הסיפורים של אווה רוז
"זה… אני. אתם בטח שואלים איך הגעתי למצב הזה. תנו לי רק לנער מעליי את הרעד הזה שאוחז לי בגוף ואני איתכם. זה כמו לבוא מהחום ולהיכנס לחדר עם מזגן […]
אמא שלי הייתה האישה הכי גבוהה בגן השעשועים השכונתי כשהייתי קטנה, ועם כל הקעקועים שלה הייתם גם עשויים לחשוב שאף אמא אחרת לא תשב אתה כשאני ואחי שיחקנו. בעצם, גן […]
בין גן הילדים לאחוזת הזאבים כאמור, הייתה סמטת פו. זו הייתה סמטה צרה, שהייתה מפורסמת בחתולי הרחוב שלה ופרחי השושנה שפרחו ללא מגע יד אדם בין מרצפותיה. בשעת לילה מאוחרת, […]
היה בעיירה גם גן ילדים. אם תלכו מערבה אל הים מאחוזת הזאבים, דרך סמטת פו, גני הסחלבים, הקצבייה והכלביה, תגיעו אליו. זה היה מבנה קטן, צבוע בצבעים בהירים ופסטליים. בחצר […]
והיה בעיירה גם מועדון ריקודים. אל המועדון היו מגיעים כדי לשתות אלכוהול זול, או יקר אם היית ראש משפחת דטרויט, ולרקוד עד עילפון. המועדון נראה כמו קובייה קטנה, מבפנים היה […]
בעיירה היה גם בית קברות, קרוב מאוד לחורשת יער העצים השחורים, ממש צמוד לפארק השמש. בבית הקברות הזה המצבות נראו כמו ממתקים, חלקות ללא רבב ומבריקות מלובן. כמו ביצים הן […]
פעם היה בית, והיה בו גם מנהל. בעיירה בלא שם במדינה שכולם שכחו לפני שנים. וזה היה סוף העולם. זה לא באמת היה סוף העולם, אבל זה מה שיספר לכם […]
בעיירה הייתה כנסייה. כנסייה נקייה, בפיקוח הכומר דניאל, מצוחצחת ללא רבב, חמורת סבר אך מזמינה. ועל הכנסייה, בוקר אחד, ישב אדם. סתם אדם. שיער שחור, עיניים שחורות, בגדים שחורים, דמעות […]
בעיירה אחת, במאפייה אחת, נתלה שלט ולשונו : "אוכל בחינם לעניים". עניי העיירה פקדו את המקום יום יום, ממלאים נחירי אפם בריח הלחמים והלחמניות. המאפייה הייתה מצוחצחת ללא רבב, חלונות […]
הסכין הזאת הייתה עליה עכשיו.היא הרגישה את הקור מתפשט דרך השמלה השחורה שלה. "אני לא מבינה למה לא יכולת להתגבר עליו בעצמך."המבט שלה היה קודר.התמונות מאותו הלילה שיפדו את מוחה […]
ימים חלפו,שבוע ושבועיים,כל אחד בביתו החדש.שרון אף פעם לא היית אישה נחמדה במיוחד,או טענה להיות אחת כזאת.אנשים חשבו שהיא נחמדה ממבט ראשון.היא הייתה מוקפדת בלבושה,חייכה הרבה (חיוכיה היו נראים כמו […]
בראשון בפברואר, עזב ג'יידן וילינגהם את שרון וילינגהם, והיא חזרה להיות שרון דטרויט. בראשון בפברואר, שרה תפרה פצע אחרון שקיבלה במתנה מאביה כמתנת פרידה בעזרת המחט הכסופה שלה וחתכה את […]
היא הלכה בגשם, בלי מטריה. אוזניות היו נעוצות באוזניה והיא שרה לעצמה. "תנו להכל להישרף…תנו לכולם לצרוח…" היא שרה לעצמה בגשם,כשטיפות המים הקרות נוזלות על פניה. אופנוע גדול וכבד עצר […]
חלק 1- הבית שליד הנהר *** "היצר הרע הוא אחד האינסטינקטים הראשונים של הלב האנושי." -אדגר אלן פו *** "ירח רצית להיות אמא…" "אך אהבה לך מנין? ומה נעשה?" "הו […]
"הרמתי תפוח אדום ומתוק, כל כך אדום היה,שהתחלתי לצחוק. טבלתי אותו בשחור ירוק, והוא היה יפה כל כך,ומשכתי לצחוק. מיקמתי אותו גבוה על המדף, וחיכיתי בשקט,כשהוא נרקב ונשחק. הוא היה […]
כששרה תביט בדניאלה היא תראה את עצמה.שובבה יותר,לעגנית יותר,וחייכנית יותר. כשדניאלה תביט בשרה היא תראה את עצמה.סגורה יותר,פוחדת יותר,וסובלת יותר. אבל הן אחת,הן תמיד יהיו כאלה. והנה,באותו יום גשום של […]
