הסיפורים של אמבר
שמלת התחרה השחורה מונחת על גופי בצורה מושלמת, מבליטה את המקומות הנכונים האודם שקניתי עבור מאורע זה מעט בהיר מכפי שתכננתי אך משתלבת בצורה נהדרת עם השמלה ואני מעפעפת בריסים […]
אני רוצה לצרוח לבכות לכאוב לצחוק לרקוד להירגע לישון לאהוב להאמין לכעוס אני רוצה להסיר מסכות מגננות חומות אך משהו.. משהו שיושב על החזה, משהו מעיק.רע.לוחץ. מונע מהדמעות לשטוף את […]
אחי וילדי השכנים אוחזים מראות קטנות ובעזרתן הם לוכדים קרני שמש אחרונות לפני שהשמש תפנה את מקומה לירח הכסוף. רגליהם יחפות והם צוהלים וחיוך של תום נפרש על שפתיהם. אמא […]
מקום זה כפקעת עצבים. הרוחות לוהטות באופן תמידי. אף אדם אשר נמצא במקום ההוא לא ניחן בפתיל ארוך, להפך לכולם במקום ההוא רק מתקצר הפתיל מיום ליום. האנשים במקום ההוא […]
אני מביט בבואה אשר נשקפת מהמראה אשר בשירותים הציבורים. אני מנסה ליישר בעזרת אצבעותיי את הקמטים אשר לא הבחנתי בהם כלל בטרם צאתי מביתי. ולאחר מכן את הפפיון אני מסדר […]
אני קדה ואומרת תוך כדי את הברכה האחרונה וסוגרת את סידור התפילה ומניחה אותו על שולחני. אני מביטה בשעון הקיר, המחוגים מצביעים על השעה תשע וחצי. איני עובדת היום לכן […]
אמא שלי לא מתה אחרי מלחמה עיקשית במחלה קשה. אמא שלי לא מתה מתאונה קטלנית. את אמא שלי לא רצחו. אמא שלי התאבדה. וכן, היא הייתה לביאה. היא הייתה לוחמת. […]
אני יושבת סביב השולחן, עם אמילי ליאור ותמר. מישהי עומדת על במה נמוכה, ומתעסקת במיקרופון, הן מצחקקות בניהן, ואילו אני סוקרת את העומדת על הבמה. שיערה בצבעה החיטה אסוף לצמה […]
הנפש עולה על גדותיה ומציפה כל חלק בגוף. אני מרגישה שמוחי עוד רגע קט, עוד מחשבה או הרהור יתפוצץ, לא יהיה מסוגל לאכלס בתוכו את כל המחשבות שמטריפות את ראשי. […]
אני יושב על מיטתי ומסלק ערמת בגדים, אני חושב על מאיה והריב שלנו אתמול. חייגתי אליה, היא לא ענתה "אהובה בבקשה תעני מצטער התנהגתי כמו אידיוט סתם התנפלתי. אני רוצה […]
אני יושב על מדרגות האוטובוס בשל חוסר במקום, האוטובוס מלא בחיילים השבים הביתה. אני מזיע במדיי החקאי שלי, למרות שבחוץ סגרירי וגשום. אני חושב על מאיה, אנחנו חברים לא במובן […]
אני מביטה באוסף המסכות המרשים שלי, כולן מסודרות בקפידה בעזרתן אוכל ללבוש כל הבעה שארצה מבלי לחשוף את מה שבאמת מתחולל בנפשי. ליבי נמשך למסכה בעלת ההבעה האדישה בצד שמאל, […]
אני אוחזת בזהירות בקערת הפסטה הירוקה שאדים עולים ממנה, ומתיישבת ליד שולחן האוכל שמכוסה במפה פרחונית. אני נוטלת את המזלג ואוכלת, מקווה שהן לא יגיעו. \"מה נראה לך שאת עושה?\" […]
אני מרגישה שאני לפני תהום, צעד אחד ואני צונחת מטה ומתרסקת. אני מרגשיה שאני הולכת על חבל דק, שתי ידי פרושות משתי צידי הגוף וכך אני הולכת, עושה מאמצים אדירים […]
