הסיפורים של רוקמת החלומות
אני ואתה באותו החדר במלון. לא ברור לי כיצד הסכמתי למאורע, עוד אחרי השנה הזו, שבכנות גרמה לי להבין עד כמה התחושות שהעלת בי קשות. כמה אתה משפיע עלי. מנסה […]
נמאס לי לכתוב פריקות. נמאס לי. בא לי לשוב לכתוב מעשיות ארוכות, גם אם הן טובות או פחות טובות. בא לי לשוב להנות, בא לי שיהיו לי רעיונות. יותר מדי […]
כמו באגדות, קיוויתי שאמצא את מקומי. שנים על גבי שנים שמעולם לא חשתי חלק. מעולם לא הרגשתי שיש לי מסגרת, למרות שרציתי. כמה שרציתי. לא רק מסגרת כמו איזו קייטנה […]
אני עומדת בפאתי השבילים, והם רבים מדי. אינני יודעת לאיזה כיוון לפנות, אך החושך ממשיך להתפזר בנוף שמסביב. יללות וצווחות של חיות חסרות צורה נשמעות מאחורי ומצדדי. דורשות ממני שאבחר […]
תקשיבי לי, את צריכה להירגע. את צריכה להבין בראש ובראשונה, שאת לא אשמה. נפלת אל תוך מציאות רעילה. למה? פשוט כי כך קרה. את לא אשמה. כלום לא קרה בגלל […]
את כבולה לצוקים הסלעיים על שפת הים. המים מכסים את ברכיך, אבל הרוח החזקה החלה לעודד את הגלים להתנפץ על שאר חלקי גופך. את בקושי מצליחה להמשיך לעמוד, אלמלא השלשלאות, […]
4:42 לפנות בוקר. אני כבר יכולה לשמוע את העורבים שהשכימו רגע קט לפני הזריחה. אני יושבת מול החלון הפתוח לרווחה, מאזינה למנגינות ישנות של לנה דל-ריי ובידי אוחזת בכוס יין […]
"יש לי חור בלב. אני בהלם שהוא זרק אותי. הוא. זרק. אותי." יעל הנהנה והניחה את ידה על ידי ברחמים. נהג המונית גלגל את עיניו כבר בשלב הזה. לא הפסקתי […]
עם שובה של מאיה לדירתה המרווחת ברמת אביב, זו שהצליחה לגנוז מבעלה לשעבר, חלחלה בה ההבנה שאביה לא דיבר עמה כלל על הירושה כפי שהבטיח. היא פנתה לכיוון המטבח על-מנת […]
אולי אם אהגר, הכל יראה יפה יותר. אשקע ביופיים של נופים, כאלה אמיתיים, לא כמו במדבר המשמים או בים המצחין. לא אאלץ לחלוף על-פני מגוון כפרים ערבים, עם תשתיות לא […]
את בחורה עם דימוי עצמי נמוך ואין לי מה לעשות עם זה. אין לי מה לעשות עם זה. עזבי אותי, אני לא יכול למלא עבורך את מה שאת רוצה שאמלא. […]
שלמה הביט במאיה במבט מעורר רחמים. הוא חשב שקסם הזקנה יסייע לו להשיג את תשומת לבה. מאיה לא הנידה עפעף. מבטה היה מריר, אדיש, מעט אכזר אפילו. עד כמה שניסה […]
ג'יימס כבר התרגל לרעיון שבשבוע האחרון הפך לבן לווייתה הבלעדי בתחומי האוניברסיטה. הוא לא התנגד, מסיבות ברורות. דניאל הג'ינג'י והבחור היותר מדי גבוה שהיא אפילו לא ידעה את שמו הובסו, […]
הוא רצה שתעטוף אותו, שתחבק אותו, שתזכיר לו שהיא תמיד כאן בשבילו, שתקדיש למענו את מירב תשומת הלב והדאגה, ושתנחם אותו כשהוא מרגיש רע. היא לא יכולה. היא רוצה שהוא […]
בערב יום שישי, היא הסתגרה בביתה. את אחורייה טמנה עמוק בתוך ספת העור החומה והישנה שרכשה ביריד "יד שניה" כשעברה להתגורר בדירה. בטלוויזיה הוקרן סרט מזדמן עם חטיפות, יריות ופיצוצים. […]
