הסיפורים של נ.ר5
"אז, ספר לי דילן ג'ונס, איך זה להיות הכוכב ההוליוודי הכי גדול באמריקה?" שאלה אלכס וכיוונה מעט את המצלמה כדי שיראו טוב יותר את פניו של דילן, זה פחות או […]
הרפר מקליין ישבה בכיתתו של מר קולמן, המורה לתקשורת, לצד שולחן יחיד קטן עשוי עץ. היא תופפה באצבעותיה על השולחן כך שהיא פורקת את עצביה מבלי שאף-אחד מסביבה יישמע. הכיסא […]
'אני צריך להזכיר לך במה זה תלוי? חייו של אביך תלויים בזה, יש לך 15!' המספר היה לא מזוהה. אלכס בלעה רוק בעוד הרגישה שארוחת הצהריים שלה עושה את הדרך […]
"מה לעזאזל את לובשת?" הרפר העבירה את עיניה הירוקות על בגדיה הפשוטים של אלכס בגועל. "מה ציפית שאני אלבש? שמלת נשף?" אמרה אלכס בנימת ציניות ומתחה את הז'קט השחור שלה, […]
"זה היה נפלא." אמר מר קולמן בחיוך גדול וניגב את פיו העטור זיפים קטנים במפית בד לבנה. הוא כבר גמר שתי קערות מתבשיל בשר ההודו של אנסטסיה – איך אפשר […]
כביש. בית קפה. מכונית לבנה. פגיעה חזקה. קול פיצוח עצמות. נפילה חזקה על הכביש. מכונית לבנה ממשיכה לנסוע. אלכס שכבה על הכביש השחור והלוהט חסרת הכרה. שיערה היה פרוע ושפתה […]
אלכס ראסל יצאה משער בית-הספר התיכון לכיוון החניה הגדולה המלאה מכוניות של תלמידים ומורים. היא ניגשה למכונית אדומה מסוג טויוטה והתיישבה במושב הנהג. זה היה יום חמים בקליפורניה ועננים לבנים […]
איך לא שמעתם על דילן ג'ונס? הוא הכוכב הכי גדול בקליפורניה וכנראה גם בכל יבשת אמריקה. דילן ג'ונס? אליל הנוער בן ה-18? השחקן הצעיר ביותר שזכה באוסקר? כולם מכירים אותו! […]
אז בעצם אירועי הסיפור יתרחשו במשחקי הרעב ה-47, לפני אירועי הספר המקורי. אם נכנסתם לכאן אתם בעיקרון (אני מניח) יודעים מה קורה בספר ואיך מתנהלים המשחקים דלגו על ההסבר הבא […]
"אריה! אריה תעזרי לי!" קול צעק אליה. אור בהיר סנוור אותה והיא כיסתה את עיניה. "אריה! בבקשה!" עוד הפעם הקול, היא פתחה את עיניה והאור המסנוור נעלם. מולה עמדה נערה […]
"לעזאזל!" לחשה אריה. היא הציצה מבעד לפסל הנחושת אל עבר הפונדק. בעלת הפונדק חזרה בעצבנות אל מקום עסקיה לאחר שיחה קלה עם כמה מלוחמי הלגיון, חברי המשטר של אלינאה. היא […]
פרק ראשון: "בו!" צעקה אריה והחוותה בידה אל עבר כד חרס באמצע קרחת יער ירוקה. על ידית הכד, בצבע שחור, שמה של אימה נכתב. זו הייתה שעת צהריים בכפר 'קוסמוס', […]
לכל קוראי הסיפור שלי "מכשפות": אני בזמנים אלה משכתב את הפרקים שהעלתי, מוסיף כמה פרקים שלא העלתי, ודברים שעושים בשכתוב. אז תחכו בסבלנות, אני מאמין שעד מחר הפרק הראשון(המחודש) יעלה. […]
"רוצה משחק מהיר?" גבר כבן ארבעים ניגש אליה. "ילדים, לכו לשחק בשלג בחוץ." היא פנתה לחמשת אחיה הקטנים והם עשו כדבריה. "יש לי משפחה, אני לא במצב בו אני יכולה […]
נשימות עמוקות ורועשות. אדי קור יצאו מפיה. אריה אחזה בידה הגדועה, מתאמצת לבלוע את הכאב ולהוריד אותו במורד גרונה. כל המקום היה חושך מלבד חור עגול מעל ראשה. היא מיששה […]
