הסיפורים של 2roni123
~ נקודת מבט של אלירז ~ הלכתי לחדר האורחים, נוכח לגלות שם את נועם. "מה עכשיו? דביל." מלמלה והביטה בי. "כולה רציתי לקרוא לך לארוחת ערב, מופרעת." מלמלתי. אין הילדה […]
"את מוכנה להזיז כבר את התחת הקטן שלך ולהתחיל לעזור ללקוחות?" שאל אותי אורן, מנהל המסעדה והאחראי על הבר. גלגלתי את עיניי. "אתה פשוט גס אורן. גס." חייכתי בעודי כורכת […]
אביגיל, נערה ממוצעת לחלוטין. או כך לפחות כולם חושבים. כשאמה של אביגיל הייתה כבת ארבע עשרה בלבד, אנס אותה גבר אשר גדול ממנה בעשור, וכך בעצם אביגיל הגיעה לעולם. אמה […]
רציתי להודיע שלבנתיים אני מקפיאה את הסיפור ' על הטוב והרע '. אני אמשיך את הסיפור אחריי שאני אגמור את הסיפור הבא שלי. אני פשוט לא מקבלת השארה לגבי הסיפור […]
"אין סיכוי…" מלמלתי והעברתי את מבטי מכף רגלו עד ראשו. "ו…אני ואיתי… בערך… שכבנו אתמול." הוא מלמל במבוכה וגירד בראשו. "ולירון לא יודעת כלום מזה, נכון?" שאלתי. "לא… אני מפחד […]
"אוהב, לא אוהב. אוהב, לא אוהב." "אני מהמרת על אוהב." חייכתי והתיישבתי ליד רז, שהביטה בפרח בייאוש. "זה לא מה שהפרח אומר." היא נאנחה וזרקה את הגבעול הבודד שנשאר לאדמה. […]
התעוררתי בבוקר, מתקשה מעט לקום מהמיטה. אתמול, כשחזרתי אחריי בית הספר, אבי לא היה במצב טוב. הוא היה נורא שיכור, ו… טוב, לא יצאתי מזה בשלום. היו לי סימנים כחולים […]
נכנסתי לבית, בשקט. ראיתי את אבי יושב על הספה, כשראשו בידיו. הוא היה נראה נורא. "נועם!" הוא חייך כשראה אותי. "היי אבא…" מלמלתי, מחייכת חיוך קטן. "אני כל כך מצטער…" […]
אם זה היה מציאותי, באותו הרגע הייתם רואים שאני רושפת אש. "אני?" הוא שאל בחיוך משועשע. "אני רואה שידידים אתם לא." צחקה אמו. "כן, אפשר להגדיר את זה ככה, במילים […]
"אני בבית!" צעקתי אל חלל האוויר, נוכחת לגלות את אבי זרוק על הספה עם בקבוק וודקה ביד. "אני לא בבית…" לחשתי לעצמי. "היי אבא. " התקדמתי לעברו וחייכתי חיוך חושש. […]
עדיין עמדנו ליד הקטטה בין אלירז לנער השני, ואני השתדלתי שלא לראות מה הולך דשם. לפתע גוף קשיח ורחב נהדף על גופי, בעוד נפלתי לרצפה כשהוא מעליי. איה! נפלתי על […]
עמדתי מול דלת הכיתה שכה הפחידה אותי עכשיו. הכנתי את עצמי לבית הספר הזה , אך לא עד כדי כך. נשכתי את שפתי התחתונה ודפקתי על הדלת. לא ענו. דפקתי […]
"אמא… אל תלכי." הדמעות זלגו על לחיי בעוד אני אוחזת בידה, ללא יכולת להרפות. "תזכרי ילדה שלי, אף פעם לא בוכים על אנשים שלא שווים את הבכי שלנו. אנחנו חזקות." […]
~ הודעה ~ אז לפני שאני מתחילה, חשוב לדעת שאת הפרק הזה , אם לא אהבתם את הפרק המקורי האחרון, זה הפרק עם הסוף הטוב. לא רציתי שהרבה קוראות יתאכזבו, […]
הרגשתי שאני מרחפת בשמיים, נחה על עננים. אני לא יודעת איך מרגישים בין המוות לבין החיים, אבל אני מקווה להמשיך לחיות. "בת שלי." שמעתי קול קורא לי, והבחנתי באמי. "אמא." […]
