הסיפורים של צורצור

הוֹ גֶּשֶׁם: הִתְמַקֵּם וּבוֹא. גֶּשֶׁם אָהוּב: רֵד וְטַפְטֵף, שׁוֹמֵעַ וְעוֹטֵף. רַק אֲנִי אַתָּה וְהַגֶּשֶׁם בְּרִקּוּד חָרְפִּי בְּהִלּוּלָה בְּשִׂמְחָה בִּזְרִימָה בִּנְשִׁימָה פִּתְאוֹמִית. הוֹ גֶּשֶׁם, בּוֹא. וְאַל תֵּלֵךְ. הִשָּׁאֵר עוֹד קְצָת. כְּדֵי […]

(Verse 1) I feel the rhythm of the night, With colors flashing, burning bright, These cracks in my heart, they tell my tale, Each one a story, they will not […]

קְרָעִים בַּלֵּב, שֶׁאִם אֶתְפּוֹר לֹא יִהְיוּ לִי מַסְפִּיק טְלָאִים. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתֵּדְעוּ: יֵשׁ לִי קְרָעִים בַּלֵּב. אִם אַתְחִיל לִסְפֹּר וְאֶחָד אֶחָד אוֹתָם אַעֲמִיד, כַּנִּרְאֶה שֶׁיָּצוּצוּ עוֹד מִסְפָּרִים. קְרָעִים בַּלֵּב, וְאֵין […]

שֶׁנֵּדַע לִסְלֹחַ, וְאֶת הַלֵּב לִפְתֹּחַ. שֶׁנִּסְלַח וְנִתְכַּוֵּן, אַךְ נִזְכֹּר לְפַרְגֵּן, שֶׁנִּזְרֹק מִלָּה טוֹבָה וְשֶׁנִּפְעַל בְּכַוָּנָה. שֶׁנֵּדַע לִמְחֹל וְלִשְׁכֹּחַ מֵהָרַע מִכֹּל, שֶׁנֹּאהַב וְשֶׁנַּזְכִּיר: אֶת מְאֹרְעוֹת הַשָּׁנָה לְהַבְהִיר. שֶׁנִּמְחַק אֶת הֶעָבָר: אֶת […]

365 יָמִים כְּבָר לֹא מַמָּשׁ בָּאָפְנָה, 365 יָמִים כְּבָר מִמִּזְמָּן הֵם בְּעֶצֶם שָׁנָה, 365 יָמִים שֶׁהֵם שָׁם וְנִלְקְחוּ מֵעֵבֶר לַפִּנָּה, 365 יָמִים שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר: חֲטוּפִים, שְׁבוּיִּם, בְּנֵי עֲרֻבָּה. 365 יָמִים […]

אֵיךְ אוֹמְרִים "שָׁלוֹם", לְמִי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אָמַר שֶׁיַּעֲזֹב? אֵיךְ קוֹרְאִים לְאָהוּב מִמֶּרְחַקִּים, שֶׁלֹּא חָשַׁב שֶׁלֹּא יַחֲזֹר? אֵיךְ שׁוֹאֲלִים "מָה שְׁלוֹמֵךְ", כְּשֶׁאֵין לְךָ אֶפְשָׁרוּת לְחַבֵּק אֶת אִשְׁתְּךָ? אֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁ"הַכָּל בְּסֵדֶר"?! […]

בִּזְכוּת אוֹתוֹ הַשְּׁבִיל, שֶׁאֵין אוֹתוֹ כֻּלָּם בּוֹחֲרִים, יָצָאתִי לְדַרְכִּי בְּמֶחְקָר לֹא רָגִיל. אֵי-שָׁם, בֵּין פִּתּוּל וְעִקּוּלִים, מָצָאתִי מִלִּים בְּאוֹתוֹ הַשְּׁבִיל, אוֹתָן הַמִּלִּים הִתְהַוּוּ לְצִיּוּרִים. וְכָךְ, בַּשְּׁבִיל שֶׁבָּחַרְתִּי לָלֶכֶת, בְּתֵזָה לֹא […]

