה הרביעית. בהגיענו לקומה […]
הפתעות ועוד הפתעות המלצר היקר שלנו מגיע ובידיו מגש עמוס כל טוב, ההזמנות שלנו. "אוי… כמה אנחנו מאושרות לראות אותך." אור אומרת ומוציאה מהבחור חיוך ספק מבויש ספק לא. "אוי… […]
את חובקת בגופך השופע בשר גוש מפוסל בשיש, בסכין קצבים פורסת ערוותך על גבי מפשעתי הדוממת. נפש האמן אשר בך יושבת על כל פטמה משדייך משרטטת קווים לדמותך. פטמותייך דופקות […]
היום עשיתי מעשה אמיץ היום הנחתי את האגו בצד היום שמתי את ערך החברות במקום הראוי לו בלבד. ניגשתי וגיששתי, את זמנו הקצר ביקשתי ומילה אחת לחשתי- סליחה! "אוהב אותך […]
ארוחה זוגית במרינה קשה לי להגיד שהביקור הזה של ליאת אצלי עשה לי טוב, למעשה, ההיפך הגמור מזה. מצד אחד אולי זה טוב שמישהו בא ומראה לי את הסיכונים והמגרעות […]
כל מיני ביקורים גוש הפרווה המדובלל, עליז ושמח כהרגלו מקבל את פניי בבית והוא לבדו שם. אפילו ירון איננו לשמחתי הרבה, ליתר ביטחון הצצתי לתוך החדר שלו ומצאתי שהשאיר את […]
פעם, מזמן, באמצע שנות השמונים, התפרסם שיר פרי-עטי במגאזין ספרותי נחשב. הדבר כמובן הסב לי נחת רבה. מרוב הפעמים ששבתי וקראתי את השיר, כשהוא מתנוסס לו במגאזין כה יוקרתי, התקבע […]
אור חלק ב' שקט. שתינו בהחלט שקטות למדי והרעש היחיד הוא תזוזת משענת המיטה החורקת מעט. לא יודעת מה אני מרגישה כרגע. לא יודעת. אחר כך כן יודעת. זאת אומרת […]
מלבד קול הרוח המכה בקירות והגשם המוליך נחלי אדמה אל הים הרחוק, וקולה שנושם נשימות הולכות וגוברות והולכות וגוברות עד לרגע השיא. מלבד שירים מטופשים שלא נועדו לקריאה כתותחים שלא […]
במקום בו מונחת אורגזמה מונחות גופות אנשים לאחר מעשה ורב הנסתר על הגלוי. עדיין נושמים בכבדות עדיין חיוך עדיין טוב. כלי-מיטה זה בזה שזורים זה בזה חולקים זה לזה אומרים […]
בכל פעם שאני פותח את דלת ארון הבגדים, היא מציצה אליי וקוראת לי. חציה חבוי בין מכנסי הג'ינס לחולצות הפלנל, חציה גלוי והיא פשוט מבקשת, מתחננת, קוראת לי לקחת אותה […]
אור חלק א' לילה חם. היתושים המעצבנים האלה עוקצים יותר פה מאשר בחדר השינה. גידי היה צריך להיות כאן במקומי. לא אני זאת שמגיע לה להתהפך מצד לצד בניסיון למצוא […]
גידי חלק ב' "מה את אומרת?" "נראה… לא יודעת." אני מצידי להוט להמשיך ולדחוק אותה לפינה במשפטים כמו "את מבטיחה להקדיש לזה מחשבה?" או "אל תשכחי שבעצמך ציינת את העובדה […]