הסיפורים של veronico
"אתה רואה את ההר ההוא?" שואל אותי אחי הבכור. אני מביט ומהנהן. הר גבוה המסתיר את קרני החמה, ניצב איתן ליד עננים שבריריים. עטוף בשכבות שלג כמו פרוותה של ארנבת […]
כל יום בבוקר אני מסתכל על המראה, רואה מישהו שלא רציתי שאהיה. יוצא החוצה ומתפלל עמוק בפנים, שהיום הזה כבר יגמר עוד לפני שהוא התחיל. לא רואה עוד שום סיבה […]
אני מתגעגע לנופים של גרמניה, כי שם הכול היה חופשי, פתוח. היה אפשר לרוץ ביערות ובשדות, ולהרגיש איך הכול היה פעם, בלי כל הטכנולוגיה. אני רוצה להתעלם מהעובדה שאני כרגע […]
הוא שווה כאב של אהבה שהביאה איתה חתכים לכל מקום מיוחד. חיוך שווה פחד וכל נגיעה מכאיבה, אבל זה כוחה של אהבה אשר אין יותר אמת ממנה. דם של פצע […]
באמת שלא חשבתי שיש אדם שמבין אותי, אבל יש וזה הוא ברוק- אחי הבכור. הוא תמיד היה האדם הכי מושלם שאני מכיר. יש לו הרבה חברים, הוא תמיד אוהב לצחוק […]
דמעה זולגת הנפש מתנפצת דרמה זו היא מהחיים. גם אם תגיד לי די אני לא אפסיק להרגיש, להגיב, לצעוק, לבכות. כי אלו החיים. אני אדם כמו כולם רק קצת שונה, […]
כן, אני מודה בכך שאני לא האדם שהכי רוצים לדבר איתו. או אולי זה אני- אדם שלא רוצה לדבר עם אנשים שלעולם לא יבינו אותו. עם כמה שאני מנסה ורוצה- […]
אני מצטער. אני באמת מצטער. אבל חבל לי שאני לא יכול לדעת על מה. עם כל יום שעובר אני מרגיש יותר ויותר ריק מבפנים. כאילו בלילות שבין הימים, מישהו בא […]
שקרים כמו אמת מתוקה, מלטפים ברוך אך פוצעים קשה. הפסקתי להאמין להמון הסובב, ורק לקול הציפורים אני מקשיב. ללכת בצדו של השביל ההומה. לא לחשוב על עיניהם של אחרים. הסקתי […]
לשרוט את הקירות, לשבור את החלונות, לתלוש את הסורגים. אני רוצה שמחה במקום שקבעו לי. האור שחודר דרך הזכוכית העבה לא מספיק לי. כשאני פותחת את הדלת, דוחפים אותי בחזרה […]
השקר מכסה שכבות מן העולם הגדול. העיניים הרעבות לאמת לא יופיעו בקרוב. תראה אותי כמו שאני והראה את עצמך. אל תחבק ותעזוב כאילו מעולם זה לא קרה. אל תיתן לי […]
דבר כה נדיר אצלנו בחברה. נאמנות היא כמעט שלא קיימת. כל מה שאתה רוצה הוא להיות נאמן למישהו שנאמן לך, אבל למי? כל אדם שאני נאמן לו מאכזב אותי, מבטיח […]
אני זוכר את היום הזה, אל תחשוב ששכחתי. אתה ישבת לבדך על הטריבונות שבמגרש, ועישנת לעצמך סיגריה. שיערך הבהיר בצבץ משולי כובע הגרב השחור שחבשת לראשך. הסתכלתי עלייך ממרחק כמנסה […]
זוג יונים, קטנות וחמודות. איכשהו אני מצליח לזהות אותן כזוג. הזכר קצת יותר גדול ונפוח, והאמת שגם יותר יפה. כנפיו מעוטרות בנוצות לבנות ואפורות, ובת זוגתו הולכת לצידו, אפורה היא […]
