הסיפורים של סיפורי האנגרית
לפני כמה שנים סבתא עשתה סדר במחסן. היא מצאה שם כל מיני בגדים ישנים, כיסאות חצי הרוסים והמון ספרי לימוד של אמא שלי כשהייתה סטודנטית. היא הביאה לנו הכל בשקית […]
כשהיא הייתה מניחה את גוש החימר על האובניים*, היא הרגישה כאילו כל העולם בשליטתה. שהיא יכולה לסובב אותו איך שהיא רק רוצה. שהיא כדור הארץ, וכל האנשים, בעלי החיים והצמחים […]
לפני שיצאתי מהדירה, ידעתי בדיוק מה אני צריך לקחת איתי. את הקפוצ'ון האפור-שחור, שיסתווה בהצלחה עם האורות המעומעמים שברחוב שלה; את הנעליים השחוקות שלי, שמתאימות כמו פאזל למדרכות בעיר המלוכלכת […]
שן- הארי שמתנפנף ברוח. האבקנים הקטנים שמשתחררים ממנו נראים כמעט שקופים על רקע הדשא. ציפור שחורה קטנה טסה מעליי ומצלה על חולצתי הצהובה, עם הדפס אדום של להקה שאני אפילו […]
השעון שלי נח על הקיר, שליו. לא מודע בכלל שאני צופה בו.המחוגים זזים, תיק-תיק, מצד לצד. סופרים את הדקות. אחת-עשרה חמישים. איך אפשר לחשוב על משהו בכלל בעשר הדקות האלה? […]
הנה עף לו שםפרפר אדום קטנטןכנפיים עדינות. *הוא חש במשהו רעהנה הגשם מתקרב כנפיים נרטבות. *מותש, קשה לולפרפר המסכןכנפיים עייפות. *הגשם מתיש הרוח מתחזקתכנפיים נסגרות. *מנסה לקוםמבט אחרון לעולםכנפיים מתות.
זה קרה. הבדיקה הייתה חיובית. אני זוכר את מבט האושר שלה, את הדמעות שבאו אחר-כך. הולך להיות לנו ילד- או ילדה. התחלנו לחפש שמות באינטנרט, אבל לא מצאנו אף שם […]
כל בוקר אני קם, מצחצח שיניים, ומתלבש לעבודה. אני יורד לקומה הראשונה עם תיק העבודה שלי. בטח הייתם מצפים שהמשפט הבא יהיה ״ומכין לי קפה,״ אבל תתפלאו. כל בוקר אני […]
אני הולכת, משאירה מאחוריי את הזכרונות הראשונים. אני מתחילה ללכת באמצע מקום עם ערפל, כשאת לא יכולה לדעת שום דבר. איך אימא שלי צרחה מכאבים בבית החולים, כשהוציאו אותי מהבטן. […]
היה היו פעם, לפני הרבה שנים,הרבה לפני שהומצאו הפסנתר והאורגנית,מקהלת צלילים. היו צלילים רועמים, עמוקים;צלילים גבוהים, דקים;צלילים רגילים עם טיפת רגשנותוצלילים שאף פעם לא נשמעו. אותם צלילים, שקטים ולא-נראים,היו מעטים.הם […]
~דראקו~ ״מה הן עושות שם?״ שאלה פנסי. ״למה הן צוחקות?״ אבל הייתה לי הרגשה שהיא יודעת במה מדובר. ״בואי פשוט נלך לשבת איפשהו,״ אמרתי לה לפני שתגרור את הנושא למקומות […]
~ג׳יני~ למחרת בבוקר קמתי בשעת צהריים מוקדמת. ידעתי זאת לפי החמימות ששררה בחדר השינה. כל חברותיי לחדר כבר יצאו, ורק אני נותרתי. נו, ברור. חגגנו אתמול עד חמש בבוקר. הצצתי […]
~דראקו~ השריקה נשמעה, ברורה וחזקה, באוזניי- ובעטתי בקרקע בכל העוצמה והמראתי לאוויר. מזווית עיניי הבחנתי בג'יני, ששיערה האדמוני הסתחרר סביב פניה, אבל היא לא עצרה לאסוף אותו מאחורי ראשה. יש […]
אני יורדת במדרגות, האוזניות באוזניים שלי על עוצמה חלשה. חברות שלי שונאות כשאני הולכת ככה לידן, הן אומרות שזה נותן תחושה כאילו אני לא מקשיבה למילה ממה שהן אומרות. אבל […]
זה קרה רק לאחר כמה שנים, כשלזוג המאושר נודע לפתע- שיש להם בדרך שני בנים. השמחה בבית הייתה גדולה, המשפחה תמכה, וחודש של טיפולים סוכמו בהצלחה. הבדיקות השגרתיות עברו ללא […]
