הסיפורים של מישהי1994
קרסתי ואני עדיין בקריסה. לא עובר יום שאני לא חושבת בו על מוות. עמדתי לבלוע חפיסה של כדורים, חתכתי ועדים, חנקתי את עצמי וזה מרגיש כמו נצח. החיקיון הזה למוות […]
אני לא כל כך יודעת מאיפה להתחיל, אז אתחיל מהתחלה. החיים שלי מסובכים מעל הראש כבר יותר מדי שנים. אני חיה מתוך טראומות ופחדים, יש לי משפחה שאני אוהבת, אבל […]
היי, הרבה זמן לא הייתי אצלך אז חשבתי לבוא לבקר. האמת שגם התגעגעתי. החיים שלי לא הכי מסודרים מאז השחרור, אבל בסדר. מסתדרים. קפצתי גם לוודא שהבית שלך נקי. הבאתי […]
זוכר את הימים האלה שהיינו בצבא באותו חור ביחד? איך היית מחזר אחריי ואני כמו זבל במקום להגיד שאני מפחדת להיפתח, הייתי מתעלמת ממך? זוכר? ואיך התהפכו היוצרות אה? כשעלית […]
אל תדאג אני כבר חושבת עליך פחות מבעבר. בעיקר מקווה שטוב לך עכשיו,שמצאת מישהי אחרת לעשות איתה שטויות אינסופיות,להצחיק ולדאוג… כמו שהיית פעם איתי. אין ספק שאני מתגעגעת למה שהיינו […]
זה התחיל בשירות הצבאי שלי, בתור תצפיתנית בקו ג'נין, אי שם 500 מטרים מאום אל פחם. קו, או בשפה הפשוטה יותר, הגזרה יחסית שקטה, אבל כשהיא מתחממת אז נשארים במשמרת […]
שירד כבר גשם, שישטוף את כל הרע שהולך בחוץ. שירד כבר גשם, שיטשטש את העכבות בחול. שירד כבר גשם, שיסתיר את הדמעות אשר זולגות. שהגשם ישטוף את הכל, שימחק את […]
לב הוא כמו חימר. הוא גמיש בצורה שאי אפשר לתאר . אתה יכול להפוך אותו לכל מיני צורות שעולות לך בדמיון, להפוך אותו לכלי שיכיל הרבה דברים, אבל בסופו של […]
אם הייתם יכולים לכתוב מכתב לילד שהייתם מה הייתם אומרים לו? לילדה שהייתי הייתי אומרת, החיים הם לא דבר קל. לצערי , את לא תאהבי את הילדות שלך בכלל. אפילו […]
הגעתי למסקנה שנמאס לי. נמאס לי להיות לבד. זה לא שאני לבד מבחירה, זה פשוט המצב. יצאתי עם האנשים הלא נכונים והתאהבתי באדם הלא נכון. זה קרה לפני שנה. כשעבר […]
זה באמת משהו שמציק לכל החיים. זה מתחיל בזה שאני יכולה לדבר על משהו וללכת לאיבוד תוך כדי ולא להבין כבר על מה לעזאזל דיברתי או אמרתי. לתת לי רשימת […]
נסענו לאחד מהישובים באזור עפולה-חדרה. במכונית היו הוריי ואני. אבא שלי נהג ואני הייתי חגורה מאחור, מאזינה לשירים בטלפון. זה היה במהלך האינתיפאדה השנייה. לא אהבנו להסתגר בבית ולחשוב שכל […]
זה לא סוד שהייתי תצפיתנית בקו ג'נין, שפעם היה מהקווים החמים במדינה והיום ה"חום" בו בא בגלים. היום שבו התחפש"שתי היה ה16.9.15. לא מזמן. ראיתי את כל התצפיתניות שהיו איתי […]
