הסיפורים של נסטיה44
התחביב הכי גדול שלו היה לאסוף שברים. קטנים יותר משברי זכוכית ועדינים יותר, לרוב הם היו בלתי מורגשים, כמעט שקופים. הוא היה מתהלך ברחובות עם תיק עור משובח כמו כל […]
הבטחתי שאתעלם, הבטחתי שאשתיק את פעימות ליבי כשאתה חולף על פני. הבטחתי שאעקור את עייני אם אצטרך רק בשביל שלא אפזול לכיוונוך. נשבעתי, באמת שנשבעתי, שאחתום את שפתי ולא אזכיר […]
אמרתי שאני תמיד אעשה מה שאני פוחדת לעשות, לא לפחד לעמוד על מה שאני מאמינה בו אפילו אם זה אומר לעמוד לבד. והנה שוב אלף אנשים אומרים לי "את טועה" […]
אני יושבתי באוטובוס, מרגישה אותי נעה יחד איתו. המוזיקה באוזניי מתחלפת בכל פעם לשיר אחר שיוצר אצלי תסרטים קטנים משל עצמי. שמש של אחר הצהריים משוטטת על פני, מנסה לקלוע […]
היא הייתה משוגעת על כל הראש. התחביב הכי גדול שלה היה לצחוק עד שהדמעות היו מתגלגלות על לחייה, ועד שהבטן התהפכה בקרביה. מעולם לא התחרטה על דבר, והאומץ שזרם בורידים […]
:מה את עושה כאן?" שאלתי בבהלה. מעולם לא חשבתי שאוכל ליפול חזק כל כך. היא לא השיבה, היא רק התפרצה במלא הדרתה, תחילה בשקט, ואז, לפני שהבנתי מה גרם לליבי […]
במהלך החיים אדם חווה רצף כישלונות. אני מאמינה שיש מעגל מסויים שבו הדברים מתנהלים, יש תקופה שבה הכל מחורבן ונהרס, רע ממה שאפשר לצפות, ויש את התקופות הכי טובות בחיים, […]
ריח מוכר מפעם, גורם לי לגעגוע וזכרונות מתוקים. משרבטת לי מילים על ימי ילדות רחוקים וגם על אנשים שנתלשו לי מהחיים. ימים שלא יחזרו, מהתקופה ההיא, האחרת. שבה הייתי קצת […]
כשקולי לא נשמע, אני מחפשת לי פינה… שם אני יכולה לדבר לעצמי בשקט,אל תוך נשמתי כשאיש לא ישמע, כי גם ככה לא רצו להקשיב, וצליל פעימות ליבי הוא זה שמדבר […]
אנשך את הטעם המר בגרוןעד זוב דם לא אראה רצוןתאווה של גועל נפשלמה שאין אילו טיפה של רגשחלום של יום לילה בהירדואג לעולם לי להזכירמי אני ומה הוא עתידיאך ייעודי […]
היי חברים,אני ממש אשמח אם תכנסו לכתובת הבאה זה בלוג שאני כותבת,למי שיש בלוגים מוזמן להגיב ולעקוב אחר הסיפור:)התחלתי לפרסם אותו פה פעם אבל יותר נוח לי בבלוג אז מי […]
יד רועדת מותחת גבולות,בין מה מותר לאסור לגלות.והקווים אינם יוצאים ברורים,בגלל יד חבולה שהותירה קשקושים.והיד מלטפת עם העט על מפה של נשמה,מחפשת למלא חללים ריקים של חשכה. איפה השקט המרופד […]
מצאתי את הסיפור הזה, נורא מתוק, סיפור ילדים שכתבתי לפני שלוש שנים, מקווה שתהנו ממנו:) גומיק פוחד מהעולם: אולי אתם לא יודעים,אבל ממש לא ממזמן התגורר בתוך ההר הגבוה גמד.שמו […]
רוח חורף קרה ומצליפה, שורטת את הפנים שלך עם נטיפי גשם שנמסו מחומך.הרוח לא מפסיקה לשרוק את המנגינות של פעם. מנגינה תמימה על אושר ואהבה.השיער הסתיר את עיניי הדומעות, אך […]
כשהייתי ילדה קטנה והלכתי בחורף ליד הורי, תמיד הייתי נהנת לקפוץ מעל השלוליות, ראיתי בזה אתגר משעשע.אבל ברגע שהייתי מתקרבת לשלולית, מיד היו מושכים אותי אחורה ואומרים לי "תסתכלי לאן […]