[…] "הוא יצא והוא לא חזר.. וכל שבלב נותר הוא הכאב המר. הוא יצא אבל הוא לא חזר, והוא לא יחזור יותר לעולם.. הוא יצא ולא חזר וכל, שהוא מחזיק […]

יֶלֶד שֶׁלִּי הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ עוֹלִים כִּתָּה, יַחַד. יֶלֶד שֶׁלִּי, הַפַּעַם זֶה אֲנִי וְאַתָּה, לֹא לְבַד. יֶלֶד שֶׁלִּי כְּשֶׁרַק הִכַּרְנוּ סִפַּרְתָּ עַל בְּדִידוּתְךָ, הַשָּׁנָה אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיַּכִּירוּ בְּיִחוּדִיּוּתְךָ. הַשָּׁנָה שְׁנֵינוּ עוֹלִים […]

הַשָּׁנָה, אֲנִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים קְצָת אַחֶרֶת הַשָּׁנָה, הָיִיתִי רוֹצֶה לִפְגֹּשׁ בְּתִלְבֹּשֶׁת מְשֻׁפֶּרֶת חֲבֵרִים שֶׁעוֹד לֹא הִכַּרְתִּי, מְקוֹמוֹת שֶׁטֶּרֶם בִּקַּרְתִּי, הַשָּׁנָה, תְּנוּ לִי לִגְדֹּל בְּעוֹד קְצָת סֶנְטִימֵטֶר. הַשָּׁנָה אֲנִי רוֹצֶה […]

היתה זו שעה מאוחרת מכדי שאוכל להבין מה קרה. מבטי הוסח בשל מגוון רחב מדי של קולות ורעשים, שמתוך הדממה קיבצו את גווניהם הזועקים וזעלפותיהם הקשיחו זלגותם על כל כולי. […]

לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה רַק לְהָסִיט אֶת מַבָּטְךָ לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה רַק לִשְׁמֹעַ קְצָת יוֹתֵר חָזָק לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה אִם רַק נַחֲשֹׁב לִפְנֵי שֶׁנַּעֲנָה לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְנוּ כְּבָר יוֹתֵר […]

אינך שם לב : אך כאשר נקטף פרח בר, אתה אוחז בקסם שלא לך נועד. וכשאתה מנסה לאלף סוס פרא, אתה מעוניין באיכות שמחוץ לטבע לא נועדה להתקיים. שים לב: […]

כשאומרים "אני מתגעגע", מתכוונים לומר "קשה לי בלעדיך". כשאומרים "אני צריך ללכת", בעצם מתכוונים לומר "אני הייתי רוצה להישאר". כששואלים אותי "מתי תחזור"? רוצים להגיד "למה לא באתי איתך". כשאתה […]

היו היה פעם עץ, קראו לו "עץ הזווית" וכל הילדים בשכונה אהבו להיות בקרבתו. לא בשל ייחודו ומורכבותו בשלל הזוויות שהרכיבו אותו, אלא פשוט, כי מדי יום היה קשוב, שקט […]

האהבה היא אותו רגש המאפשר לך לעוף אהבה, היא כאשר בליבך, אתה מחסיר פעימה. האהבה, היא זו שבך מפשיר "לב רדוף", אהבה, זה הרגע הזה שבו אתה מתפרץ כהר געש. […]

תחילה היתה אדמה. אפלה בתוך אי-קיום: תהום. האוויר נסוב. תפארת גלופה בממלכת השמים: אלמוות. ראשית היה הגשם. מטאמורפוזיס קדום, גלום מתוך האש: כתר-מלכות חדור חושניות. חדירה, דמעה, נפילה חסינה דרושה […]

"אל תלך לפניי, כי אולי לא אצעד אחריך. אל תלך מאחוריי, כי אולי לא אדע להוביל. לך פשוט לצידי, והיה ידידי". זאת היתה הפעם הראשונה שהתאהבתי כך. היו לי בעבר […]