זקן הפרפר הלבן. היופי שלו כבר בין הצוקים, והרוח מחקה אותו עם הזמן. הוא מנסה להיאחז במשהו, אך ללא הצלחה. מרפרף בפרעות בכנפיו הלבנות הדהויות, ומגיע לקרקע. מחכה הוא, בשקט […]
"תסתכל על היער." אומר לי אחי הגדול. אני מסתכל ומתבונן. יער סבוך, אבל מסודר. אני רוצה לחיות בו. כמו בסרטים הישנים. אין כזה יופי איפה שאני חי. אין כזו אפשרות. […]
ארוך וחד הכאב שמאחור, מבקש להתאחות אך לא בקרוב. בין העשבים מסתתרות הצרות, אך בניהם יש גם אהבות. עיניים כחולות נשטפות בדמעות, ואף גיבור לא בא קרוב. להחזיק ביד רעה […]
אדם הנמצא במסגרת חברתית או חינוכית כלשהי, מצופה מימנו שלא יעז לצאת מימנה. שיהיה התמונה הרצויה במסגרת המחשיבה את עצמה כראויה למידותיו. ואם התמונה קצת מחליקה, מדביקים אותה עם דבק […]
לפעמים צריך לזכור שאין שלמות בעולם. ושבין החיוכים השמחים תמיד יהיו סדקים. לא די במילה טובה או בליטוף אוהב. די במילה אחת כדי לאבד את האמון באחר. כמו כנפיים שבורות, […]
רואות כל צבע הן. מראות כל רגש הן. עוצמות מפני כל רע. ואת החושך לא רוצות לראות כלל. מיהן העיניים המפוחדות? שמסתתרות מן האור האפל? מחפשות אחרי חתיכת בד שתנקה […]
בדרך הזו, זה רק אני ואתה. מחזיקים ידיים, ולא נפרדים לעולם. בדרך הזו, נעבור מכשולים. קטנים, גדולים, וגם ענקים. זו היא הדרך, הדרך שלנו. הדרך בה נוכל לצאת אל האור, […]
לרוץ, לקפוץ, לשחק. זה מה שרוצה תומי. הוא נער מתבגר, אשר מתקשה בלימודים בתיכון. השיעורים גורמים לו לשעמום, ומתי שהפעמון מצלצל להפסקה, הוא רץ לקרוא לחבריו, והם יוצאים לשחק בחצר […]
עוד חצי שעה תבוא ההסעה, עד שהיא תגיע, אני אחשוב עם עצמי, מה מסתתר שם מאחורי הכוכבים. הכוכבים הלבנים הקטנטנים שמנצנצים בחושך של הלילה. הכוכבים הם רבים ורחוקים כל כך, […]
בצהרי היום, הלכה אישה אל דרכה הביתה ועל פניה הבעה כעוסה ומותשת. יום העבודה שלה לא האיר לה פנים. מרוב העייפות והדאגות, התיק שנח על כתפה לא היה סגור עד […]
אני יושבת לבדי בכיתה הריקה. מול שולחן הכתיבה הריק, שרק עט כחול מונח עליו. אני מחכה בסבלנות עד שקולות מאחורי הדלת ייעלמו, ואז אני ארגיש שאני באמת לבד. שאין אף […]
כשאני יוצאת מהבית, השמש מאירה בקרנותיה את הרחובות, והציפורים מצייצות בקולן הנעים. אני צועדת במדרכות, רואה ילדים עם תיקים על הגב, בדרכם לבית הספר. אני רואה את השכנה שלי, שבדרכה […]
כל יום, לפני שאני הולכת לישון, אני מחכה שתופיע מול חלוני, ותפזר אור קלוש בחדרי. כידי שאני אעצום את עיניי בבטחה, אסתכל עלייך ואדע שאני מוגנת מכל צרה. אתה השומר […]