הבטתי בהם, הם היו קרובים. יותר מדי קרובים. הוא הביט בעיניה, בזמן שאני מביטה בהם, ואחריי כמה שניות הפנה את מבטו אליי. הדמעות זלגו על לחיי. אולי המשפט פעם בוגד […]
התעוררתי אחריי כשעה, ולפי הקולות, הבנתי שהמבקר עדיין אצלה. משום מה, הקול היה לי מאוד מוכר, אבל אין סיכוי שזה הוא. אלירן נכנס לחדר, והביט בי בחיוך. "היי אחותי היפה." […]
אז אוקיי, החלטתי שהסיפור יהיה עד פרק שלושים. הפרקים כבר מוכנים, ואני אעלה בהמשך היום את כולם, אבל רק שבכול פרק יהיו לי ***לפחות*** חמש תגובות. כי אני באמת טורחת […]
התעוררתי לאחר כמה וכמה שעות, בין זרועותיו של מתנאל. של האהוב שלי. הוא עדיין ישן, ואני ניסיתי לעקל את מה שקרה ביממה האחרונה. אולי אני חולת סרטן, ואולי אני לא […]
~נקודת מבט של רוני ~ דמעות אושר החלו לזלוג על לחיי. הוא… הוא מציע לי…? הנהנתי במהירות ולחשתי בקול רועד "כ…כן." והצמדתי את שפתיי לשפתיו. אני מאושרת, אני לא מאמינה. […]
לכל תושבי בארץ – תהיו חזקים ואל תכנעו ואל תפחדו,ואף פעם אל תאבדו תקווה!!! 3> 3> 3>
בדיוק כשמתנאל נכנס לחדרי לקחו אותי לטיפול, לא לפני שהגנבנו נשיקה קטנה. אחריי שעברתי את הטיפול, אשר היה קשה, כואב ומעייף, החזירו אותי לחדרי בכיסא גלגלים, והופתעתי לראות את מתנאל […]
ישבתי על ספה בבית רועש, אחריי שבת אל גררה אותי למסיבה המפגרת הזאת. "היי יפה שלי." מתנאל התיישב לצידי ונשק לשפתיי. "היי…" מלמלתי. אני שונאת מסיבות. "לא נהנת?" הוא שאל […]
הבטתי בטלוויזיה, אלירן ישב לצידי. "אני עדיין כועס עלייך." הוא מלמל. פניתי להביט בו, מבטי היה עצוב. "סליחה שהתפרצתי עלייך. אבל לפעמים אתה יכול לשגע אותי." מלמלתי. "רק דאגתי לך. […]
~נקודת מבט של רוני ~ "אני מצטערת רנרן." אמרתי וחיבקתי אותו, מרגיעה אותו. ראיתי את מתנאל מגחך מהצד, ושלחתי לעברו מבט מאיים שהשתיק אותו. "זה בסדר רוני, איפה היית?" הוא […]
התעוררתי בבוקר, עדיין תחת כיפת השמיים ועדיין מחובקת בין זרועותיו של מתנאל, ו… הסתכלתי מתחת לשמיכה ונאנחתי. עדיין ערומה. הסתובבתי על צידי, מביטה בפניו של מתנאל. של האהוב שלי… נשקתי […]
השעה הייתה שבע, וזה היה הסימן שלי להתחיל להתארגן. נכנזתי למקלחת קצרה ויצאתי כשמגבת תכולה וצמרירית כרוכה לגופי. לבשתי שמלה בעלת שרוולי ספגטי שחורים ודקים,השמלה הגיעה עד מעט לפני ברכיי, […]
ראשי היה על ברכיו של מתנאל, בעוד הוא מלטף את שיערי. זאת הייתה שעה אחריי מה שהוא עשה למעני מול כולם בקריוקי ועדיין הייתי נרגשת. "מתנאל?" שאלתי אותו, הוא הביט […]
"אני רוצה לחזור הביתה." רטנתי. "תרגעי רוני, אנחנו תכף מגיעים." אלירן הרגיע אותי. "אבל מה אני אעשה בקניון?! למה אני חייבת לקנות בגדים?! ואני עדיין לא מאמינה שאתה מכריח אותי […]
אני ודין התחלנו להיות בקשר יום יומי, מדברים בטלפון, נפגשים לריצות בפארק. אני מרגישה שאני מתקרבת אליו, ושאנחנו הופכים להיות ממש כמו אחים. אני ואלירן בקשר מדהים, ומתנאל לא מעז […]