הסיפורים של אדל123
את או אתה, אתם בטח זוכרים אותי. מי אני?, אינכם זוכרים? הרי אני הילדה עם 30 הפרחים! מה הכוונה, יש אינסוף ילדות עם 30 פרחים? כל אחת מיוחדת, גם אני! […]
אני לא יכולה להגיד ששכחתי. זה יהיה שקר, ולך אני לא משקרת יותר. אני יכולה להגיד שלא רציתי. זו אמת, לא רציתי. למה שאתנצל על דבר שאני לא רואה לנכון […]
כמה נחמד לדעת, שיש לי חברה כמוך. שיודעת להתעניין בחיי הפרטיים, לשאול שאלות, להסתקרן.. שאני יודעת שתמיד שם לשמור על המקום שלי חם. שתמיד תדאג לעדכן אותי בדברים שחשובים לי, […]
שבועות שאני מנסה להבין… להבין איך פועל הראש שלך. שבועות? אולי חודשים. או שבעצם, שנים. כבר מעל שנתיים שאנחנו מעין פראנמיז שכאלו. חברות- אויבות. כל כך דומות, את ואני. אוהבות […]
התנעתי את הרכב ויצאתי מהחניה, כולי נסערת מהחדשות שהגיעו לאוזניי. מתנשמת ומתנשפת, אדומה וסמוקה, אני משחזרת בראשי את מאורעות היום. "נער כבן 16 מבאר שבע נפגע היום בשעות הערב ממשאית […]
"אני נוסעת באוטובוס, אמא" "מתוקה… יכולתי להסיע אותך..-" "אמא, דיי. את יודעת שלא הייתי מסכימה." אמא נאנחה בצידו השני של הקו. "אנחנו כבר בבית העלמין, מתוקה.. נתראה ב..-" "אני יודעת […]
ישבת בקדמת האוטובוס, ליד כולם. לא היית לבד, כמו שאני כופה עליך להיות בסביבתי. היית מוקף בחברים, כפי שנועדת להיות מאז ומתמיד, ואני יודעת.. אני יודעת שלא טוב איתי. לא […]
האם איי פעם שמעתם קול פיצוח של לב? במו אוזניכם, זו כוונתי. כמו אגוז מלך שמתפצח תחת מהלומת פטיש חזקה, כמו שן שנישברת, כמו עצם שנרמסת, לב מתפצח. אני שמעתי […]
אני נופלת. נופלת, ומשחזרת בראשי מדוע. אתה. הצלחת במבטך, לחרוש את גבי בצמרמורת נעימה, ובמילה תמימה נפלתי לרגליך. אני מתמוגגת לזכר האח החמה, השמיכה הצמרירית, הידיים ההן… שאחזו בי, כאילו […]
קודם, חשוב לי לציין, שזה לא סיפור. אני לא מתחילה לכתוב לכם פרקים או איך שהדבר הזה לא פועל. רק… צריכה לפרוק את את מה שיש לי על הלב מול […]