לא סתם הדג נחש שרו את השיר הזה. "זה הזמן להתעורר, הבית מתפורר, נצא מהחורים ביחד די להסתתר. תרימו את היד תפתחו את הפה". זה שיר מחאתי על הממשלה שלנו […]
החיים הם כמו מסלול ריצה. מתחילים לרוץ את המטרים הראשונים ואומרים לעצמנו "וואי,זה קל". עברת קילומטר, אחריו עוד 2, מתחיל להיות מאתגר. מתחילים לחשוב על הדרך שעברנו ואומרים "וואי זה […]
אני באמת לא מבינה את זה. כשאני פותחת עמוד אינטרנט, נכנסת לראות כמה צברתי בפז\"מ באפליקציה המדוברת- בכל מקום אני נתקלת במודעות על אתרי היכרויות. Jdate, loveme, עוד כאלה ואחרים… […]
לפני שכתבתי את הסיפור הראשון, שדיבר על דברים שעברתי בחיים שלי, המחשבות שעברו בראשי היו להתאבד. לא אהבתי את החיים שלי. תחשבו כמה זה קל. יש הרבה דרכים בהם אפשר […]
מאז צוק איתן זה לא מרפה ממני. הפרסומים על החיילים, הילדים שהיו ממשיכים לרוץ. עוד חג שהם לא איתנו, לא עם המשפחות שלהם. איך ממשיכים הלאה ומנסים לחשוב עליהם פחות? […]
לקראת השחרור שלי מצה"ל חשבתי מה לעשות עם החיים שלי. הכל טוב ויפה בחממה הזאת. בסיס סגור, על מדים 24/7. יש מגורים, מקלחת ואוכל בחינם. גם אם אני מוציאה גימלים, […]
לא משנה כמה פעמים תדרכו עליו, הוא לא יגיב. תדרכו, תדרסו,תרמסו, תגלגלו, הוא ישאר שטיח. אין לו רגשות. הוא לא מביע כאב, לא מבקש להפסיק. פשוט, שטיח. תדמיינו מצב דומה. […]
"שום דבר לא יפגע בי, שום דבר. לא אישה, לא כדור מחבלים. שום דבר". השיר הזה התנגן לו באוזניי בעודי הולכת בדרך הקבועה שלי לכיוון הבית, על המדרכה, כשיש שביל […]
אני לא מאמינה שעדיין לא התבגרת. אתה כבר שנתיים בצבא, היית מפקד במגל והחלטת להיות לוחם בהנדסה והנה, אתה באמצע ההכשרה שלך. אני מניחה שאתה עוד זוכר את כיתה ח' […]
היום טיילתי לי בתל אביב. הייתי בשוק הכרמל ובדרך חזרה למרכזית, כמו תצפיתנית טובה סרקתי דרך החלון את המראות שבחוץ . לא יכולתי להחמיץ את התמונה הבאה: 3 חברים יושבים […]
זה כנראה התחיל מהתקף הלב שאבא שלי עבר כשהייתי בת 5. השעה היתה 20:30, אבא שלי נכנס עם מבט כעוס על הפנים, הוא קילח את אחיותיי ואותי והלך לחדר לנוח. […]
דימה היה קצין בשיריון. הוא הגיע למוצב שלי במבצע "שובו אחים", אז, נוב' 13 עוד היו צעירים, לא יכלו לתפוס קווים כי לא סיימו את ההכשרה שלהם, לפחות בשיריון זה […]
זה התחיל מעוד יום של ישיבה עם הלוחמים מגבעתי ועם חברותיי התצפיתניות. יושבים בשעות הערב, עם גיטרות, משחקים שש-בש ואיך לא, ריח של סיגריות באוויר. אף פעם לא הפריע לי […]
אני מצטערת מראש על הבלאגן בכתיבה שלי, יש לי הפרעות קשב וריכוז אז יכול להיות שזה ייצא טיפה לא מובן =) החיים שלי מתחלקים ל2. לפני ואחרי החרם. זה קרה […]