אני מחפשת כמטורפת במגירות המטבח, אם מישהו היה מביט מהצד קרוב לוודאי שהיה רואה בעיני את הטירוף בעיינים. אני מרגישה כנרקומנית, שרוצה להשכיח את היצר שבוער בפנים, להשקיט מעט את […]
היא יושבת וגבה נשען על קיר הלבנים. את ראשה מעטר זר פרחים, וצמתה השחורה גולשת בחן על כתפה הימנית. שמלתה השחורה מלוכלכת ורגליה יחפות. היא שולחת לעברי מבט רושף. לידה […]
הטירוף והשיגעון רוקדים בתוכי ואלס סוער. הטירוף והשיגעון נוכחים בעוצמה משבשים את דעתי. והנה היא דופקת בדלת. "אני שפיות" היא מציגה את עצמה. היא תמירה, וממושקפת. "אני ממש כמו שמי, […]
אהבה היא כלא. אהבה בין בני זוג זה כלא. אהבה זה מיותר, חסר טעם. אהבה זאת סתם משהו מעיק. אהבה זה להכניס מישהו לחיים, שמצפה ממני לשתף שאני בוכה, מתפרקת […]
אני מביטה במראה, מכניסה את הבטן, והנשימה מפסיקה. אני נוגעת בעדינות בעזרת אצבעותיי בעצמות שבולטות, זה נשמע טיפשי אפילו חולני אך אני כל כך אוהבת את המראה הזה, המראה של […]
תפסקי להיות כזו דרמה קווין, שעושה מכל שטות בלאגן שלם, די כבר!. תפסיקי להיות כזו ילדותית, תתגברי כבר למען השם!. תפסיקי להיות כזו פגיעה, תעמדי על שלך מפגרת מה כל […]
אני מתהלכת במוחי, מנסה להתחמק מכל המחשבות, הרגשות התחושות, שמגיעות בצבעים וצורות שונות. אני מנסה להתחמק מבועה סגולה שצפה בתוכה המילה חרדה, אך ללא הצלחה ועוד בועה ועוד בועה שבתוך […]
אני מתנצלת שאני בכיינית, שאני בוכה על הדבר הפעוט ביותר, לא יכולה לשלוט על הדמעות המלוחות. אני מתנצלת שאני כועסת בקלות, שיש לי פתיל קצר שאני במתח תמידי, והחרדות אוי […]
\"איני אבין לעולם מדוע נערה כה מייחלת לרגע שתמות, חושקת בזה כל כך\" הוא אומר בנימה מדואגת מעט, ומביט בי בעיניו התכולות. \"אין לי הסברים ותשובות. אני כה רוצה שהכאב […]
אלוהים אנא, אנא קח את הכאב הזה שלופת בחוזקה אדירה כל אביר בגוף. אלוהים אנא, אנא קח את העצב הזה ששמלא את הגוף אנא!. אנא עזור לי לקחת כמה פסיעות […]
את… את היית במחלקה פסיכאיטרית, עם המשוגעים שקשורים למיטות, שמתהלכים במחלקות ומדברים לדמויות דמיוניות, אלו עם הטירוף בעיניהם\", שואל מישהו והם נועצים בי מבטים נדהמים, מתקשים להאמין. הרי אין לי […]
"את כל כך יפה, חכמה, בוגרת מצחיקה, כובשת. למה את לא מעריכה את עצמך?, בנות אחרות מייחלות לגוף כמו שלך, אז למה כל כך קשה לך להיות פשוט אסירת תודה […]
אני כה רוצה להיות כמוה, עם אינספור החברים שמסביבה. עם החיוך שמתנוסס על שפתייה, וממיס כל מי שנקרה בדרכה. אני כה רוצה את הליכתה הבטוחה, עם גבה הזקוף, שמודיעה לכולם, […]
מדוע אני בוכה, למה חור שחור ממלא את גופי?. מדוע אני צובעת את חיי בגווני שחור-אפור. הרי שום דבר דרמטי שמפר את החיים השלווים לא קרה לי, אף אחד לא […]
העצב הזה, העצב שצובע את חיי בשחור, ולפעמיים חס עלי וצובע רק באפור. העצב הזה, שלא מרפה, רק מתעצם, מיום ליום כבר שנתיים. העצב הזה שלא נותן לי להיות מאושרת, […]