~ג׳יני~ בקושי הספקתי אפילו לספר להרמיוני, וזו ישר מחצה אותי בחיבוק-דוב ענקי. ״אני לא מאמינה!״ היא צייצה. ״ידעתי שתיבחרי! ידעתי!!!״ חייכתי מאוזן לאוזן. ״תודה, הרמ,״ אמרתי, והתכוונתי לכך. ״את כבר […]
~דראקו~ הבטתי עליה חצי-המום-חצי-מתוסכל. ״איך זה שלא ראיתי את זה?״ שאלתי בייאוש. ״וזה עוד לא הכל, דראקו,״ היא ליטפה את חזי ונשקה ללחיי. ״אני מאמינה בך שתצליח לנצח את הוויזלית […]
~ג׳יני~ בבוקר שאחרי הנשיקה של מאלפוי ופנסי, לא ראיתי את מאלפוי בחוץ במדשאות, אלא רק שמעתי לחשושים על הזוג החדש ואת צחוקם התמידי של תלמידי גריפינדור. חשתי התכווצות בבטני בידיעה […]
~דראקו~ התנתקתי מהנשיקה עם פנסי. ״אני אוהבת אותך, דראקו.״ ״אני לא,״ מלמלתי. ״תיזהר,״ היא אמרה בקול שעלה בקושי על לחישה. ״אם אתה רוצה שאני אעצור את השמועות אתה צריך להיכנס […]
~ג׳יני~ הייתי המומה מכדי לבכות, טרודה במחשבותיי מכדי להתעצבן. עייפה מלצעוק. בטני מקרקרת מרעב. אני והרמיוני ישבנו בחדר המועדון (היא היחידה שהאמינה שזה לא באמת קרה) וניסינו לחשוב מי היה […]
~דראקו~ ״איפה פנסי?״ שאלתי תוהה, בזמן שאני, קראב וגויל הלכנו לארוחת ערב. גויל נראה כאילו הוא עומד להגיד משהו, אבל קראב תקע מרפק בצלעותיו והשתיק אותו. ״מה?״ שאלתי בחשדנות. ״מה […]
~ג׳יני~ ״מאלפוי?״ שאלתי. מול עיניי ראיתי את פניו, עם אותו המבט היהיר ושיערו הבלונדיני האפרפר. היינו רכונים אחד מעל השני. ברגע שעיניו ראו את פניי, הוא הדף אותי מעליו. ״תתרחקי […]
~דראקו~ הבטתי לכיוון ספינט, שהקריאה שמות מתוך רשימה ארוכה של תלמידים. ילדה מעט נמוכה ניגשה אליה, שיערה ג'ינג'י כאש. וויזילי.קייטי ואליסיה עמדו ליד אנג'לינה, שעמדה מול וויזלי הקטנה ודיברה אליה. […]
~ג׳יני~ ידי אחזה במטאטא בעוצמה רבה כל-כך, עד שחשבתי שהוא עלול להיסדק. הרוח שרקה בשיערי והוא קצת ברח מהקוקו המוקפד שאספתי אותו אליו דקות ספורות קודם-לכן. ״וויזלי, ג׳יני!״ שמעתי את […]
המתנות נחות על השולחןעדיין באריזתן הצבעונית הכיבוד מוכן בצלחות ורק אני יושבת לחכות. השעון מתקתק, כאילו סופר את הזמן שעוד נותר לי עד שיוכרז רשמית שמחוץ לבית אין בכללחברים. אבל […]
אני לא זוכרת הרבה מהלילה לפני שבוני הגיע, אני רק זוכרת שאני ואח שלי הדלקנו טלווזיה בבוקר (כרגיל) על נשיונל ג׳אוגרפיק (אל תשאלו.) הייתה שם תוכנית על אילוף כלבים שלא […]
איך מתחילים סיפור אמיתי? טוב, כל סיפור צריך להתחיל מההתחלה, אבל האמת שהסיפור המסוים הזה התחיל הרבה, הרבה לפני זה.. זה היה יום שלישי. ממש, לפני פחות משבוע. היה חום […]
~דראקו~ כשהגעתי לחדר המועדון לאחר המשחק, הרגשתי טפיחות על השכם ושמעתי צעקות עידוד. חייכתי חיוך רחב לכולם, למרות שהיה לי פנס בעין וכמה שריטות. המסיבה נמשכה עד קיצו של הלילה, […]
~ג׳יני~ השקט במועדון של גריפינדור היה טעון יותר מאי-פעם. חברי קבוצת הקווידיץ׳ ישבו מסביב לאח על הכורסאות והביטו בקרוקשנקס, החתול של הרמיוני, ששיחק עם הסניץ׳ בעל הכנפיים המרוטות שהארי שחרר […]