"שמעתם?" הוא נכנס לכיתה, מתנשם ומתנשף. "מה קרה?" חבריו לכיתה התקהלו סביבו לצד הדלת. "זאת ניקול… היא מתה," הוא השפיל את מבטו. ההתלהבות החלה להעלם. מוכי הלם וצער, התיישבו חזרה […]
היא לא הייתה מספיק חזקה כדי לבצע את כישוף המעבר, אז הייתה צריכה לרוץ כמה קילומטרים כדי לקחת את לורי ולהסתלק מהעיר. בפחות משעתיים. היא הייתה חבולה, פגועה נפשית, החברה […]
"עופות! בשר פרה! בשר חזיר!" "פירות! ירקות!" "חדרים פנויים, שתייה חריפה!" צעקו הסוחרים בשוק של אלינאה. עיר הבירה של אימפאה, הממלכה הגדולה ביותר בכל תבל. השוק היה צפוף יותר מבדרך-כלל. […]
הן ירדו במורד מדרגות האבן החלקות. עיניה הענבריות של אריה היו נעוצות בדרך שלמטה, היא הייתה נחושה לסיים את המשימה שלהם כמה שיותר מהר. לורי לא הפסיקה לבהות בפחד בלב […]
"בי-בי-די, בא-בי-די, בו!" צעקה אריה והחוותה בידה אל עבר כד חרס באמצע קרחת יער ירוקה. "אז הקסם הזה, הוא אמיתי?" קול נשמע מאחוריה. זה היה ילד כבן גילה. בעל פנים […]
שמלה סגולה. נערה צנומה וחיוורת. שיער שחור. עיניים כחולות גדולות שמביטות בך כמבקשות עזרה. ואז זה קורה. השמלה מתחילה לעלות אדים ובמהרה להבות מתחילות לצוץ בקפלי השמלה. הנערה נראתה רגועה, […]
I dreamed a dream- les miserables (ראו קודם רציתי להוסיף) היא זרקה את הטלפון על הרצפה. נדמה היה שאלוהים פתח ברז בתוך עיניה ועכשיו אינו מצליח לסגור אותו. היא קמה […]
"מי מת?" הוא שאל אותי בחיוך קל וניצוץ שובב בעיניים. "מה?" שאלתי אותו בתדהמה. "טוב אתם כמעט ולא מבקרים אותי, וכשאתם כאן אתם מבשרים לי בשורה רעה. חוץ מזה את […]
1החיים שלי נצבעו באפור כאשר ההורים שלי אמרו לי שאנחנו עוברים דירה. הרחק-הרחק… הרחק מהמקום בו גדלתי, בו ביליתי… בו חייתי. הייתי עצוב. "עצוב" זו לא המילה הנכונה. הייתי מרוסק. […]
'טוב, יומני היקר, אני כבר בשנה האחרונה לתיכון, ואחרי רגשות עזים שנמשכו שנה וחצי, אני, ניקול סקרלט אדמס, הודתי… אני לסבית.' היא סגרה את היומן והתיישבה על השטיח הורוד שבחדרה. […]
"אתה יודע, תמיד אמרו לי שיש לי הילה אפורה… אתה יכול בבקשה לבדוק בשבילי?" דילן, חברי הטוב ביותר, הוא די מוזר… הוא יכול לראות הילות של אנשים, לקרוא מחשבות של […]
מייגן ישבה בחדר קטן על ספת עוד אדומה. גופייתה השחורה והחושפנית נדבקה לגבה מרוב שהיה חם בחדר הזה. הדלת הלבנה ממולה נפתחה ונער כבן גילה יצא משם חיוור ודמעות נצצו […]
"אלוהים, מה קרה לליאה?" שאלה כשהביטה בחברתה רצה עם מזוודות לכל אורך המסדרון, בוכה וממלמלת לעצמה. "ליאה… ליאה קטסוויל… טוב, אביה הוציא אותה מהאקדמיה היום." כמו חתול, התגנבה מאחוריהן מנהלת […]
בחורים הבאים לאקדמיית "שורשים". האקדמיה שנמצאת באמצע שום מקום, שלא שומעים עליה עד שמספרים לך עליה, ולמרות המוניטין הטוב שלה לא פורסמה באף עיתון או מדורים לתיכונים ומכללות. האקדמיה המסתורית […]
תמיד אמרו לי, שהדבר שהכי קל לעשות… זה לפרוש. להרים ידיים וללכת. לוותר. פשוט לוותר… לעצמי, לאנשים סביבי. לוותר על מה שעושה לי טוב כי קצת קשה, מה שבאמת משמח. […]