כששרה תביט בדניאלה היא תראה את עצמה.שובבה יותר,לעגנית יותר,וחייכנית יותר. כשדניאלה תביט בשרה היא תראה את עצמה.סגורה יותר,פוחדת יותר,וסובלת יותר. אבל הן אחת,הן תמיד יהיו כאלה. והנה,באותו יום גשום של […]
אבל מוטב שאפסיק לדבר על מה שהיה יכול לקרות ואעבור לדיבורים על מה שבאמת קרה.מכיוון שהחיים הם אוסף של דברים טובים שיכלו לקרות ולא קרו. הטיפות של הגשם זלגו על […]
השעה הייתה מאוחרת בלילה. וטיפות המים חסרות הצורה נטפו על חלון הזכוכית בקומה הראשונה של הבית ההוא, ליד הנהר. בכל שכונה יש את הבית ההוא, שגם בליל כל הקדושים מפחדים […]
הם עמדו אחד מול השניה. עיניה החומות מול עיניו הירוקות.והיא עמדה בצד וצפתה.עיניה החומות מתרכזות בו וידיה מקמטות את בד שמלתה הקצרה. הוא העביר ביניהן את מבטו.שמלה קצרה,שמלה ויקטוריאנית.שיער פזור,שיער […]
אני לא יודעת אם המקום הזה היה רחוק מהמקום שבו אתם נמצאים עכשיו,אני לא יודעת אם הוא היה קרוב,אבל לא הייתי ממליצה לכם לחפש אותו באטלס או בגוגל,אתם פשוט לא […]
אוריינטל צדקה.קרסוטה נהרגה,אג'רסייה נהרגה,ג'ין נהרגה,אביה של אוריינטל נהרג,רק סקרומנוסט ואקווה נותרו עומדות.אבל הלוחמים כיתרו אותם.הם פלשו לכל חדר במקדש. וכשאוריינטל ראתה את זה היא רצה לחדר שבו הוחזקו אחיה.אבל זה […]
עיניה של צ'יף אקווה התרחבו מאוד.היא הרימה את ידה והתכוונה לשלוח בהם דוקרני קרח,אבל אז התחוורה לה העובדה הנוראית.אין לה או ללוחמות כוחות.הן משותקות לגמרי.אבל המצב עדיין לא היה נואש. […]
אוריינטל השאירה את השערים שפתחה בעבור קודה פתוחים,אבל שמה פעמיה אל עולם הרוחות.היא זכרה להגיע אל העיר הילריוס,בירת הרוחות.בעולם הרוחות משלה מלכה,ולא מלך.זה נכון שוונג,רוח הצדק,כונה גם הוא מלך,אך המלכה […]
הניצול הציני שניצלה אוריינטל את אהבתו התמימה של המלך אליה הי מחליא אותה בימים אחרים.אבל עכשיו לא היה לה אכפת.הוא הוריד ממדף ספר גדול ועב כרס ועלעל בו.\"מתי היא נפטרה?\" […]
הנסיכה וניקס הגיעו לבית היתומים קרוב לשעת חצות.הנסיכה לא יכלה לשמוע אף צחוק או משחק מהבית,ופחד החל לכרסם בה. \"אל תפחדי נסיכה,\"ניקס כמו קראה את מחשבותיה.\"יהיה לך טוב שם.\"הבטיחה. \"את […]
קודה הצליח לשכן את אוריינטל בחדר שלו לזמן מה.למרות שהיא טענה בתוקף שהיא לוחמת,יכולת הטיפול שלה בבית העלו השערות מדוע היא התנגדה להיות עקרת בית. החדר של קודה נוקה מאבק,החלונות […]
אוריינטל התעוררה בכמחצית הדרך,שכובה וכואבת במרחק כמה מטרים מהגברים שלכדו אותה.במבט ומוח מטושטשים היא בחנה את האפשרויות.את החבלים שקשרו אותה היא יכלה לחתוך במהירות,היא ידעה,אבל מה לאחר מכן? חזרה לארמון […]
אוריינטל הסתובבה בארמון שלה כאחוזת טירוף,הנסיכה לא באה לבקר אותה קרוב לחצי שנה,ובינתיים עלה זמן השהייה המצטבע שלה עלה לכמעט שנה וחצי,ובכל אותה העת הלך הקרח שלה והאדים והאדים והאדים. […]
לנסיכה זו-צ'או לקחו כמה ימים כדי לצאת מאזור העיר ולהתרחק מהאנשים.ארץ טרייב ביסודה הייתה ארץ מדהימה.השמיים שלה היו כחולים כהים וזהובים והעננים שבה היו ענקיים כגושים של צמר גפן,נמוכים מאוד […]