יש אנשים שעיוורים ליופי שהעולם מביא לנו. כאלה שיותר נוח להם להביט בחלק הריק של הכוס.כשהם קמים בבוקר ופתחים את העיניים, הם שוכחים להסיר את קרומי העיוורון של הלילה, כך […]
מהפרק הקודם:"כן, נכון מאוד" ולאחר רגע אמרה "את יודעת מה מוזר?""מה?" שאלתי."שאת הכרת אותו ואני לא, אם אנחנו חברות כאלה טובות מכיתה ג הייתי אמורה כבר לדעת ממזמן שהיה לך […]
הייתה לה עין אחת נוצצת מהשנייה.בכל פעם שהלכה, אף ילד לא יכל להתאפק מלהשאיר את אצבעו במקומו, וישר הצביע על הילדה.תמיד בעיניהם היא הייתה מוזרה, כי הייתה לה עין אחת […]
פתחתי את עיני לבוקר יום שבת,אחרי החלום הזה המחשבות לא הפסיקו לחלוף בראשי, ועד שנרדמתי שוב חלפו שעות רבות.הייתי מותשת כשפתחתי את עיני אך מיד קפצתי ממקומי כשנזכרתי בחלום.מי היה […]
מהפרק הקודם-"מה קרה?" היא שאלה בשקט."יש לי שיחה שלא נענתה," אמרתי "וגם אסמס.""ממי?" היא שאלה "מה כתוב בו?"."מליאור," אמרתי כשהלב שלי פירפר במקום. נטע חטפה מידי את המכשיר וקראה את […]
אני כמו פרח קטן שעוד לא נקטף,איש לא זכה לראותי, להריח את הריח המתוק.חבויה בין כל העשבים השוטים אבל כשאני אפרח גובהי יעלה על שלהם.אני מחכה, מחכה בשקט ובסבלנות שמישהו […]
הציפורים אינן חושפיות,הן כבולות בידי הרוח.הנצח לעולם אינו נמשך,הוא משועבד לזמן.החיים אינם חיים,הם המשחק האהוב על הגורל.האש אינה שורפת,היא רק מראה כמה כואבת המציאות.החלום הוא לא השאיפה שלנו,הוא מה שאנחנו.החיוך […]
מהפרק הקודם: "מה אתה עושה כאן?" שאלתי אותו."באתי לאסוף את אחותי." הוא אמר והרים את אגם אל זרועותיו.הוא הסתכל רגע עליי רגע ארוך, לא יודע מה להגיד.האמת, אני גם לא […]
מהפרק הקודם: "כן," נטע אמרה בקרירות "משהו משהו". הגלגלים חרקו על הכביש והם נסעו משם, משאירים שובל של אבק ואותי.'לא זכרתי אותה ככה?' מה זאת אומרת? פרק 8:זה מקום ממש […]
מהפרק הקודם: "כן אה," הקול הזר אמר "גם אני לא ממש ציפיתי לזה"."והנה אתה כאן, כאילו לא עברו בכלל שש שנים."פתחתי את הדלת."הי, נטע, את לא תאמינ-" עצרתי באמצע המשפט.הסתכלתי […]
מהפרק הקודם: ברקע נשמעו החדשות "גל הפריצות ממשיך," אמר שדרן הרדיו "זוהי הפריצה השלישית החודש ובזירת הפשע לא נמצאו חשודים. מצלמות האבטחה לא הצליחו לקלוט את הפורצים אך כמה מהעוברים […]
מהפרק הקודם: "טוב אני חייבת ללכת," אמרתי והתחלתי לצעוד אחורה "ביי, תתחדש".תתחדש יסמין? באמת?"זאת אומרת, שאתה חדש, אז תתח… עזוב לא משנה" גמגמתי וברחתי משם, עשיתי מעצמי צחוק. יופי יסמין. […]
אני שונאת גשם.כבר התחלה שלילית לפתוח ככה מכתב.ואולי באמת יש בזה משהו, ואולי אני לא באמת שונאת גשם?יכול להיות שאני מקנאת בו?בגלל שהוא יכול לבכות במשך דקות, שעות, ימים ושבועות […]
מהפרק הקודם: נטע מלמלה כמה מילים כמו "עזבי אותי ימעצבנת" והתעטשה."נטע!" צעקתי "קומי! יש בית ספר!!" הפלתי את נטע מהמיטה ורצתי לחדר כדי להתלבש.בדרך שמעתי את נטע מתעצבנת כמה שיש […]