הסיפורים של דידישה
מצטערת שאני יוצאת עכשיו כמו עוד אחת מהאנשים הקיטשיים האלה שכותבים על אהבה או אהבה נכזבת במקרה שלי, אני יודעת שאתה שונא קיטשיות, אבל גם אני בת אדם וגם לי […]
חיוך קטן נחבא בשפתיה חיוך אמיתי המכיל כאב וחוויות אך לא מראה היא רגשותיה גם לא מתוך זוג עיניים כבויות אישה אמיתית וכנה שלא מחסירה לו אחד מעדיה כמו איש […]
הוא הביט במבט קצר חייך, לא אמר דבר שמוט כולו כזקן אבוי לו, לאיש המסכן איננו זוכר חוויות שונות מה קרה לו לאיש החזק הענוג? שכל דאגותיי רוקן אבוי לו, […]
השמיים והדמעות במקום לפתור דברים נותרו רק אשליות ילד בא, ילד הולך ילד בוכה, מחייך ואני לא איתו, לא איתו… והשפתיים לו לוחשות סיפורי ילדים, סיפורי אגדות ואתה כאן לידי […]
הו, בחירת העורכים דבר כה נפלא, דבר משגע פה ושם אני שולחת להם סיפורים אך הם לא מקבלים, כה מייגע! לפעמים אני יושבת ותוהה בכעס: "הם באמת עוברים על כל […]
הם היו זוג משמיים. האהבה שלהם הייתה חזקה, יציבה. הם אהבו זה את זו והעניקו אחד לשניה תמיכה והערכה. רבים קנאו באהבתם הנועזת ואף איחלו וקיוו כי אהבתם יום אחד […]
כמעט שכחתי את הריח את הריח שלך כמעט שכחתי את המראה המראה המיוחד והכאוב שלך אבל דבר אחד זוכר את המבט הכאוב בעיניים אני רוצה להיות איתך אבל לא יכול […]
בעיירה רחוקה, בבית אפל וקטן, דרו להן אם ובת. דירתן הייתה קטנה – סלון וחדר. הבית היה מרוהט ומעוטר בציורים רבים על הקירות והתקרה. במיוחד חדרה של יולי, הבת. האם […]
החיים… אני יושבת וחושבת… מה הדרך הטובה ביותר לתאר אותם? ילדים סביר להניח, יגידו שהם אוהבים את החיים, שהחיים מהנים. הרי איזו סיבה יש להם להגיד אחרת? מותר להם לעשות […]
בני האדם שונים זה מזה. לטוב ולרע. אנשים מסוימים אוהבים דברים מסוימים, אנשים אחרים אוהבים דברים אחרים. כאלה בני האדם. כל אחד מאיתנו מתאפיין בתכונות שונות, במידות שונות של התכונות, […]
יש לי הרגל מטופש. אני באמת לא יודעת ממה הוא נובע. יש כאלה שאומרים שזה נובע ממבוכה, אני לא חושבת. טוב, אולי בעצם קצת. למען האמת, גם ברגעי מבוכה יש […]
רוצה לאכול מהפיצה הטעימה אבל אינני יכולה, אוי האימה מתייסרת מלהביט בה כשהיא כה מגרה ומפתה אך יודעת שאתייסר עוד יותר אם אוכל אותה אמא רוצה עזרה אך אינני רוצה […]
אני פוקחת את העיניים שלי וצורחת משמחה. אני רצה במהירות לעבר המשפחה שלי והחברים שמחכים לי בכיליון עיניים ובוכה יחד איתם בהתרגשות. כולם מתקהלים סביבי ומוחאים לי כפיים ואני בתמורה […]
אומרים שלהסתכל על העבר זאת טעות. אומרים שצריך להמשיך הלאה ולא להיזכר כל הזמן במה שקרה, אלא רק ללמוד מטעויות ולהתקדם בחיים. ואני באמת משתדלת לעשות את זה. אבל לפעמים, […]
אני בכיתה י', אני יודעת. אני צריכה להשקיע בלימודים, גם את זה אני יודעת. אבל די, נשבר לי. אני יודעת שזה נשמע אולי מצחיק, אבל כל החיים שלי הייתי ילדה […]
