הסיפורים של 2roni123
פרק 19 – "בגלל זה את סובלת ככה" "הו, אלוהים!" קרסתי על דניאל. שנינו התנשפנו במהירות והזענו. ראשי היה מונח על חזהו ושיערי מפוזר על בטנו. "את מדהימה." הוא לחש […]
פרק 18 – אישה יפה ~הודעה~ אנא סילחו לי על הפרק הנוראי הזה. אני חולה, עם חום, מרגישה על הפנים וכבר יומיים לא הולכת לבית הספר, וכנראה שגם מחר אני […]
פרק 17 – פרפרים ארורים כשהגענו לביתו של דניאל, נכנסתי במהירות לחדר האמבטיה. הייתי חייבת אמבטיה חמימה ומרגיעה. פתחתי את זרם המים, כיוונתי אותו לחום בינוני וחיכיתי שהאמבטיה תתמלא. בזמן […]
אין לי כוח. אין לי כוח לנשום. אתם מבינים? לפעמים אני רוצה שהנשימה תפסק, ואני אוכל להגיע לעולם טוב יותר. לעולם מלא שמחה. מלא אהבה. עולם בו אין סבל. אין […]
פרק 16 – עזיבה *הודעה* בכל פעם שיהיה את הסימן ~ זה פלאשבק, ובאותו הסימן הוא גם נגמר. תהנו ^^ שמישהו אוהב שתי בנות, בסופו של דבר הוא צריך לבחור. […]
סיפרת לי שאת עצובה ואבדת את דרכך, ספרת לי שהדמעות כאן בכדי להשאר. אבל אני יודע שאת רק מתחבאת, ואני רק רוצה לראות אותך. אמרת לי שנפגעת ושכואב לך, ואני […]
אם החדר הזה היה נשרף, אני אפילו לא הייתי שם לב, כי את מסיחה את דעתי עם השקרים הקטנים והלבנים שלך, שקרים קטנים ולבנים. את אומרת שנהיה מאוחר, נהיה מאוחר. […]
אז החברים שלך היו מספרים לי שאת ישנה עם הסוודר שלי, ושאת לא יכולה להפסיק להתגעגע אליי. אבל החברים שלי היו מספרים לך, מצבי לא טוב יותר, כי איבדתי את […]
בבוקר התעוררתי בחדרו של דניאל, שאני לבושה, לשם שינוי. התיישבתי במיטה והתמתחתי מעט. פיהקתי מבלי לשים את ידי על פי, וצחקקתי מעצם המחשבה שזו הפעם הראשונה שלא שכבתי עם גבר […]
פרק 3 – הנער החילוני, רועי כשהגענו אל איזור האוכל שבקניון עזריאלי, ראיתי כבר מרחוק את פרצופה של חן, עליו היה מרוח חיוך ענקי. "הנה חן!" הצביעה אביגיל בהתלהבות. כנראה […]
אני מדברת לעצמי, ואני מרגישה מטופשת. שיחת עידוד? נו, באמת. שוב ושוב להגיד לעצמך, "הסיפורים שלך אחלה! את לא כותבת כל כך נורא!" אבל אז שוב לכתוב פוסט שאת רוצה […]
פרק 2 – אביגיל חן כבר הלכה אל הדייט שלה. התפללתי למענה שאף אחד לא יגלה על הרומן הסודי שלה עם הבחור החילוני והמסתורי. לאחר כשעה של חוסר מעש, התחלתי […]
אז ככה. אמנם פרשתי לכמה זמן, אבל אני לא יודעת אם הפרישה תהיה לתקופה ארוכה. אני לא אמשיך את הסיפור "רק תבואי, בואי חזרי אליי." כי אני לא מרוצה מאיך […]
פרק 1 – אחותי הקטנה הלכתי ברחובות תל אביב, חצאיתי נגררה במעט על הרצפה, קצוותיה התלכלכו מהמדרכה המזוהמת. לא הבנתי מדוע הוריי החליטו לעבור למקום כה מזוהם כמו דרום תל-אביב, […]