היי אני חיה ואני ילדה לא יפה, לא חכמה, אין בי טיפת כריזמה וגם לא שום כישרון. אני לא ילדה מקובלת בכלל, אין לי חברות, הן כולם מקנאות בי בגלל […]
"ממש נחמד מצדו", שארלוט פנתה לג'יימס בעודם פוסעים במורד המדרגות. "הוא כזה. אנשים נוטים לחשוב שהוא איש מרושע ומתנשא משום מה", ג'יימס ענה. הוא הביט מטה, סורק כל מדרגת עץ […]
אני מודה, אני מתגעגעת לתקופה שבה יכולתי להרגיש כך. הבטתי בתמונה שלך, במשך אלפית שנייה בלבד, וזה היה די והותר כדי להציף את אותן התחושות חזרה, הכואבות, אולם גם המשכרות. […]
"אני לא מוותר. אני לא מוותר. אני לא מוותר!" הוא קרא. "למה לא? אתה די לא יוצלח, אהובי", היא העבירה עמוד נוסף בעיתון. "אם אני באמת ארצה, אני אצליח! אני […]
ה'טומב'ס' הואר כאילו נערכו בו חגיגות ה-4 ביולי. מי שעבר מחוץ לבר האוניברסיטאי, תהה מי אורח הכבוד שעבורו המקום התגנדר בתאורת החוץ החדשה שהתנוססה גם על העצים שקישטו את הכניסה […]
מזג האוויר ביום שני הזכיר לכל תושבי הבירה שהקיץ עדיין לא עמד בפתח, למרות ימי השמש האחרונים. היא גילתה שהיה זה מעשה טיפשי למהר לאחסן את מעילי הפוך והסוודרים בחלק […]
היום היה שמשי ובהיר בפריז. כן, בפריז. זה הגיוני, כי היא עמדה ממש מתחת למגדל אייפל, בעוד סוס רתום למרכבה הסתובב סחור וסחור סביבה. לפתע, הסוס עצר ובעקבות כך, גם […]
היי לכל מי שקורא את זה, בין אם יצא לכם לקרוא סיפורים שלי או לא, הייתי רוצה לשאול שאלה שמופנית לכל מי שמרגיש שביכולתו לסייע לי, משום שזו שאלה די […]
הציפורניים שלה היו מחודדות וארוכות באופן מגוחך. הן היו צבועות שחור, ועליהן פוזרו נקודות אור מסנוורות וקישוטי כוכבים. כל מה ששארלוט יכלה לחשוב עליו בעודה עוקבת אחר תנועות הערבוב המהירות […]
אתה. אתה מבין את חוש ההומור המזוהם בזפת עמקי נפשתי, ולא נגעל. אתה רואה את עיניי כבוהקות באור השמש, גם כשחשוך. אתה מתנשא, אך אותי, אתה רואה בגובה העיניים. אתה […]
הַקִּימָה בשעות הבוקר המאוחרות של יום שישי תמיד מרחו על פניה של שארלוט חיוך מטופש בידיעה שסוף השבוע מתחיל היום בערב. היא לא מיהרה לקפץ ממיטתה, ואפילו לא לפשפש במסרונים […]
שארלוט פקחה את עיניה באיטיות למשמע צליל פכפוך רועש. בחוץ, הגשם תופף במקצב מרגיע על החלון הגדול שהיה מעל ראשה, אך מקור הפכפוך היה חדר המקלחת הצמוד. סוללת הנייד שלה […]
באק הושיט לשארלוט את זרועו בתקווה שהיא תקפל את שלה בשלו, כמו בסרטים הישנים. היא עשתה בדיוק כך, למרות שאחרי שנייה בדיוק היא רצתה לקבל את זרועה בחזרה. היא שנאה […]
מדי יום רביעי, לשארלוט הייתה שעת חלון שהיא אף פעם לא ידעה מה לעשות בה. לרוב היא סתם רבצה על הדשא אם מזג האוויר התאים לכך. רק אתמול היה גשם […]
היא שטפה את פניה עם מים קפואים, אולי כך תוכל להצליח להעלים את השקיות העמוקות מתחת לעיניה האפורות. 'רק עוד חודש עד לסוף הסמסטר', היא חשבה. כבר שבועיים שהיא לא […]