לילה! היתה זו שעה לא כל כך מאוחרת בשבילי. הסתכלתי על שעון הרולקס שרכשתי לפני שעה סמוך לבאר שאני תמיד הולך אליו, בחנות שנקראת “ימימה עד שבע”. מיותר לציין שציפיתי […]

כשפגשתי אותך רצת אליי כדי לחבק אותי ואני חיכיתי לך. חיכיתי..שתבוא אליי כדי שאשים עלייך את ראשי. וארגיש לא בודד. כשפגשתי אותך נגעת בי וחדרת לתוכי גם כשלא ידעתי איך […]

זה כואב להיפרד כמו שזה מפחיד להתחיל מחדש. זה מלהיב להתחיל מחדש כמו שזה מרגיש מנותק להיפרד. לקבל סטירת לחי ממישהו שאוהבים זה כמו לעמוד עירום וחשוף מול העולם ולחכות. […]

זהו סיפור על ילד אמיץ. לא גיבור-על ולא על נסיכה וארמונות ומלכים. ילד שזה עתה פגשתי ואספתי אל חיקי. מפוחד, נרתע ממגע, כמעט ולא מדבר מילה. אבל הפתיע אותי שהוא […]

הָאַהֲבָה הִיא עִוֶּרֶת, אֲבָל הַתְּחוּשָׁה, מְעַוֶּרֶת. הַפַּרְשָׁנוּת מְטַלְטֶלֶת, אֲבָל הַתּוֹבָנָה מְדַקְדֶּקֶת. הָאֱמֶת מַכְאִיבָה וְכוֹאֶבֶת אֲבָל, הַמִּלָּה, מַתְחִילָה מֵהַשֶּׁקֶט. הָאַהֲבָה הִיא עִוֶּרֶת. זֶה נָכוֹן…אֲבָל אַהֲבָה הִיא פַּרְשָׁנוּת. לִפְעָמִים, הִיא תְּחוּשָׁה אוֹ […]

החיים הם המשמעות: כי לחיות פירושו, שיש לך מטרה כלשהי בעולם. לא סתם אנשים חיים, הם הובאו לעולם במטרה מסוימת, והמטרה הזו מזוהה כמשמעות. גם למוות יש משמעות-כולם מתים בסופו […]

תמיד חשבתי שלחיות פירושו, להתרחק מהמציאות ומהעולם. לא חשבתי שאצליח להתאהב, אך גיליתי שאהבה היא דימוי להרבה דברים בחיים: היא לפעמים מזכירה לי מכשף, שמצליח לעטוף צורות רבות על עצמו […]

היתה זו שעת אחר הצהריים. ישבנו מחובקים אחד כלפי השני. אני חיבקתי אותו חזק חזק, כאילו זרועותיי היו נחש המחפש להתלפף סביבו. והוא..הוא רכן את גבו על הקיר ושמט את […]

אלו הם שדיי: הטוב והרע. אלו הם ימי: הטוב והמר. אלו הם שדיי: זה שמימין וזה שמשמאל, זה שמעליי… וגם כן-זה שמתחתיי. אלו הם ימי: רכיבה במעוף דמיי וירידה ממרום […]

אני עומד מולך עירום, חשוף, ללא בגדים. ובכל זאת, משהו בך, משהו כאן מרגיש לי לא שייך, מרגיש לי קצת מוזר. אני עומד מולך ואני יודע: שאתה הוא המלאך שלי, […]

אילו הייתי עץ. הייתי… קורא לציפור השיחרור שיבוא לבקר בקרבי. אף בעונת הסתיו, נחניאלי היה מקבלני בברכה בין ענפיי הארוכים. הסנאי, היה מחפש מקום ללון בין סדקיי ומשכין בין המעברים […]

בתוך ליבי יש שיר קטן, שיר שרוצה לרקוד כל הזמן והוא הולך קדימה ומבקש את ידי כי כזה הוא השיר: קטן. והוא שלי. בתוך ליבי יש שיר קטן: וכשהשיר הזה […]