פרק 14 – להיות לבד "זורמת אליי?" הגבר שלא ראיתי את פניו צעק לעברי. דברנו אולי חמש דקות, וכבר הוא מציע לי לזרום אליו הביתה. את האמת שמשהו בקול שלו […]
*הודעה* מצטערת אם הפרק לא משהו… אני כתבתי את הפרק הזה ממסיבת בריכה ואיך שהגעתי העלתי אותו… תהנו (: *** פרק שלוש עשרה – אני אוהבת אותו? הלילה שעבר עליי […]
*הודעה* בכל פעם שיש את הסימן הזה ~ סימן שיש פלאשבק מן העבר שלה. אותו הסימן יחזור בסוף הפלאשבק. *** פרק שתים עשרה – זכרונות חזרתי הביתה מהדייט שלי ושל […]
תמיד אהבתי את עינייך הירוקות. כל כך יפות, כל כך בורקות. מנצנצות אליי בחושך, באור הירח. מהפנטות אותי מבלי להפעיל כל כוח. ההומור הילדותי שלך, גם אותו אני אוהבת. מצחיק […]
פרק 11 – בחור ריקני השבוע שעבר אחריי המקרה עם ליאור היה מלחיץ ביותר. אני ואוראל הלכנו על קצות האצבעות, לא התנשקנו, לא התחבקנו, ואפילו בקושי ודיברנו. עם דניאל עדיין […]
פרק 10 – מה נעשה? "אני יוצאת." הודעתי בעודי יורדת במדרגות, מלווה בקול נקישות נעליי העקב היוקרתיות שלי. "לאן?" אוראל כמעט וקפץ מן הספה, מה שגרם לי לחייך בשעשוע. "דייט." […]
כשכואב אז היא חותכת, ומושכת, ושורטת, את עצמה היא הורסת ושוב היא נשברת. היא ילדה רגילה עם סיפור לא רגיל, הכאב קשה מנשוא, ואותה הוא מפיל. היא נושכת את שפתיה […]
פרק 7 – שביל הלבנים האדומות "אתה מוכן להרגיע את אשתך המשוגעת?" ירדתי במדרגות, נסערת. "אני מאחורייך. אני שומעת אותך." קולה המעצבן של אורנה נשמע מאחוריי. "תסתמי את." השתקתי אותה, […]
פרק 6 – אני אולי פרחה, אבל לא כלבה "דניאל?" אוראל נעמד מולי, גבתו מורמת. "דניאל." אישרתי את דבריו והתחלתי חוזרת אל הסלון. "מי זה דניאל?" אוראל הלך אחריי, מנסה […]
פרק 5 – דניאל "רדי למטה, מיד!" צעקתו של אוראל הדהדה ברחבי הבית. ידעתי שלא הייתי אמורה לומר לו ללכת להזדיין, אבל זה הגיע לו. אני בחיים לא אקלל מישהו […]
פרק 4 – "לך תזדיין!" התעוררתי בבוקר, נוכחת לגלות כי אני במיטה לא מוכרת. סקס עם זר. כמה פעמים עשיתי את זה… אולי עשרות. התמתחתי והתיישבתי במיטה. הדבר הראשון בו […]
פרק 3 – יש שחושבים נשכתי את שפתי התחתונה בכאב. אני לא אחת שבוכה. אני שונאת לבכות. לבכות זו חולשה. "את בסדר?" אוראל הניח את ידו על ירכי. "בסדר גמור…" […]
פרק 2 – קעקוע התעוררתי בבוקר, לבד. הנחתי שאחריי שנרדמתי אוראל חזר למיטה שלו. אל אורנה שלו. התיישבתי במיטה, מבחינה בפתק קטן אשר הונח על שידתי. 'אני חוזר היום מוקדם […]