אני נכנסת לחדר שלי וחיוך קל עולה בשפתיי כאשר אני מבחינה בשמונה בלוני הליום ניבטים אלי. אני עומדת מספר שניות קפואה במקום ומסתכלת עליהם, כאילו מחכה להסבר מה הוא פשר […]
היא לא הייתה אישה חכמה גם לא היה בה משהו מיוחד היא הייתה אישה משונה למדי. אך כמעט כמו כולם, גם היא הייתה זקוקה לאהבה. וכדי לזכות באותה האהבה, הייתה […]
אי שם, הרחק שנות אור מכאן, שוכן לו עולם טוב יותר, פחות מסוכן. עולם שהאחד בו נחמד לאחר עולם קסום, עולם מסחרר עולם שמראותיו פרושים בשלל צבעים וגוונים עולם ללא […]
הכל התחיל ביום בהיר אחד, יום שלא חשבתי שיהיו בו הפתעות או דברים שונים מן הרגיל. התעוררתי בשעה שבע בבוקר והתארגנתי לקראת בית-ספר. אמא, כהרגלה, לבשה את אותה כותונת לילה […]
אני יושבת לתומי במחשב ונכנסת לאתר הזה כי אני אוהבת אותו, כי אני נהנית להיות בו, כי יש פה חבר'ה טובים ולא ערסים או פרחות מגעילים שלא קשורים לחיים. אבל […]
היגיון של אנשים זה דבר משונה הם אומרים דבר אחד ומתכוונים לאחר הרי אף אחד לא באמת מזה נהנה אז למה לא להגיד ישירות ומה שעל הלב לשחרר? כשהם אומרים […]
בחיים הספקנו לעשות כל כך הרבה דברים: הספקנו לצחוק. הספקנו לבכות. הספקנו לשיר והספקנו לרקוד. הספקנו להתבודד. הספקנו לנדוד. הספקנו לשבת והספקנו לקום. הספקנו לחוות עצב, דיכאון, כישלון. הספקנו לחוות […]
הוא היה ילד עצוב. הוא היה ילד שונה. הוא אהב תמיד להתבודד ולהתרחק מכולם. לא משנה איפה היה, תמיד לא היה מוצא את מקומו. בין אם בבית, בכיתה, במקומות ציבוריים, […]
כבר עשר שנים חלפו מהיום שעזבת יום קשה המלווה בדמעות ובשירים שאהבת כבר עשר שנים שכולם כשבר כלי מסתובבים שקועים בזיכרונות שעם הזמן נעלמים ובכל יום שחולף ועובר הגעגוע אליך […]
במרחק רב, בעיירה נידחת וקטנה, הבדלים רבים בין איזוריה השונים, אשר ניתן לחלק אותם לשתי קבוצות עיקריות השונות זו מזו במאפייניהן ובמראותיהן. בקבוצה הראשונה, האזור הטהור, שבו לא נגעה יד […]
דמעה אחר דמעה זולגות להן בשקט הדממה נשמעת חזקה מתמיד בחוץ עוד איננה הרוח שורקת על זאת כבר אינני אוכל להעיד צעקות מן ההמון נפסקו בן רגע הפחד בליבי מתגבר […]
פעם אחת כשהייתי ילדה קטנה הורי שאלו אותי מה ארצה מתנה רציתי להיות מאושרת ילדה שטוב לה, ילדה משוחררת אבל ידעתי שזו משאלה קשה להגשמה משאלה עמוקה עם המון כוח […]
"רוי!" המשכתי לצעוק. ניסיתי לבדוק אם יש לו דופק או אם הוא נושם, אבל מרוב הלחץ לא הצלחתי למצוא את הנקודות הנכונות לבדיקה. "אני לא מאמינה. אפילו את הקורס של […]
"יאלה רוי, אנחנו צריכים לזוז" זרקתי עליו את החליפה הדהויה שקנה לאירוע משפחתי ישן. "אין לי כוח. זה כזה מיותר. כולה חתונה של מישהי שאנחנו בכלל לא מכירים." התלונן. "אולי […]