הסיפורים של אלכס120
"אז, שוב רבת עם ההורים?" שאלה אותי מיה, אחת מהמלצריות בבית הקפה הקרוב לפארק. אני תמיד הולכת לשם כשאני מרגישה רע או אחרי ריב עם ההורים. "הם רוצים לשלוח אותי […]
בבוקר, התעוררתי על אדן החלון. ככל הנראה נרדמתי שם. ירדתי לסלון, עדיין לבושה בפיג'מה. אמא ואבא ישבו שם, על הספה. מבטם לא השתנה מאז אתמול. ראיתי האחים והאחיות שלי גם […]
נחתתי בחצר. אחרי כמה שניות, אבא הגיע. הוא היה נראה… כעוס מאוד. נעמדתי על רגליי, מחייכת. מקווה שהוא יבין, יחבק, ינשק… "איפה היית?! חיפשנו אחרייך בכול מקום! אין לך מושג […]
"מה זאת אומרת? גם אתם יכולים לעשות דברים כאלו?" שאלתי. "אמ… כן! למה את חושבת שאנחנו כאן?" שאלה אלה. "אני יודעת? לעצבן אנשים, להתלבש מוזר, לחטוף אנשים…." "זה לא אישי […]
משום מה ירדתי בתחנה הלא נכונה, כקילומטר מביתי. אולי זה היה בגלל שהייתי טרודה בנושאים אחרים. למשל: היעלמותה של חברתי הטובה דנה, המריבה שלי עם ליה- אחת מבנות כיתתי, והעובדה […]
הבטתי בה במבט עגמומי. רציתי ללכת הבייתה כול כך עכשיו. "אני מבינה" מילמלתי, למרות שלא הבנתי. אפשר ללכת ולבקש מהארתור הזה כרטיס יציאה או מה שזה לא יהיה, אבל אני […]
"למה דווקא אנחנו?" רטנה נערה אחת. עינייה היו חומות ושערה שטני. "אלה… תהיי נחמדה" העירה ג'נה. והבטתי בכולם. ג'נה לקחה אותי לחדר מוזר עם שאר חברי הנבחרת שלה. הנבחרת הייתה […]
בלי ששמתי לב, נרדמתי על המיטה. כי כשהתעוררתי, שמתי לב שאני מכוסה בשמיכה. קמתי מהמיטה והחלפתי בגדים. הבגדים שהיו בארון היו שונים מכול בגד שראיתי. נמשל: היו מכנסיים בצבע כחול […]
"בואי נחזור" אמר יונתן כשהוא מרכין את ראשו. יכולתי לחוש בתחינה וההיסוס שבקולו, אבל לא הייתי מוכנה להישאר כאן ללא תשובות. "יונתן. מה זה המקום הזה?" שאלתי. הוא לא הביט […]
ג'יימס נעמד לידי, והביט באותה האישה. "זאת אלכסנדרה" אמר. "למה אתה אומר את השם שלי לאנשים אחרים?" התרגזתי. "אז את הבת של ראש המועצה העליונה?" שאלה. "כן" אמרתי במעט היסוס. […]
כשפקחתי את עיניי, הייתי במקום אחר אשר בוודאות לא היה חדרי. הקירות היו לבנים וחיוורים, המיטה עליה שכבתי הייתה מיטת עץ וללא הקישוטים המהודרים שהיו על מיטתי. לא היה אמפיריון […]
הוא התיישב על מיטתי והביט בי. הדבר לא היה מעצבן אותי אלולא היה מביט בי בחיוך משועשע. "מאחר ופרצת לביתי, אתה צריך לפצות אותי" אמרתי. "מעולם לא שמעתי על חוק […]
שמש זרחה בים האינסופי והתכול שמעל, עננים בצורות שונות חלפו וזרמו בכיוון הרוח. הציפורים טיילו ברחבי השמיים ואנשים באים והולכים על הארץ. הדשא, העצים, הפרחים והצמחים השונים נעו ורקדו לפי […]